המאבק על חריש: "מוכרים לחרדים במחיר רצפה"
תושבי היישוב שבו שווקו מכרזים לבנייה מסיבית עבור חרדים, מבוהלים מהאפשרות שאורחות חייהם ישתנו: "יש מספיק שטח לכולם, אין לנו מלחמה איתם, אבל אי אפשר לדחוק את רגלינו". הם קוראים לחילונים לרכוש בתים במקום
"אין לנו בעיה עם הדת, אלא עם אנשים שמפרשים את הדת כרצונם וכרגע מתכננים לבוא ליישוב שבו אני מתגוררת ולשנות לי את אורח החיים. החרדיוּת לא מכירה בנו כבני אדם. הילדים שלנו לא יוכלו לשחק בחוץ, לא נוכל להשתתף בבחירות, או שלקול שלנו לא תהיה כל משמעות". אלו החששות שמעלה לילי בן חיים, תושבת חריש זה שמונה שנים, בעקבות הפרסומים לפיהם בימים אלה מתפרסמים מכרזים להקמת אלפי יחידות דיור ביישוב המיועדות לציבור החרדי.
חריש בכותרות - דיווחים נוספים ב-ynet:
חריש פתוחה לכל? "אטיאס מספר סיפורי סבתא"
רוצים דירה ב-400 אלף שקל? תעברו לחריש
בעקבות התוכנית שהגיעה לידיעת החילונים בחריש, הם הקימו כבר לפני כשלושה שבועות "מאחז" בכניסה למקום, שממנו הם מנהלים את מאבקם. לדבריהם, הבעיה אינה בנייה מואצת ביישוב או קליטת חרדים, אלא התחושה שהזנחת היישוב, טיפוחו ושיווקו בשנים האחרונות על ידי המדינה, הובילו וכיוונו למהלך הפיכת חריש לעיר חרדית. מנגד טוען מתכנן תוכנית האב של העיר החדשה, כי ניתן להתאים אותה גם לצורכי ציבור חילוני, אם זה יגלה עניין לרכוש יחידות דיור במקום.
חריש הוקמה בשנת 1995 במסגרת מה שכונה אז תוכנית "שבעת הכוכבים", על שטחו של קיבוץ שנשא שם זה, דרומית לוואדי ערה, על גבול הקו הירוק. כיום מתגוררות בו בסך הכול כ-300 משפחות. גם על הרכבו יש מחלוקת בין הנאבקים בתוכנית ההתחרדות לבין המצדדים בה. לדברי חברי מטה המאבק, כשני שלישים מהתושבים הם חילונים וכשליש הם חברי הגרעין התורני שהתיישב במקום לפני כעשור, ובהם גם כמה עשרות חסידי ברסלב שהגיעו לשם בשנתיים האחרונות.
בוועדה המתכננת את הקמת העיר החדשה, טוענים לעומת זאת כי בעיר מתגוררות 280 משפחות ויותר מ-200 מהן מנהלות אורח חיים דתי או שאינן מתנגדות להתיישבות מסיבית של ציבור חרדי במקום.
התשתיות שהונחו ביישוב כבר לפני 15 שנה מיועדות ל-4,000 יחידות דיור. במקום כבר נסללו כבישים, אך אלו משווים ליישוב מראה של עיר רפאים, כשהם אינם מובילים לשום שכונה או מרחב ציבורי מסודר. כמו כן הונחו בשטח תשתיות לחשמל, מים וביוב.
האפיון הסוציו-אקונומי ביישוב הוא נמוך. כך שרבים מהם חשים כי אין להם ברירה אלא להישאר כמיעוט במקום שאותו בנו ופיתחו: "קניתי את הבית שלי לפני שש שנים בכ-400 אלף שקלים", הסביר מנהל העמותה המובילה את המאבק, חמי בר אור, המתגורר בחריש משנת 2006. "מחיר של בית דומה בפרדס חנה, לא רחוק מכאן, היה דומה. היום אני יכול לקבל על הבית שלי כ-800 אלף שקלים, ואילו בפרדס חנה מחירו של הבית כבר הגיע לשני מיליון שקלים".
"המשמעות היא", הסביר, "שמי שגר פה כיום לא יוכל למצוא דיור חלופי בשום מקום אחר. ממכירת דירה ב-400 אלף שקל בחריש, בלי הון נוסף, לא ניתן לקנות דירה ביישוב אחר".
מתיחות שיא: "אנשים שאין להם מה להפסיד"
בן חיים אמרה כי המתיחות ביישוב החלה לגאות כבר לפני כשנתיים, כשכמה עשרות משפחות מחסידי ברסלב התיישבו במקום. "לא שיווקו את היישוב בצורה נכונה. לכן הוא קופא על שמריו, ומאז שהוקם לא דרכה פה רגל של קבלן אחד או של יזם אחד. המדינה הזניחה את היישוב הזה לחלוטין, הכול כדי לאפשר לחרדים לקחת אותו במחיר רצפה. התחושה שלי היא שהכול פה מכור". לדבריה, "אנחנו חוששים מאוד. מפחדים להיבלע בתוך עיר שתדרוש מאיתנו לשנות את אורח החיים שלנו. אני חיה פה היום באילוזיה של ירוק, ועכשיו מדברים פה על מפלצות בטון שיקיפו אותנו".
בר אור מזהיר כי המצב הנוכחי עלול להוביל לפיצוץ ואף לשפיכות דמים. לדבריו, ביום שני הגיעו למקום חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב (יהדות התורה), ובעקבות זאת פרצה מהומה. "יש פה אנשים שאין להם מה להפסיד, ודוחקים אותם יותר ויותר לקיר. בסוף זה חייב להתפרץ איפשהו", הזהיר.
הוא הסביר כי הוא עומד בקשר עם חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית על מנת להיאבק בתוכנית השיכון. לדבריו, בעוד הממשלה מצדיקה את המהלך בחוסר העניין בדיור בחריש במהלך השנים האחרונות, הרי שזה 14 שנים שלא הוציאו מכרז אחד לדיור ביישוב. ואילו כאשר ביקשו קבלנים ויזמים להקים פרויקטים, "הבריחו אותם המוסדות".
גם הרשות המקומית, המנוהלת כבר שש שנים בידי ועדה קרואה בראשות איש ש"ס נסים דהן, מייבשת לדבריו את היישוב. "אנחנו משלמים ארנונה מהגבוהות בארץ", טען, "תמורת פינוי אשפה בלבד. ביישוב אין שום שירותים מוניציפליים, תלמידים נוסעים למוסדות חינוך ביישובים אחרים, מרפאה יש כאן פעמיים בשבוע ולמעשה צריך לצאת מהיישוב בכל פעם שרוצים שירות כלשהו".
בר אור סיפר: "אפילו בית המשפט קבע שהמדינה זגזגה וייבשה את המקום בגלל 'מערכת מבולבלת וחסרת כיוון'. אף מכרז לא יצא לפועל, לא נעשה שיווק, ואחרי באים ומסבירים שאף אחד לא רוצה לבוא ולגור פה חוץ מחרדים".
עם זאת, לדבריו, המכרזים שיוצאים כעת יכולים להיות גם שעתה הגדולה של חריש החילונית, אם הציבור החילוני יתעשת במהירות: "יש לנו גרעין של כ-1,000 משפחות שכבר הביעו עניין להיות חלק מפרויקט הדיור החדש. רק ביומיים האחרונים הצטרפו יותר מ-120 משפחות. פסיקה של בית המשפט קובעת שחייב להיות שוויון זכויות בתנאים בין כל מי שירצה להתגורר כאן, ולא משנה אם מדובר בחרדי או חילוני".
"אין לנו בעיה שיבואו לגור פה גם חרדים, יש מספיק שטח לכולם. אין לנו מלחמה איתם, אבל אי אפשר לדחוק את רגליהם של החילונים. הפתרון הוא הפרדה תכנונית, בין השכונות והאופי השונה שלהן, וכל אחד יקבל את השירותים שהוא צריך, מקווה לחרדים וספרייה או מתנ"ס לחילונים. המודל הזה עובד בצורה מצוינת באשדוד".
"כל מי שרוצה לגור כאן - יכול"
מי שמייצג מבחינת תושבי חריש את הממשלה, הוא יגאל שחר, מי שהיה בעבר מנהל מחוזות הצפון וחיפה במשרד הפנים. לפני ארבע שנים קיבלה הממשלה החלטה ראשונית בדבר הפיכתה של חריש לעיר חרדית. היא הקימה אז גוף ייחודי, ועדה מיוחדת לתכנון ובנייה לצורכי חריש בלבד, גוף שכמותו פעל רק בתכנונה של מודיעין, ושחר הועמד בראשו.
שחר טוען כי דווקא הושקעו מאמצים רבים בשיווק היישוב, אך מיקומו, בכניסה לוואדי ערה, והאינתיפאדה של ראשית שנות ה-2000, הרחיקו ממנו את הציבור. במשך ארבע שנים, כמעט זמן שיא, הכינה הוועדה את תוכנית בניין העיר המעודכנת של היישוב. לדבריו, אין כל מניעה שגם ציבור חילוני יגיע לעיר, וכל מה שדרוש הוא שינוי מזערי בתוכניות שניתן לבצע. "אי אפשר להאשים אותי שאני מחובר לציבור החרדי. למעשה, מי שרוצה להגיע לגור פה יכול. יצאו מכרזים ל-29 מתחמים בגדלים שונים, ואין שום בעיה שקבוצה מסוימת תתארגן לבנות במתחם שיתאים לצורכיה. במקרה כזה רק צריך לקחת בחשבון, שאם לא כל היחידות יימכרו לחברי אותה קבוצה, יוכלו לרכוש את שאר הדירות אנשים אחרים".
שחר הסביר כי בתחילה תוכנן היישוב כבעל אופי כפרי, 4,000 יחידות דיור על שטח של 4,000 דונם. "על פני אותו שטח יוקמו כעת פי כמה וכמה יחידות דיור. יש גם התאמה מבחינת מרכזי תעסוקה שיהיו פנים-שכונתיים, ובתוך השכונות עצמן יש מגרשים שמיועדים להקמת אזורי תעסוקה", סיפר.
ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) אמר כי שרי הפנים והשיכון מנסים להסתיר את העובדה כי העיר מתוכננת לחרדים בלבד: "באמצעות דחיקת התושבים החופשיים המתגוררים כיום בחריש, השתלטות על שטחים ירוקים ועל שטח מועצות ערביות. מקומם לראות את המהירות שבה שר השיכון דואג לסקטור מסוים בזמן שהוא מפקיר אוכלוסיות אחרות שגם הן כמהות לדיור במחירים שפויים".
לפנייה לכתב/ת 
