פוטבול: הליגה יוצאת לדרך
בצל שביתת השופטים ועם קבוצות רבות שמפנטזות על הסופרבול בניו אורלינס, עונת ה-NFL תיפתח מחר במשחק בין האלופים, ניו יורק ג'איינטס, לדאלאס קאובויס
הפעם תקופת ההכנה לא הופרעה, מחנות האימונים התנהלו כסדרם והקבוצות התכוננו כמו שצריך. האם זה אומר שעונת הפוטבול שמתחילה ברביעי בלילה תתנהל בדיוק לפי הציפיות וההערכות? ממש לא. כי זה מה שיפה ב-NFL. אי אפשר להעריך בשום צורה מה עומד לקרות - במיוחד כאשר מדובר בפלייאוף.
עוד ב-ynet ספורט:
תיזכרו בכל הטוויסטים של העונה שעברה - הריצה המטורפת של גרין ביי שנעצרה בצורה מדהימה בפלייאוף, שרשרת הניסים של טים טיבו שלקחה את דנבר יותר רחוק ממה שאפשר היה לדמיין, החיים החדשים של סן פרנסיסקו והידיים הרועדות של התופסים מניו אינגלנד בגמר, שדעכו על רקע פלייאוף מבריק של איליי מאנינג שהביא לניו יורק ג'איינטס את האליפות. והפעם אנחנו מצפים לפחות לשחזור - כלומר, מצפים לכך שלא נוכל לצפות לכלום, ובעצם, רק לצפות לבלתי צפוי.
כשאמרנו שתקופת ההכנה עברה בשלום, מדובר היה רק על הקבוצות עצמן. כי עם שרשרת השביתות שהתרגלנו אליהן בספורט האמריקני, אי אפשר היה
להתחמק העונה מאחת מפתיעה - שביתת השופטים. לפחות בשבוע הראשון, השופטים יהיו מחליפים, ששופטים בתיכונים או במשחקי מכללות בדרג נמוך.
הבעיה היא כסף. השופטים והליגה לא הצליחו לחתום על הסכם קיבוצי חדש, והמחליפים הוזעקו לפעולה כבר במשחקי טרום העונה. ואף אחד לא אהב את זה - חוץ מאותם מחליפים, ככל הנראה. השחקנים עצמם מוחים על רמת השיפוט, והשופטים הבכירים עצמם טוענים כי מדובר בסכנה לשחקנים כדי לעורר קצת רגשות אשם אצל ראשי הליגה. עד כמה זה ישפיע על המשחקים? סביר להניח שתהיה השפעה מסוימת, כי לא מדובר בשיפוט פשוט, אלא משהו שונה לחלוטין מהתיכונים, ענף שנראה אחרת. צריך לחכות ולראות.
האלופה המכהנת
עוד על כסף תוכלו לקרוא, סביר להניח, במדור הכלכלה. מספיק. פה נדבר עוד על פוטבול. ואין מקום טוב יותר להתחיל בו מאשר אצל האלופים. בעיקרון, השינויים היו מינוריים. למאנינג יהיו שחקנים שיתפסו את הכדור, וההגנה המבריקה בראשות ג'ייסון פייר פול תהיה רק טובה יותר. מה שאבד הוא אלמנט ההפתעה. הג'איינטס שמרו את עצמם לפלייאוף אחרי עונה בינונית, ונכנסו לכושר מופתי בזמן שהדיחו ענקית אחר ענקית.
השנה הם יתמודדו עם קבוצות המוכנות אליהם טוב יותר, ובוודאי שגם עם נפילת מתח רצינית. הקבוצה נפלאה, אבל עם היריבות שמחכות בפינה, לא נראה שזה ייגמר בעוד אליפות.
מה שפועל לטובת הג'איינטס הוא לוח המשחקים. הם פותחים בשני משחקי בית מול יריבות שנראות נוחות - הדאלאס קאובויס שלא עושים רושם מפחיד יגיעו להתארח במשחק הפתיחה מחר, והטמפה ביי באקנירס הנרפים. הניצחונות שהם חייבים להשיג רק יוסיפו לביטחון.
אפקט הפרפר של פייטון מאנינג
אינדיאנפוליס עשתה צעד חסר רחמים כאשר זרקה את פייטון מאנינג בגלל אי הבהירות בנוגע לכשירותו. אחרי עונת הזוועות שעברו בלעדיו, ראשי הקולטס לא היו מוכנים לקחת יותר צ'אנסים. המחליף היה ברור מהרגע הראשון - הבחירה מספר 1 בדראפט, הקוורטרבק המסקרן אנדרו לאק. לאק צפוי להיות להיט מיידי. הוא מוכן לליגה, משחק בביטחון, וכנראה שיודע בלב שהוא כבר לא יוכל לדרדר את הקבוצה נמוך יותר מאיפה שהיא נמצאת.
המהלך הזה יצר שרשרת. פייטון עצמו זכה לחיזורים מכל עבר, ובחר לבסוף בדנבר. הברונקוס בחרו באגדה מצד אחד, אבל מצד שני בשחקן בן 36 שפיספס בגלל פציעה קשה את כל העונה החולפת, וספק אם יוכל לחזור לשיאו. זה
ניסוי מעניין - ולא מעט בגלל העובדה שההחתמה הזו גרמה לדנבר לוותר על הסופרסטאר טים טיבו - סופרסטאר יותר מבחינה תקשורתית מאשר על המגרש.
למרות ההצלחה עם דנבר בעונה האחרונה, הדקות הרבות שסוף סוף קיבל טיבו הבליטו במידה רבה את החסרונות של הקוורטרבק הזה. הספקנים קיבלו הוכחה שהוא לא מוסר טוב מספיק, האופטימיסטים קיבלו הוכחה שהוא ווינר.
התחנה שלו כעת היא בניו יורק אצל הג'טס. עמדת הקוורטרבק הפותח שייכת למארק סאנצ'ז, אבל האמת הכואבת לאוהדים היא שהקבוצה סובלת מבעיות בחדר ההלבשה, וסאנצ'ז הוא לא האיש הכי פופולרי שם. כרגע אין סיכוי שטיבו יתפוס את עמדת הקוורטרבק הפותח, ואולי הקבוצה תנסה רק להכניס כמה תרגילים בשבילו - אבל אחרי המכות באימון בחודש שעבר, נראה שהדברים לא נרגעים בצד שפחות חגג בניו יורק בעונה שעברה, ואולי כמה משחקי נפל יסדרו לו שוב נס.
ריח של אליפות
יש לא מעט קבוצות שמפנטזות, ובצדק, על הופעה בסופרבול ב-3 בפברואר בניו אורלינס. רק לשם התיקון, הבולטת שבהם היא גרין ביי. הפקרס היו עוצרי נשימה לאורך כל העונה שעברה, ולא היו רחוקים מלסיים אותה במאזן מושלם. ארון רוג'רס לא עשה טעויות, הכל תיקתק כמו שעון והאליפות נראתה מובטחת.
ואז הגיע המשחק הראשון בפלייאוף, והפקרס נעלמו מול הג'איינטס. כמובן שהוא התקבל בהלם, אבל לא בהיסטריה. השינויים שהפקרס עשו השנה מינוריים, והם אפילו צירפו מאינדיאנפוליס את מפלצת ההגנה ג'ף סאטרדיי, שחקן מתבגר (37) אבל בעל ניסיון חסר תחליף. אין שום סיבה בעולם ובוויסקונסין שהם לא ייראו טוב כמו בעונה האחרונה. וכשהם ימצאו את עצמם שוב בפלייאוף, הם ידאגו שלא תהיה נפילה.
אחרי שמייק וואלאס סיים את השביתה שלו וחזר להתאמן, דאגה אחת ירדה מהראש של פיטסבורג. ייתכן שיש נטייה לשכוח מעט מהם בגלל עלייה של כוחות חדשים ומתחדשים, אבל לסטילרס יש איכות משובחת. בן רות'ליסברגר הוא עדיין אחד מהקוורטרבקים הטובים בליגה, ואם יהיה בריא, זו קבוצה שתוכל בשקט ללכת עד הסוף.
האיגלס הם סיפור מרתק. בעונה שעברה הם הפכו לגלאקטיקוס של ה-NFL עם סדרת החתמות מרשימה, ואז שום דבר לא הלך כשהגיע הזמן לעלות למגרש. הכישלון היה צורב. אבל זה אסון? אולי לא. המאמן אנדי ריד חוזר שבור לב אחרי מותו של בנו בחודש שעבר, אבל מדובר במאמן מבריק שעבר עונה חלשה
ורוצה לתקן. ומה שיש לפילדלפיה, למעשה, זה כמעט את אותו הסגל, עם אותם השמות הגדולים, ורק קצת יותר צניעות הפעם. בטרום העונה הם כבר נראו הרבה יותר מחוברים. עכשיו מוטל על מייקל ויק וחבריו להצדיק את המוניטין של הסגל הזה.
וכמובן שאסור להתעלם מפינליסטית העונה האחרונה, ניו אינגלנד. הפטריוטס שמטו אליפות שהייתה אמורה להיות בידיים שלהם, ביותר ממובן אחד, עם הופעה לחוצה בסופרבול. היא חוזרת השנה עם מיטב הלהיטים בניצוחו של המאסטרו טום בריידי, ותתאמץ במיוחד כדי לקבל סופרבול מיידי נוסף בו תוכל להתאושש.
יפה, אבל...
יש שתי קבוצות שיכולות בשקט להיכלל בסעיף הקודם. אבל הן לא. הסיבה היא שעם כל הכבוד וההערכה להישגים שלהן, יש הרגשה קלה שחסר את הדבר הקטן הנוסף. אולי זה בגלל שהמשותף להן זה קוורטרבק טוב, אבל כזה שעדיין לא הוכיח שהוא באמת בליגה של הגדולים באמת.
לבולטימור יש הגנה משתקת, זה הבסיס עליו בנויים הרייבנס. אבל זה תמיד מספיק רק לכמעטים, כמו ההפסד בגמר ה-AFC לניו אינגלנד לפני שנה. ההבדל הוא בג'ו פלאקו. אם הרייבנס רוצים לעשות צעד נוסף, הם צריכים יותר מהגנה - הם צריכים קוורטרבק שיבהיל את היריבים. יש לפלאקו עוד מקום לגדול, ואם זה יקרה השנה, אפשר יהיה לדבר עליהם ברצינות.
זה נכון גם לגבי הסן פרנסיסקו פורטי ניינרס. זו קבוצה מאוזנת, מאומנת, מרשימה מאוד ביכולת שלה - והיא אפילו חיזקה את ההתקפה השנה עם רנדי מוס ומריו מנינגהאם. אבל אלכס סמית' הוא איש מעורר מחלוקת. יכול להיות שבעונה החולפת הוא אפילו הגיע לשיאו. קשה מאוד להעריך מה יעשה, כי לפעמים הוא יוצא בהברקות, ולפעמים לא משכנע שהוא יכול לקחת קבוצה עד הסוף. הניינרס עשו קפיצה של שלוש קומות בבת אחת עם העונה שנתנו. כמו הרייבנס, בלי שנה מבריקה של הקוורטרבק שלהם הם לא יוכלו להשיג יותר - ולא ברור אם סמית' מסוגל לזה.
הנענשים
ניו אורלינס רואה באופק את הסופרבול הביתי - אבל האופק הזה מתרחק. פרשת הבאונטי גייט שהתפוצצה השנה זרעה הרס בקבוצה, ויכולה לחרב לה את כל העונה. כזכור, הליגה חשפה כי בקבוצה הונהגה שיטת חלוקת פרסים עבור שחקנים שפצעו יריבים. העונשים היו קשים: המאמן שון פייטון לא יוכל לאמן העונה. מנהיג ההגנה ג'ונתן וילמה הושעה גם הוא לתקופה דומה. הקבוצה הוכתה בהלם, ועכשיו מנסה לאסוף את השברים.
צריך לזכור כי דרו בריז הוביל בעונה שעברה את ההתקפה המלהיבה ביותר בליגה, התקפה חסרת מעצורים, אולי המגוונת ביותר מבין כל הקבוצות. רק ההפסד לניינרס במשחק ענק שלח אותה הביתה בפלייאוף. עכשיו צריך לראות מה יהיה איתה - האם היעדרות המאמן ואפקט הטראומה ישפיעו, או שבריז יצליח להתרומם ולקחת את הקבוצה של ארון קרומר להפי אנד בסופרבול?
רגע!
ואל תשכחו את השיקגו ברס שהתפרקו בעונה שעברה רק בגלל הפציעות הקריטיות, וחוזרים בריאים ומבטיחים, את היוסטון טקסנס והסינסינטי בנגלס בעלי השאיפות, את קאם ניוטון המבריק שאחרי עונת רוקי אדירה רוצה לקחת את קרוליינה קדימה, את רוברט גריפין שנבחר שני בדראפט רק בגלל שלאק היה שם - אבל יכול להיות האיש שירים את וושינגטון, ואטלנטה וסיאטל, בפאלו וסן דייגו. יאללה, צאו לדרך.
לפנייה לכתב/ת 
