מנהיגות לבנה ואשכנזית. חינוך ישראלי, 2012

יותר משני מיליון ילדים שבו לספסל הלימודים בגנים ובבתי הספר. כמדי שנה, בנוסף לתוכנית הלימודים הרגילה, הם ילמדו "נושא שנתי" ששר החינוך וצוותו הבכיר בחרו להדגיש. השנה, הוחלט לעסוק בסוגיה חשובה: "מנהיגות". לימוד הנושא יתמקד בשניים ממנהיגיה הבולטים ביותר של ישראל, דוד בן גוריון ומנחם בגין. רבים מאיתנו מתגעגעים לחזונם, אומץ לבם, צניעותם, ומחויבותם לבנות ולהגן על מדינת ישראל, לפני כל דאגה לעתידם והצלחתם האישית.

הבחירה בשניהם חשובה במיוחד בעת של מתחים פוליטיים משמעותיים, משום שהם מייצגים את שתי התנועות הפוליטיות שהנהיגו את ישראל מאז קום המדינה. על כן, משמח לראות את דמותם מוצגת בגנים ובתי ספר רבים, לצד אלו של הנשיא, ראש הממשלה והרמטכ"ל הנוכחיים, וחוזה המדינה הרצל, המוצגות מדי שנה על ידי כל בתי הספר הממלכתיים.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

נתניהו וברק חייבים את עתידם לאחמדינג'אד / יוסי יונה

אני כולה טבעוני / אסף הרדוף

לומדים מנהיגות בבתי הספר(צילום: באדיבות טלי רז- חיפה)

בה בעת, אין לשכוח כי מערכת החינוך גם הציבה לעצמה את השאיפה החשובה לא פחות, לעודד את "הילדים של היום" להיות "המנהיגים של מחר". הצגתם של שישה גברים חילונים אשכנזים בכיתות - גם אם כל אחד מהם הרוויח בזכות את מקומו שם - מקשה על השגת יעד זה, ועל מימוש סעיף חוק חינוך ממלכתי מ-1953 הקובע כמטרה "לפתח את אישיות הילד והילדה, את יצירתיותם ואת כשרונותיהם השונים, למיצוי מלוא יכולתם כבני אדם החיים חיים של איכות ושל משמעות".

מצב עניינים זה גם משפיע על החתירה להישגים לימודיים, כפי שהוגדרה במסגרת מטרות העל של מערכת החינוך: "קידום המצוינות, שיפור בהישגים ובאיכות החינוכית וצמצום הפערים החברתיים". מחקרים אמפיריים בנושא החינוך שנערכו בעשורים האחרונים ברחבי העולם הוכיחו בצורה עקבית כי ילדים לומדים בצורה הטובה ביותר כאשר זהויותיהם השונות - כמו מגדר, אתניות, גזע, לאומיות, גוף ומשפחה - משתקפות וזוכות לייצוג בחומרי הלימוד ובתוכנית הלימודים.

חינוך לרבגוניות מיושם ברחבי העולם לא רק כמטרה בפני עצמה, אלא גם ככלי הכרחי להבטיח למידה מוצלחת ככל האפשר לתלמידים מכל הקבוצות בחברה. חינוך זה מיושם בנושאים נטולי קשר לכאורה לזהות אישית, כמו רכישת שפה, מתמטיקה ומדעים. כדי לממש את הפוטנציאל שלהם, ילדים וילדות זקוקים לדמויות שיהוו דוגמה אישית בה הם יכולים לזהות את עצמם.

בהתחשב בהרכב הנוכחי של החברה בישראל, ללא דמויות מנהיגות נשיות, מזרחיות, אתיופיות, דתיות, ערביות, עם מוגבלויות פיזיות או להט"ביות, רוב התלמידים נפגעים ללא צורך, ועלולים להיכשל במימוש הפוטנציאל החינוכי והמנהיגותי שלהם. זו טרגדיה הן ברמת הפרט והן ברמת החברה והמדינה כולה. טיפול בנושא זה דורש הרבה פחות משאבים ממרכיבי חינוך אחרים המשפיעים על הצלחת ילדינו, כמו מחסור בכיתות לימוד ומורים. אז כיצד נבטיח את פיתוח כלל הפוטנציאל ולא רק את זה של אלו שמזהים את עצמם במנהיגינו עד כה?

היכן שקיימת מודעות ונכונות, יש דרכים רבות לטפל בנושא. למרבה השמחה, רבים מבתי הספר והמחנכים שלנו לקחו על עצמם להתמודד עם האתגר. כהורה לתלמיד בחטיבת ביניים שז"ר בקריית אונו, שמחתי לשמוע על מודעותו העמוקה לנושא זה של גיא ישראלי, המנהל הצעיר והנמרץ של בית הספר. לצד לימוד מנהיגינו הלבנים, אשכנזים וגברים - אשר בוודאי נראים עתיקי יומין לעיניים צעירות - בית הספר גם מציג "מנהיגות פורצת דרך" שמגיעה ממגוון הקבוצות שמרכיבות את החברה שלנו. הם מייצגים, בצורה לא סטריאוטיפית, קבוצות אחרות של אזרחיות ואזרחים: דתיות, ערביות, בעלות מוגבלויות. אלו הפנים האמיתיות של ישראל.

במקביל ללימוד הראוי והנכון של מנהיגינו בעבר ובהווה, כדאי שנבחן גם מדוע - למרות חוקים מתקדמים שהתקבלו לפני קרוב לשישים שנים, ותובנה חינוכית חד-משמעית על השפעת דוגמאות אישיות על השאיפות וההישגים של ילדינו - עדיין מעטרים את כיתותינו וממשלותינו גברים לבנים, חילונים ואשכנזים, מעל ומעבר לייצוגם באוכלוסייה? חלק מהפיתרון לבעיה גלום בתובנה שהמוסיף אינו גורע, וביכולתנו לכבד וללמוד על מנהיגי העבר וההווה, לצד פיתוח מנהיגות עתיד רבגונית, שמתחילה בחינוך הילדים.

מייק פרשקר הוא מייסד ומנכ"ל "מרחבים - המכון לקידום אזרחות משותפת בישראל"

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il