זו לא סוריה: האם עוד אפשר להפתיע את איראן?
הפצצת הכור הסורי ב-2007 באה בהפתעה מוחלטת. אבל האם את טהרן אפשר לתפוס לא מוכנה? יש מומחים המעריכים שכן. "כל עוד הכיוון, העיתוי והצורה של ההתקפה אינם צפויים - זה אפשרי. כוננות ארוכה גם יכולה להתיש את האיראנים"
בפרסום במגזין "ניו-יורקר" אתמול (ב'), שבו תוארו ההכנות החשאיות של ישראל לתקיפת הכור הגרעיני לכאורה בסוריה, בולט יותר מכול הניגוד בין שמירת הסוד במערכת הביטחון דאז, לבין הדיון הפוליטי, הציבורי והתקשורתי הבלתי פוסק בישראל בשנים האחרונות בנוגע לאפשרות של תקיפה באיראן. בכתבת עומק שמפרסמת השבוע סוכנות הידיעות "רויטרס", היא מעלה את התהייה אם על רקע שנים של הכנות בעל פה לאפשרות של תקיפה באיראן, ישראל מסוגלת בכלל להפתיע את משטר האייתוללות, במקרה שאכן תרצה לצאת למבצע הנועז.
עוד חדשות ב-ynet:
"שנים של העלאה בפומבי של ספקולציות, שרבות מהן הושמעו במסגרת הצהרות של בכירים בישראל ובחו"ל, בנוגע לסבירות ולעיתוי של עימות כזה, אפשרו לאיראנים התרעה ארוכה כדי לבצר את מתקני הגרעין שלהם ולהתכונן לתגובה", נכתב בכתבת רויטרס. למרות זאת, בכתבה מציינים כי מומחים אינם נחפזים למסקנה שישראל אינה יכולה לתקוף לבדה באיראן ולהפתיע את טהרן.
"יש מומחים המעריכים כי ישראל עדיין מסוגלת להשיג מידה מסוימת של הפתעה", ציינו ברויטרס, ואמרו כי צה"ל מתקדם טכנולוגית וכי יש לו היסטוריה של מבצעים נועזים מוצלחים. "ייתכן שישראל מייחסת חשיבות פחותה לתפיסתה של איראן לחלוטין בלתי מוכנה, ומעדיפה במקום זאת לערוך תקיפה גלויה עם כוחות משולבים כדי לגרום אי סדר בקרב הכוחות המגנים, בתקווה להסב די נזק למספר מטרות נבחרות".
קצין לשעבר בחיל האוויר האמריקני, וולטר בוין, הכותב על נושאי היסטוריה של התעופה, אמר: "ההיתכנות של השגת הפתעה נמוכה, אבל אני חושב שהישראלים יכולים לסמוך על היכולת הטכנולוגית שלהם בכל הקשור לשיבוש אמצעי הגנה כדי לאפשר להם להיכנס". הוא העריך כי במקרה של תקיפה, ישראל תבצע אותה באמצעות שורה של הפצצות מהאוויר בשילוב עם תקיפות רבות על-ידי יחידות קרקע ויחידות ימיות.
את האפשרות הזו הזכירה גם לינט נוסבכר, מרצה בכירה בנוגע למדעי המלחמה באקדמיה הבריטית הצבאית המלכותית סנדהרסט. היא העלתה את האפשרות שישראל עשויה גם לשלב מתקפות סייבר כדי לשבש את יכולות ההגנה של איראן עם תחילת המתקפה.
"אין שום שאלה בנוגע לכך שישראל יכולה להשיג הפתעה טקטית אם יש בכך צורך", אמרה נוסבכר, תוך שהיא עושה הבחנה בין ההלם לטווח קצר לבין המוכנות הארוכה של איראן להתקפה. "כל עוד הכיוון או העיתוי או הצורה של ההתקפה אינם צפויים, ניתן להשיג את אלמנט ההרתעה". נוסבכר אמרה כי גם איסוף מודיעין ותכנון עשויים לסייע לישראל להתגבר על ההיערכות של איראן ועל צעדי הנגד שלה מול תקיפה ישראלית, וכך לפצות על המגבלות הקשורות לאלמנט ההפתעה.
הכוננות מן השטן
"יש לזכור שגם אם מתקני הגרעין של איראן כולם פחות או יותר מוגנים, המיקום שלהם ידוע עד לרמת המטר. דיוק לא יכול לפצות לגמרי על היעדר הפתעה, אבל הפתעה מצד שני אינה הכול", אומרת נוסבכר.
בכתבת רויטרס מדגישים כי בניגוד לתקיפות הכורים בעיראק ובסוריה, מומחים סבורים שישראל תצטרך במקרה האיראני להשתמש בעשרות רבות של מטוסים וכלי טיס תומכים, ואולי גם לירות טילים בליסטיים, דבר שיהיה קשה להסתיר מעיני הציבור במדינה קטנה. לפי הכתבה, גם אם ישראל תטיל צנזורה מוחלטת על הכנות למתקפה כזו, היא עלולה להיות בפועל כמעט חסרת תועלת בשל התקשורת העולמית המפותחת.
בסוכנות הידיעות מציינים כי לשאלת העיתוי של תקיפה אפשרית יכולה להיות גם כן השפעה על הגבלת החשיפה של הכנות למבצע. היא מזכירה את העובדה שלמבצע "עופרת יצוקה" בעזה ב-2008 יצאה ישראל ב-27 בדצמבר, אז היה זה לא רק יום שבת שבו התקשורת הישראלית פועלת במידה מצומצמת יותר, אלא גם יום שהעולם הנוצרי היה בו בחופשת חג המולד.
ברויטרס הזכירו כי ימים אחדים לפני היציאה ל"עופרת יצוקה", סיפק שר הביטחון ברק הופעה טלוויזיונית לא-צפויה בתוכנית סאטירה, שם דיבר בהומור ונתן את הרושם שמלחמה לא יכולה להיות רחוקה יותר מבחינתו. עוד ציינו כי בצעד הסחה נוסף זומנו קצינים ישראלים מכוחות באזור רצועת עזה יחד עם בני משפחותיהם לאירוע-כיף בספא, ובשבת בבוקר הופתעו כולם, פרט לבכירים שבקצינים, להיקרא בחזרה לבסיסים על רקע פרוץ הלחימה.
בסוכנות אמרו כי בכיר ישראלי אמר לרויטרס שמדובר בטקטיקה לגיטימית כשמדובר בצבא המתנהל במדינה עם חברה דמוקרטית: "דברים כאלה כשרים כשיש לך תקשורת חופשית וחופש ביטוי". אותו בכיר אמר לסוכנות כי למרות הכעס על העיסוק התקשורתי הבלתי פוסק בישראל באפשרות של תקיפה באיראן, יש לכך גם יתרון. "ככל שאתה נערך להגן על עצמך, כך אתה נהיה עייף יותר - או שאתה עושה את הטעות של להתייחס לאיומים כאל בלוף. אולי זה המקרה עם איראן".
התחקיר: מהפריצה לבית הסורי עד להפצצה
בפרסום המרתק ה"ניו-יורקר" מדווח כיצד במרס 2007 פרצו סוכני מוסד בווינה לביתו של איברהים עותמאן, ראש הוועדה לאנרגיה אטומית בסוריה. הדאגה בישראל ובארצות הברית משאיפותיה הגרעיניות של דמשק גברה, והמידע שנאסף משם - תוך פחות משעה - על המתקן באל קיבאר היה האקדח המעשן. כך החלה להתגלגל "התקיפה השקטה" - המהלך הישראלי לתקיפת הכור בסוריה, לפי תחקיר המגזין.
יותר משלושים תמונות צבע של המבנה בלב מדבר, שמוכיחות שזהו כור פלוטוניום שנבנה על-ידי צפון קוריאה, נמצאו אצל עותמאן. בתמונות נראו פועלים צפון קוריאנים במקום, וכן המתקן מבפנים - שנראה דומה מאוד לכור הצפון-קוריאני ביונגביון, שנבנה שנים רבות לפני כן. "המטרה היחידה של כור פלוטוניום מסוג זה היא ייצור פצצה אטומית", העריכו סוכני המוסד על סמך הצילומים.
בימים שאחרי התגלית, נטען בתחקיר של העיתונאי דיוויד מקובסקי, החל ראש הממשלה אהוד אולמרט לערוך פגישות חשובות עם הצמרת המדינית-ביטחונית, כולל קודמיו בתפקיד - שמעון פרס, בנימין נתניהו ואהוד ברק, שעתיד להיות שותף למהלך עצמו, עם כניסתו למשרד הביטחון במקום עמיר פרץ. על פי התחקיר, הפגישות התקיימו בכל יום שישי מסוף חודש
מרס 2007 ועד תחילת ספטמבר. כל שותף בדיון חתם על הסכם סודיות.
באפריל, גם הבית הלבן עודכן על הגילוי. אחר תהליך ניתוח עצמאי ויסודי, שכלל חוות דעת מכמה גופים מקצועיים, אישרו האמריקנים את מהימנות הממצאים וקבעו כי התמונות משקפות את המתרחש בשטח ("אם זה לא כור גרעיני, אז זה כור גרעיני דמה", הצהירו), אך לא הביעו נכונות לתקוף בעצמם באזור. לפי הדיווח, ישראל יצאה למבצע בעצמה, ו-17 טונות של חומר נופץ הוטלו על המטרה.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
