לפני שאתם עושים: קעקועים - 7 הסכנות החמורות
פגיעה בריאות, בפרקים ובכבד, צלקות בולטות ומגרדות, אלרגיה לכל החיים, זיהום וחשש לסרטן - רוב האנשים שעושים קעקוע אינם מודעים לסיכון שהם נוטלים. הבעיה: אי אפשר לצפות מראש מי יגיב קשות לחומרים. מהן הסכנות, ואיך להימנע?
לפני שאתם עושים קעקוע, תחשבו שוב: קעקועים הם אמנות עתיקה המוכרת עוד מתרבויות קדומות, ונמצאו כאלה אפילו על גופן של מומיות בנות 7,000 שנה, אבל לסיכונים הרבים שבעשיית קעקוע והחדרת פיגמנטים לגוף הם כנראה קצת פחות מודעים אז.
בשנים האחרונות מזהירים שוב ושוב ארגוני הבריאות בעולם, ובכלל זה מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA), מפני סכנות הזיהום החמורות הכרוכות בביצוע קעקוע, התפרצות של אלרגיה חריפה, הצטלקויות, כוויות ותופעות נוספות שעלולות במקרים קיצוניים להגיע עד כדי מוות.
קראו עוד על קעקועים :
- שיוף עור, ניתוח, או לייזר: איך מסירים קעקועים?
אנשים מעשנים נתקלים בהתרעות על סכנות העישון בכל פעם שהם נוטלים סיגריה מהחפיסה, אך במכוני הקעקוע המטפלים באנשים רבים כל כך אין אזהרות דומות ורמת המודעות לעניין נמוכה למדי.
העובדה המטרידה ביותר היא שברוב המקרים אין כל דרך לדעת מי מהאנשים ייפגע ויפתח תגובה חמורה לקעקוע ומי יצא ללא פגע. אז לפני שאתם רצים אחרי האופנות, קחו בחשבון את החשיפה האפשרית לזיהומים ולחומרים מסוכנים הנמצאים בחומרי הצבע - וקבלו החלטה מושכלת יותר:
1. זיהום חיידקי
הסכנה המיידית, הראשונה והאקוטית בעשיית קעקוע היא חשיפה לחיידקים. זיהום עלול להיגרם לא רק ממזרק שאינו סטרילי, אלא מסביבת העבודה כולה, בקבוקי דיו שנותרו פתוחים ועוד.
כבר ב-2006 הזהירו גורמי בריאות בארצות הברית מפני סכנת זיהום חמורה בכתובות קעקע, בעקבות דו"ח שמצא כי 44 אנשים נדבקו בחיידק קטלני המוביל לזיהום בדם ולנמק רקמות - והעמיד לרוב סוגי האנטיביוטיקות. ההדבקה התרחשה ב-13 מכונים לא-מורשים לקעקועים, שלא היו תחת פיקוח.
באותה שנה פרסם גם משרד הבריאות בישראל תקנות מחמירות בעקבות שורת זיהומים בשל קעקועים, ויצא בקמפיין לבני נוער במטרה להסביר את כללי הבטיחות לצמצום הסיכונים.
בין השאר, קבע אז משרד הבריאות כי בכל מכון העוסק בקעקועים יוצב שלט בנוסח זה: "קעקוע או ניקוב חורים בגוף אינם רצויים מבחינה רפואית, שכן הם עלולים לגרום לכאבים, זיהומים, צלקות, להפרעות בתפקוד ולבעיות בריאות אחרות, ובהן תגובות אלרגיות".
לאחרונה פרסם ה-FDA בארצות הברית אזהרה נוספת מפני זיהומים בקעקועים, העלולים לגרום למחלות ריאה, דלקות פרקים, בעיות עיניים ותחלואים נוספים. ברבים מהצבעים נעשה שימוש תעשייתי, ואף אחד מהם לא זכה לאישור מינהל המזון והתרופות האמריקני, מלבד דיו שחור.
דיו תקין חייב לעבור תהליך עיקור כדי להיפטר ממיקרואורגניזמים מזיקים ולעבור בדיקה מיקרוביולוגית כמו כל חומר אחר להזרקה.
-איך נדע שנפגענו מזיהום?
"זיהום במקום הקעקוע מתבטא באודם, נפיחות וכאבים", מסביר פרופ' הר-שי, מנהל המחלקות לכירורגיה פלסטית במרכזים הרפואיים כרמל ולין בחיפה של שירותי בריאות כללית. "בשלבים מאוחרים יותר יכולים להופיע אזורי נמק, הפרשה מוגלתית, פריחה בכל הגוף ושלפוחיות.
"אין ספק שברגע שמדובר בזיהום חריף אותו אדם ירגיש לא טוב, ועליו לגשת מיד לבדיקה רפואית אצל מומחים. הטיפול יכול להיות מקומי במתן אנטיביוטיקה בפה או בווריד, ויכול להגיע עד אשפוז כי אי אפשר לדעת לאן זה יתפתח".
2. אלרגיה לצבעים
אתם עלולים לעשות קעקוע, ולגלות מיד שאתם למעשה אלרגיים לפיגמנטים שהוחדרו לגוף שלכם. כמו באלרגיות אחרות, אי אפשר לדעת מראש מי יסבול מהתופעה. כיוון שהחומר נותר בגוף ולא ניתן להימנע מחשיפה אליו, מדובר בסיכון חמור במיוחד.
"חלק מהפיגמנטים בקעקועים טבעיים ומוכרים מבחינה רפואית", אומר פרופ' הר-שי, "והאפשרות לקבל מהם אלרגיה פחותה. מלבד אלה, יש פיגמנטים שעושים בהם כל מיני שינויים לא מבוקרים ומוסיפים חומרים שאולי מיטיבים עם הקעקוע ומוזילים אותו, אבל הם עלולים לגרום לתופעות אלרגיות קשות ביותר.
"השוק פרוץ יחסית ואין פיקוח על החומרים ועל היכולת האלרגית שלהם, ואותם אנשים שיוצרים את הפיגמנטים לא תמיד ערים לכך שהם עוסקים בחומרים אלרגניים. זה מצב שיכול לקרות לכל אחד - והסבל מהאלרגיה הוא לכל החיים".
סימני האלרגיה עלולים כאמור להופיע במהירות בצורת פריחה בכל הגוף, נפיחות מקומית או שלפוחיות, ובספרות הרפואית מתוארים גם מצבים קיצוניים של תמותה בשל שוק אנפליקטי מהקעקוע. "במצבים הבינוניים והקשים הדבר מחייב אשפוז וטיפול בסטרואידים, וזה מצב רפואי לא פשוט", אומר פרופ' הר-שי.
גם כאשר החולה יוצא מהאפיזודה הקשה, הגוף נושא עמו זיכרון לכל החיים כנגד המרכיב האלרגי, ואותו אדם נמצא בסכנה לפתח אלרגיה נוספת בכל פרק זמן אחר - במשך כל חייו.
3. צלקות משגשגות
אחוז מסוים מהאנשים שמבצעים קעקוע עלולים לפתח צלקות משגשגות (צלקות היפרטרופיות וקלואידיות), עקב הטראומה שבחדירת המחט אל העור.
מדובר בנטייה גנטית, וגם כאן אי אפשר לדעת מראש מי יסבול מהתופעה. "חדירת המחט עלולה ליצור צלקות מורמות על העור, שממשיכות לגדול בלי בקרה", אומר פרופ' הר-שי. "הן אדומות, נוקשות, כואבות ומגרדות, והטיפול בהן מורכב מאוד".
צלקות משגשגות עלולות להתפתח גם לאחר ניסיון להסיר את הקעקוע בכל שיטה שהיא. הצלקות יתפתחו כשלושה-ארבעה חודשים לאחר הסרת הקעקוע, והן מחייבות טיפול.
"טיפול בצלקות משגשגות יכול לכלול הזרקת סטרואידים", מפרט פרופ' הר-שי, "חבישות לחץ, הקפאה בחנקן נוזלי ועוד".
4. תקיפת הגוף הזר
סיבוך נוסף שעלול להתרחש לאחר הקעקוע הוא תקיפת הגוף הזר, זאת אומרת פעולה של הגוף נגד חומר הצבע שהוחדר לתוכו. "הגוף מזהה את הפיגמנט שהוחדר לגוף כגוף זר", מסביר פרופ' הר-שי, "כך שהגוף תוקף אותו ומגיב נגדו כל זמן.
"התקיפה העצמית יכולה להתבטא בהופעת אבצסים, רגישות ונפיחות באזור, כיבים כרוניים והתמגלות".
5. התפרקות הצבע בגוף
אם הצבעים שבהם נעשה שימוש בקעקוע אינם באיכות גבוהה, הם עלולים להתפרק ולנדוד בגוף.
במצב כזה הצבעים מתפזרים בכל אזור הקעקוע, הוא מאבד מצורתו ובמקומם מופיעים כתמים בצבעים שונים שקשה מאוד להסיר מהעור.
6. השפעות טוקסיות
מלבד השפעות הנראות על העור בטווח זמן קצר, לחומרים שבהם נעשה שימוש בקעקוע עשויות להיות השפעות מזיקות ארוכות טווח. מדובר לא רק על הפיגמנטים המוחדרים לעור, אלא גם בחומרים לניקוי האזור, החומרים שממיסים את הצבע המרוכז כדי להכניס למזרק ועוד.
"חומרי הקעקוע מבוססים בעיקר על מתכות כבדות כמו כספית, ברום, עופרת, קדמיום ועוד", אומר ד"ר דריו ורטניק, בעל חברה לייעוץ טוקסיקולוגי "ורטניק את לוזנסקי" לצד אינג' ואדים לוזנסקי, "שאליהם מוספים רכיבי אזו (Azo Compound) המעניקים את הצבע. חומרי הצבע האלה מופיעים במקומות רבים בחיים שלנו, מגגונים ומכוניות ועד טבליות צבעוניות של תרופות.
"לכל אחד מהחומרים יש תופעות טוקסיות נקודתיות מאוד. מתכות כבדות, למשל, מתחברות לחומרים ספציפיים בגוף, מגיבות איתם ועוצרות תהליכים אנזימטיים. בסופו של דבר זה יכול לפגוע למשל ברקמות הכבד, שם מספיק כמות קטנה מאוד של מתכות כדי לפגוע בתפקוד, בשיניים ועוד. הקעקוע יכול לגרום לחשיפה כרונית למתכות המגבירה תהליכים אוסטיאופורוטיים.
"ברגע שהמתכות נמצאות בתהליך קשה מאוד להוציאן מהגוף. מזריקים את הפיגמנטים מתחת לשכבה החיצונית של העור, ויש צבעים שיגיעו בסופו של דבר לזרם הדם.
-רכיבי האזו מסוכנים באותה מידה?
"על משפחת האזו יש רגולוציה קפדנית מאוד בתעשיית התרופות, משום שאלה חומרים שפוגעים מאוד ב-DNA של התא. ברגע שהחומרים פוגעים בשרשרת ה-DNA של התא מדובר בסופו של דבר בהתפתחות של תהליך סרטני. הגוף ינסה לתקן את הפגן בתא, אבל הסיכוי להצליח נמוך".
.
-מדובר על תהליכים ארוכים מאוד ואיטיים, איך נדע שנפגענו?
"הביטוי הקליני אכן בולט יותר בזיהום מיקרוביאלי, כי אז יש פריחה וסימנים אלרגיים, אבל החשיפה הכרונית מתרחשת אצל כולם, גם אם לא רואים אצל כולם ביטוי לכך.
"אנשים היו מודאגים מאוד ממעט קדמיום שנמצא בסירים קרמיים, אבל אז הם הולכים ודוחפים את זה בקעקוע בגוף. זה חסר היגיון".
7. חשש להתפתחות סרטן העור
ביולי שעבר הודיע ה-FDA כי הוא בודק חשד שלפיו הדיו שבו משתמשים לקעקועים מעלה את הסיכון ללקות בסרטן העור. ההודעה יצאה לאחר פרסומם של כמה מחקרים שמצאו כימיקלים רעילים בדיו, ובהם גורמי סרטן ורכיבים המשבשים את הפעילות ההורמונלית בגוף.
במחקר שנערך במכון לכירורגיית עור בוושינגטון שבארצות הברית ציינו החוקרים כי בנזופירין למשל, המצוי בדיו שחור, נמצא כגורם לסרטן העור בחיות מעבדה.
גם בגרמניה דיווחו חוקרים כי חומר המשמש בתעשיית הפלסטיק, דיבוטיל פתאלן, נמצא גם בדיו קעקועים. הכימיקל מחקה את פעילות האסטרוגן ונמצא כקשור להפרעות במערכת הרבייה.
מומחים מעריכים היום כי חלק מהדיו המוחדר לגוף נבלע על ידי תאי דם לבנים ומועבר לאזורים שונים בגוף, כולל בלוטות הלימפה. האם גידולים שנמצאו בקעקועים הם צירוף מקרים ותו לא? בשלב זה דרושים מחקרים נוספים כדי להעריך את הסכנה שבכימיקלים ואת תנועת הדיו בגוף.
קעקועי חינה - גם הם מסוכנים
אין בהם שימוש במזרקים ובמחטים והם נעלמים בתוך כמה שבועות, אבל הכימיקלים שבציורי החינה עלולים להיות מסוכנים לא פחות מקעקועים קבועים.
לפני שנה נכווה קשות עדן בן ה-6 בשל ציור חינה שעשה על גבו באילת. הסמל של קבוצת מכבי חיפה שציור בשחור על גופו החל להפריש מוגלה, והילד סבל מכאבים קשים ופריחה. בבית החולים הוא אובחן כסובל מכווייה כימית בדרגה 2, שנגרמה בשל החינה.
"הקעקועים האלה הם ממש סכנת נפשות", אמרה אז ל-ynet אמו של הילד. "חשוב שכל ההורים ידעו שזה ממש לא משחק ילדים. מי שמטייל באילת פוגש עשרות דוכנים של קעקועי חינה, ואין עליהם פיקוח".
"חומר שיש בצמח החינה נקשר לחלבון שמצוי בשכבה החיצונית של העור", מסביר פרופ' הר-שי, "לכן הוא צובע ביעילות רבה שיער, עור וציפורניים, עד שיש תחלופה של אותה שכבה.
"מבחינה מסחרית, כדי שהקעקוע יישאר במקום זמן רב יותר, מוסיפים לו חומר בשם PPD, הגורם לכך שהפיגמנט יחדור טוב יותר לעור.
"עם זאת, PPD הוא חומר אלרגני שיש להיזהר ממנו. כיום יש בארץ ובעולם אזהרה חמורה לגבי שימוש בחומר הזה, הידוע כגורם לאלרגיה קשה, לדלקות ממושכות, לצלקות ולשינוי פיגמנטציה כרוניים".
קעקוע בגב - מונע קבלת אפידורל?
בשנים האחרונות קעקועים בגב התחתון זוכים לפופולריות רבה בקרב צעירות, שאינן מודעות לכך שהקעקוע עלול למנוע מהן לקבל אפידורל בלידה בעתיד. רק בבואן לחדר הלידה הן מגלות לעתים שהרופא המרדים מסרב להזריק את החומר המאלחש באזור הקעקוע - ועליהן ללדת בלעדיו.
הצעת חוק חדשה שמוגשת בימים אלה בישראל מבקשת לחייב מכוני קעקוע ליידע נשים שיש סיכוי סביר שלא יוכלו לקבל זריקת אפידורל על קעקוע בגב התחתון, ולהחתים אותן על הצהרה כתובה.
הסכנה בהזרקה על המקום המקועקע נובעת מחשש לחדירת חלקיקי צבע לגוף עם זריקת האפידורל, מה שעלול לגרום לזיהום ולדלקת קרום המוח. נוסף על כך, עלולים חלקיקי הצבע שיחדרו למחזור הדם לגרום נזק בלתי הפיך - שיתוק זמני או קבוע בגפיים התחתונות.
כיום במרבית חדרי הלידה בישראל נמנעים המרדימים ממתן אפידורל ליולדות שעל גבן קעקוע כזה, אלא אם כן מוצא המרדים דרך להחדיר את המחט בחלופה בטוחה אחרת.
"נערות ונשים רבות לא מודעות להשלכות שעשויות להיות לקעקוע בגבן", אמרה ח"כ ציפי חוטובלי בהגשת הצעת החוק החדשה, "ומטרת החוק לאפשר להן בחירה אמיתית, מתוך מודעות מלאה לסיכונים".
איך להקטין את הסיכונים בקעקוע?
- לחשוב מראש, והרבה. "קעקועים הם טיפול בלתי הפיך ברוב המקרים", מזהיר פרופ' הר-שי, "וניסיון הסרה שלו כרוך בטיפולים שונים שעלולים להותיר צלקות. צריך לחשוב טוב על ההשלכות בעתיד, כי בגיל 18 עושים קעקוע אבל כשרוצים להוריד אותו בגיל 35 זה לא פשוט. אדם שעושה קעקוע צריך לקחת אחריות על כל המשמעויות שעלולות להופיע בעקבות ביצועו".
- לבדוק את התנאים במכון. בדקו אם תנאי העבודה במכון סטריליים ואזור העבודה נקי, אם משתמשים בערכות חד-פעמיות למחטים, אם פותחים בקבוקי דיו חדשים ולא כאלה שעמדו פתוחים זמן רב (ואז גם אם כתוב עליהם "סטריליים" אין לכך משמעות כמובן), אם הצוות רוחץ היטב ידיים לפני העבודה ואז עוטה כפפות כירורגיות וכו'.
- לבדוק את המקעקע. בררו מי המקעקע ואיזו הכשרה יש לו, ואל תתביישו לבקש הפניה לאנשים שעשו אצלו קעקוע כדי להתרשם מהעבודות שלו.
- לבדוק את החומרים. האדם הממוצע אינו יכול להבין בריכוזי חומרים, גם אם יימסרו לו הנתונים על ידי מכון הקעקוע, אבל אפשר לבקש תעודות המראות שהצבעים נושאים אישור FDA (ארצות הברית) או CE (אירופה), שהם נקנו במקום מוכר ואינם רקיחה עצמית.
- לבחור בקעקוע מכונה. היום נדיר ביותר למצוא מקעקע שעובד בשיטה ידנית ללא מכונה, וקעקועים אלה נחשבים בדרך כלל איכותיים פחות - ומסוכנים הרבה יותר. בקעקועי מכונה עומק חדירת המחט לעור שווה בדרך כלל, כך שגם לניסיונות הסרת הקעקוע בהמשך עשויות להיות תוצאות טובות יותר.
- ללכת עם הילד. אם אתם הורים לילד שמבקש לעשות קעקוע, עדיף לא להתעלם מהנחישות שלו וללכת איתו למכון הקעקועים, כדי להתרשם מהתנאים, לוודא שהוא עושה זאת במקום נקי ובטוח ולשאול שאלות שייתכן שהוא לא יעלה בדעתו. אם במכון מוכנים לקעקע בני פחות מ-18 ללא הסכמת ההורים, הדבר צריך להדליק נורה אדומה.
- להתייעץ עם הרופא. אם סבלתם בעבר מתגובות אלרגיות התייעצו עם הרופא המטפל שלכם לגבי עשיית קעקוע, כיוון שהדיו עלול לעורר כאמור תגובה אלרגית חריפה ומסוכנת.
- לקבל הוראות להמשך. ודאו שאתם מקבלים מהמקעקע הסבר בכתב המורה על המשך הטיפול בקעקוע ובאזור סביבו.
- לפנות לטיפול מיידי. בכל מקרה של חשש לפגיעה יש לפנות מיד לטיפול רפואי, ולא להסתמך על המשחות הניתנות במכון הקעקועים, שאינן מסוגלות להתמודד עם זיהומים ותחלואים אחרים.
לפנייה לכתב/ת 
