על חיות ואפליקציות: טרנדים ירוקים לשנה החדשה

שנה חדשה היא תמיד הזדמנות טובה לסכם את שעבר ולהביט קדימה. על אף שאנחנו רגילים להתלונן ולקטר, הטרנד הסביבתי הפך כבר מזמן למציאות, אפילו בישראל, ובעולם הגדול מתפתחות כל הזמן מגמות חדשות.

טורים נוספים של עדי וולפסון בכלכלה ירוקה :

• כמה משלמים על מים מינרליים? הרבה יותר מדי
• יצוא מופרז: אם נשאיר את הגז - נרוויח יותר
• ילד ירוק יותר זול מילד רגיל
  

ארוחות החג הבאות עלינו לטובה הן הזדמנות טובה להתעדכן בטרנדים הסביבתיים החמים. זה לא אומר שצריך לזנוח את כל מה שישן וטוב, אבל לקראת השנה החדשה כדאי גם להוסיף לרשימה את המושגים והמודלים שישנו את חיינו בעתיד הקרוב.

Out: התחממות גלובלית, In: מגוון ביולוגי

אחרי שנים שאפקט החממה וההתחממות הגלובלית עמדו במרכז הכותרות הסביבתיות בעולם והכריחו מדינות, תעשיות ואזרחים לשנות את הרגלי הצריכה שלהם, שם הקוד הבא במאבק הסביבתי העולמי הוא מגוון ביולוגי.

מגוון ביולוגי מתאר את מגוון המינים של החי והצומח במערכות אקולוגיות והוא בעצם הבנק הטבעי של החיים וזה שאחראי למזון, לתרופות, לחידוש משאבי הטבע ולאספקה של שירותים טבעיים החיוניים להמשך חיינו.

אפילו החברות המסחריות הגדולות בעולם כמו קוקה קולה ווול-מארט הבינו שמעבר לפגיעה בטבע ובאיכות הסביבה התדלדלות המגוון הביולוגי מהווה איום אמיתי על רווחיותן ועל יכולתן לגדול ולהתפתח. גם מדינות שונות, לרבות מדינת ישראל, אימצו לאחרונה עקרונות לפיתוח שלוקחים בחשבון את שימור מגוון המינים.

Out: טביעת רגל פחמנית, In: טביעת רגל מימית

בשנים האחרונות החלו למדוד בעולם וגם בישראל את פליטות גזי החממה של תהליכים, מוצרים, שירותים, עסקים, ערים ועוד.

טביעת כף הרגל הפחמנית המכמתת את סך פליטות גזי החממה ביצור, שינוע, עטיפה, מכירה והתכלות של מוצר, מסומנת על מוצרים רבים בעולם, החל במיץ תפוזים ועד לאיפון, מאפשרת ללקוח לבחור את המוצר הסביבתי יותר ומחייבת את היצרן להתייעל.

כעת מגיע זמן המים - אחד מהמשאבים הטבעיים המרכזיים בעולם וההכרחיים לקיומו. למרות שכ-70% מפני כדור הארץ מכוסים במים כמות המים השפירים מתוכם קטנה מ-5%.

המחסור במים שפירים מול הצריכה הגוברת מחייב להפחית את כמות המים הנצרכת באופן ישיר ועקיף בתהליכי יצור ואספקה של מוצרים או שירותים - כלומר למדוד את את טביעת הרגל המימית.

כאשר טביעת הרגל המימית של ליטר מיץ תפוזים וליטר קוקה קולה היא 386 ליטר ו-30 ליטר מים בהתאמה ולייצור המבורגר של 150 גרם נדרשים 2,400 ליטר מים, טביעת כך הרגל המימית תשפיע בשנים הקרובות יותר ויותר על העלות והזמינות של מוצרים ושירותים בסיסיים בחיינו.

Out: דלקים מאובניים, In: דלקים מתחדשים

נכון, לשמחתנו הרבה מצאנו מרבצי גז לחופי המדינה. אולם למרות שהשימוש בגז יעיל, זול וידידותי יותר לסביבה לעומת פחם או דלק נוזלי, העתיד הוא באנרגיות מתחדשות.

שמש, רוח, ביו גז - גז מתאן שנוצר מפרוק חיידקי של חומר ביולוגי כמו פסולת או בוצה לאחר טיהור שפכים, ביו-מסה - כולםן אנרגיות שהמקור שלהן מתחדש ולא מתכלה.

בישראל, למרות היעד הלאומי לייצור 10% מהצריכה המקומית באנרגיות מתחדשות עד שנת 2020 המצב רחוק מלהיות מעודד - הייצור עומד כיום על פחות מ-0.5% מצריכת החשמל בישראל. א

נרגית השמש תקועה בבירוקרטיה וגם אנרגית הרוח עוד לא התרוממה , למרות הפוטנציאל הלא קטן. דווקא לביו-גז מעיכול של פסולת ביתית וחקלאית יש סיכוי גבוה להתממש, עם התקדמות התוכנית להפרדת פסולת ביתית לשני זרמים, רטוב ויבש.

Out: תל"ג/תמ"ג, In: מדד האושר

אחד הוויכוחים הסביבתיים הבסיסיים ביותר הוא האם הכלכלה היא חלק מהסביבה או להפך, כלומר האם משאבי הטבע הם רק מטבע ביד הסוחר - או שהם מוגבלים ועל הכלכלה לקחת זאת בחשבון.

המדדים הכלכליים המקובלים כיום כגון תוצר מקומי גולמי (תמ"ג) ותוצר לאומי גולמי (תל"ג), המחושבים על בסיס הסחורות והשירותים המופקים בשנה נתונה באזור מסוים, לא לוקחים בחשבון היבטים סביבתיים וחברתיים, ואפילו מעודדים ייצור וצריכה.

מדד האושר, המודד את רווחת בני האדם כתלות בהשפעתם על הסביבה על מנת להגיע לרווחה זו, הוא מדד סביבתי חליפי שהוצג לראשונה בשנת 2006 על ידי הקרן לכלכה חדשה. מדד זה מושתת על ההנחה כי המטרה העיקרית של בני האדם במהלך חייהם היא אושר ולא עושר.

המדד מכמת את אורך החיים ומידת המרוצות של אזרחי מדינה מסוימת מחייהם, בהשפעה הסביבתית של הפעילות האנושית היומיומית באותה המדינה. בשנת 2012 דורגה ישראל במדד זה במקום ה-15 ואילו קוסטה ריקה, ויאטנם וקולומביה מדורגות ראשונות בעוד מדינות אירופה המערבית, ארה"ב וקנדה נמצאות בתחתית הרשימה.

Out: קלינטק, In: שירותים ברי-קיימא

אחד השווקים המתפתחים ביותר מאז שהמהפכה הסביבתית תפסה תאוצה הוא שוק הטכנולוגיות הסביבתית-קלינטק.

שוק הקלינטק כולל מונה טכנולוגיות להפקת אנרגיה מתחדשת, טיפול בשפכים וטיפול בפסולת - טכנולוגיות שמטרתן ליעל ולהפוך תהליכי ייצור לנקיים יותר ולהוביל להפחתה בצריכה של משאבים ובפליטה של שפכים וזיהום.

עם זאת, פעמים רבות במקום לייעל תהליכי ייצור ניתן להחליף אותם בשירותים סביבתיים. כך למשל, במקום לקנות רכב חשמלי או היברידי, אפשר לבחור בנסיעה משותפת או בתחבורה ציבורית, שמציעים שירות ידידותי יותר לסביבה וכזה שמפחית את הייצור של מכוניות פרטיות.

Out: עליית מחירי הדיור, In: בניה ירוקה

אם נדמה לכם שתחבורה עירונית אחראית לעיקר פליטות גזי החממה בעיר, טעיתם: מקורן של בין 60-80% מהפליטות הם במבנים. סקרים בינלאומיים ומקומיים מראים כי הבתים הם המקור לעיקר צריכת האנרגיה ופליטות גזי החממה, צריכת המים, פליטות השפכים וייצור הפסולת.

הפתרון הוא דווקא פשוט ובר השגה - בנייה ירוקה - כזאת שמנצלת את התנאים המקומיים, האקלים והטופוגרפיה, ומשתמשת בחומרים מקומיים. כל זאת לטובת הקמת מבנים המשמרים מים ואנרגיה, ושמפחיתים את כמות הפסולת והשפכים ומגבירים את המיחזור שלהם.

גם במדינת ישראל הבינו את הנושא, ולא מעט רשויות אימצו את נושא הבנייה הירוקה בעיר. אז נכון, נדמה כי השקעה בבית ירוק מייקרת את הבנעיה וכי ההחזר מתקבל לאחר מספר רב של שנים, אבל התייחסות נכונה לכיווני שמש ורוח, הצללה ובידוד, אפילו בבית ישן, יכולים לעשות פלאים - גם לסביבה וגם לחשבון הבנק.

Out: דלקים מחצבים, In: מזון-בורסה

מדדי הבורסה מודדים גם את הדופק של הטרנדים העולמיים. ההשקעות בבורסות העולם נעו במהלך השנים מחברות הדלק והגז, אל חברות האנרגיות הירוקות והמתחדשות ומהיי-טק לקלינטק. 

חברות רבות הבינו שלביצועים הסביבתיים שלהם יש השלכות כלכלית ושיווקית ובבורסות המובילות פותחו מדדים סביבתיים. לאחרונה האנליסטים מבינים, שלטבע יש השפעה גדולה יותר: מוצרי הצריכה הבסיסים, בעיקר המזון, הפכו לזהב החדש בבורסות, ונדמה כי לא רחוק היום שגם מחירי המים והאוויר הנקי יקבעו במסחר בבורסה.

Out:ערים ירוקות, In: ערים משיבות

כבר שנים שהערים, בהן מתקיימת רוב הפעילות האנושית, מובילות את המהפכה הסביבתית. המושג ערים ירוקות הולך ותופס תאוצה בכל העולם וערים רבות נלחמות על התואר כעיר הירוקה ביותר בעולם עם שלל פרויקטים של בנייה, תחבורה, תשתיות ועוד.

אבל בסופו של דבר, לא משנה עד כמה נצליח להפחית בצריכה של משאבים ולהתייעל, כולנו נמשיך כנראה לצרוך בכדי לחיות. משום כך הכיוון החדש הוא ערים משיבות, כלומר כאלו שמספקות את אותה הכמות של המשאבים שהן צורכות.

כך לדוגמה, במקום לייצר חשמל מדלקים, או מגז, אפשר לספק את צריכת האנרגיה המקומית מאנרגיה מתחדשת, המיוצרת מהפסולת העירונית, מפאנלים סולאריים או מטורבינות רוח המותקנת ברחבי העיר. כך גם אפשר להשיב את מי הקולחין להשקייה המקומית, במקום להשתמש במים נקיים.

out: חוסר מודעות, in: אפליקציות

אם אתם מחפשים מתנה סביבתית לחגים, דעו כי העתיד נמצא באפליקציות ירוקות. מחשבון לחישוב טביעת הרגל הפחמנית או המימית, חיפוש מסלול הנסיעה הכי פחות מזהם, היכן נמצא בית העסק הירוק הקרוב ושימוש בשירותים לשיתוף נסיעה - יסייעו לכם להתחבר לטרנדים החדשים בפשטות. 

הכותב הוא מרצה במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון