שתף קטע נבחר

 

אכן תמונות קשות

אפס המדליות בלונדון וההתרסקות של נבחרת הכדורגל בר"ג נעלו שנה עגומה במיוחד לספורט הישראלי. וזה לא שהעתיד נראה טוב יותר

אולי זה בגלל סמיכות האירועים במוקדמות המונדיאל, רגע לפני שעוברים לתשע"ג, אולי משום שזו הייתה שנה אולימפית כואבת. מה שבטוח, השנה העברית שחלפה הייתה אחת המאכזבות שידע הספורט הישראלי.

 

אל תחמיצו את התקצירים ב-ynet ספורט:

    

לראשונה זה 24 שנים חוזרת משלחת אולימפית ללא מדליה, אחרי שני מחזורי מוקדמות מונדיאל כבר ברור שגם על הקרנבל בברזיל 2014 נסתכל ונאכל את הלב, נבחרת הכדורסל (למרות החגיגות) קרטעה מול יריבות מדרג נמוך בדרך ליורובאסקט, וענף הכדור המוביל של הוועד האולימפי, הכדוריד, אינו מוביל לכלום.

 

ספ בלאטר ומונדיאל 2014. גם לשם נביט בקנאה (צילום: AP) (צילום: AP)
ספ בלאטר ומונדיאל 2014. גם לשם נביט בקנאה(צילום: AP)

 

האולימפיאדה ומוקדמות המונדיאל מיצבו אותנו כמדינת ספורט נחשלת, שהתקדמה ברוורס. משום מה אנחנו גם תמיד מאבדים פרופורציות לפני שהכל מתחיל. כשמדד הציפיות דוהר בקצב אינפלציוני, מצד הציבור והתקשורת, הנפילה כואבת הרבה יותר.

 

אין לנו הווה, אבל הבעיה הגדולה שגם העתיד לא ממש ורוד. קחו למשל את אזרבייג'אן, שלפני המפגש עם הכדורגלנים שלנו הוצגה כמדינה נחשלת. בלונדון היא זכתה בעשר מדליות. הקריטריון הישראלי פשט את הרגל, גם השיטה של בחירת ענפים מועדפים כשלה. במיוחד בשייט ובג'ודו, ששחו בתקציבים וכשלו. על אתלטיקה בכלל אין מה לדבר. בשחייה ובהתעמלות היו התגנבויות יחידים לשולי הצמרת העולמית, לא יותר.

 

קורזיץ. ענף השייט שחה בתקציבים, ונכשל (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
קורזיץ. ענף השייט שחה בתקציבים, ונכשל(צילום: אורן אהרוני)

 

כדורגל: הנבחרת שבקה, האלימות חגגה

הכדורגל הישראלי חזר שנים אחורה, והתעודה הסופית התקבלה שלשום בהפסד המביש ביותר זה 13 שנה, 4:0 מול רוסיה בר"ג. עוד לפני שהספקני לומר "ריו דה ז'ניירו", אלי גוטמן ודור השחקנים החלש שלנו התרסקו לנו מול העיניים.

 

עוד ב-ynet ספורט:

   

עוד לפני שהתחלפה השנה העברית, הצלחנו שלא לעלות ליורו, והליגה, למרות הזכייה המרגשת של עירוני קריית שמונה באליפות, הייתה די עלובה. גם הביקור בליגת האלופות הפך לנחלת העבר. ולא שכחנו כמובן את האירועים האלימים בווינטר ובמושבה. שיא השפל.

 

יוסי בניון. החלום התרסק לנו מול העיניים (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
יוסי בניון. החלום התרסק לנו מול העיניים(צילום: עוז מועלם)

 

כדורסל: קירטעו ליורו, התקוטטו באיגוד

הנבחרת אמנם עלתה בפעם ה-11 ברציפות ליורו, אבל הדרך לשם, הפסד

הבית המביש לאסטוניה, שני ההפסדים למונטנגרו, וההפסד במשחק החד צדדי בבלגרד, קצת קלקלו את הרושם.

 

היעד, אליפות אירופה בסלובניה, הושג, אבל עם החוקים החדשים של פיב"א לא ממש היה קשה לעמוד במשימה הזו. במיוחד עם שחקנים כמו עומרי כספי מה-NBA, וליאור אליהו ויוגב אוחיון מצמרת היורוליג. מכבי ת"א כמעט הגיעה לפיינל פור, לא יותר. ליגת הכדורסל שלנו, בלי יורדות, וכל המריבות על ראשות האיגוד, סגרו שנה די מביכה.

 

פאו חוגגת, שוב אין פיינל פור (צילום: AFP) (צילום: AFP)
פאו חוגגת, שוב אין פיינל פור(צילום: AFP)

 

ג'ודו: 43 שניות והמון שאלות

אריק זאבי יפרוש בקרוב ויותיר חור ענק אחרי טראומת ההדחה ב-43 שניות. מאז 1999 היה זאבי קבלן הישגים. גם השנה הוא זכה באליפות אירופה, מה שהזניק

את הציפיות ממנו לגבהים חדשים, אבל למאני טיים הוא פשוט לא הגיע.

 

לפניו כשלו בלונדון כל נציגי הענף, ובראשם התקווה הנשית אליס שלזינגר. לאורך כל השנה הייתה תחושה שיש לנו שתי ג'ודאיות צמרת, יחד עם ירדן ג'רבי. שלזינגר גברה עליה במרוץ ללונדון, אבל שם לא היה לה מה למכור.

 

אריק זאבי. לא הגיע למאני טיים (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
אריק זאבי. לא הגיע למאני טיים(צילום: אורן אהרוני)

 

שייט: אם אין לי לנו, מי לנו

לי קורזיץ שמרה על הגלישה כענף הייצוג מס' 1, כשזכתה בשתי אליפויות עולם וריתקה מדינה שלמה בשיוט המדליות, שהסתיים במפח נפש. אבל בסך הכל,

נשארנו רק עם ים הציפיות.

 

מאחורי הקלעים כבר החלה מהפכה של יהודה מעיין, אבל הוא צריך להיות מודאג מאוד. כל המאמנים שהגיעו ללונדון או בדרך לשם פוטרו, כולל מאמניהם של קורזיץ (בן פינקשלטיין), משיח (גל פרידמן) וקליגר את סלע (אמיר לוין). גם מנהל ההכנות האולימפיות, גור שטיינברג, ישלם את המחיר. השייט שימש כגלגל ההצלה במשחקים האולימפיים בשני העשורים הקודמים, ובלונדון היה כשלון גדול.

 

קורזיץ. עוד כישלון גדול (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
קורזיץ. עוד כישלון גדול(צילום: gettyimages)

 

ומה הלאה? "יש לנו איזה צוות וחצי ב-470", אומר מעיין. על דגם הלייזר אין מה לדבר בעתיד קרוב, אבל הבעיה הגדולה ביותר של השייט צפויה בנובמבר, מועד ההצבעה על שינוי דגם הגלישה לקייט סרפינג. אם כך אכן יקרה, עדיין לא ברור מי מבין שחר צוברי, לי קורזיץ או נמרוד משיח, יבחר להשתתף בו.

 

טניס: היכו בסלע, חבטו בשחר

שנה שחורה לספורט הלבן שלנו. עם כל הכבוד לנצחון היוקרתי של אנדיוני באולימפיאדת לונדון על פדרר ו-ואוורינקה, אסור לשכוח שהפנומן השווייצרי הוא לא שחקן זוגות מהשורה הראשונה. הצמד שלנו ניסה להרים קאמבק אבל הודח בסיבובים הראשונים בטורנירי הגראנד סלאם.

 

שחר פאר. שנה שחורה לספורט הלבן (צילום: AP) (צילום: AP)
שחר פאר. שנה שחורה לספורט הלבן(צילום: AP)

 

שחר פאר עברה את העונה הכושלת בקריירה שלה, בה התדרדרה עד למקום ה-74 בעולם, כולל שישה הפסדים רצופים בסיבוב הראשון וכישלונות רצופים בטורנירים הגדולים. דודי סלע אפילו בחר לרדת לטורנירי האתגר, אחרי שלא הצליח לחבר רצף נצחונות. סלע היה משוכנע שיגיע ללונדון מאחר שלא היו לו נקודות להגן עליהן בשנה החולפת, אבל במקום זאת הוא מצא עצמו מחוץ למאייה הראשונה, רגע לפני מפגש הדיוויס מול יפן.

 

שחיה: על הגב של טומרקין

כאן נרשמה הצלחה יחסית לענפים האחרים אבל קשה לומר שהתקדמנו. מעל כולם היה יעקב טומרקין, שעלה לגמר אולימפי שני בהיסטוריה הישראלית, וסיים שביעי ב-200 מטר גב. אמרי גניאל ונמרוד שפירא לא עמדו בציפיות, גל נבו שוב לא הצליח להתברג לטופ העולמי ועמית עברי הפכה לשחיינית הראשונה בחצי גמר אולימפי. מי שבונה על מדליה בשחייה בריו, שימשיך לפנטז.

 

יעקב טומרקין. הצלחה יחסית (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
יעקב טומרקין. הצלחה יחסית(צילום: אורן אהרוני)

 

התעמלות: עלייה לגמר ונפילה מהקורה

גמר שני ברציפות לאלכס שטילוב במשחקים אולימפיים, למרות שאיכזב רק עם המקום השישי. הבעיה שהענף מושתת בארץ על ספורטאי אחד, והעתיד לא ממש מבטיח. ולריה מקסיוטה, שנפלה מהקורה וחזרה עם טראומה, ופליקס אהרונוביץ' שמגלה התקדמות, ינסו להגיע לברזיל. בהתעמלות האמנותית נטע ריבקין עמדה בציפיות כשעלתה לגמר. הנבחרת הקבוצתית הייתה בסדר, אבל פחות טובה מזו שייצגה אותנו בבייג'ינג.

 

אתלטיקה: איזה הישגים ואיזה נעליים

מלכת הספורט בכל אולימפיאדה, שלא מבקרת בישראל. ניסיון להקים פרויקט קופצים עם ספורטאי ענק כמו אלכס אברבוך, לא צלח, והוא מצא עצמו חותם בלשכת האבטלה. מדובר בענף שהוגדר כאחד מששת המועדפים, אך בפועל ייצגו אותנו באולימפיאדה שני מתאזרחים, שעשו בעיקר פאדיחות. דונלנד סנפורד עוד מחפש את הנעליים שלו וספק אם נסיעתו הייתה מוצדקת. הקופצת במוט ג'יליאן שוורץ חזרה כלעומת שנסעה. אלמונית.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים