מהומות בעולם המוסלמי - כרוניקה של זעם קדוש
הפגנות הזעם ברחבי העולם הערבי בתגובה לסרט "תמימות המוסלמים" אינן ההתפרצות הראשונה בעקבות ביקורת או פרובוקציה ממערב. מרצח תיאו ואן גוך, ועד שריפות קוראן באפגניסטן ובארה"ב, דרך הקריקטורות בדנמרק שהציתו את המזה"ת
המתקפה על קונסוליית ארה"ב בבנגזי, שבה נרצחו השגריר האמריקני כריסטופר סטיבנס ושלושה דיפלומטים, היא אולי שיא של אלימות איסלאמיסטית, אך היא ללא ספק לא התפרצות הזעם הראשונה של מוסלמים קיצונים, לנוכח יצירות אמנות או פרובוקציות מצד לא מוסלמים במערב. בלוב ובארה"ב מתחזק החשד כי אף שהסרט האנטי-איסלאמי "תמימות המוסלמים", השם ללעג את הנביא מוחמד, הכעיס רבים, מי שעומד מאחורי המתקפה הוא ארגון מיליטנטי שתכנן אותה מראש. בעבר, התפרצוית זעם המוניות או רוצחים בודדים גבו את חייהם של מי שמתח ביקורת על האיסלאם או התגרה במכוון במאמיניו.
הקריקטורות של מוחמד
בספטמבר 2005 פרסם העיתון הדני "יילנדס-פוסטן" תריסר קריקטורות במסגרת פרויקט העוסק בחופש הביטוי. בהן הייתה גם קריקטורה של המאייר קורט וסטרגרד, שבה נראה נביא האיסלאם מוחמד חובש טורבאן שבו מוטמנת פצצה.
הפרסום גרר מחאה רפה בדנמרק ואולם תוך שלושה חודשים שבה הפרשה לכותרות, לאחר שמשלחת מוסלמית דנית עשתה לנושא נפשות במדינות ערב. גל מחאה גדול החל להתפשט, ובמדינות ערב רבות הטילו חרם על מוצרים דניים. ארבע נציגויות דניות הותקפו, בסוריה, באיראן, באפגניסטן ובלבנון, ולפחות 50 בני אדם נהרגו במהומות שפרצו בתחילת 2006 במזרח התיכון, אפריקה ואסיה. גם בעזה איימו לחטוף אזרחים דנים במחאה על הקריקטורה, ומפגינים שרפו את דגל גרמניה, לאחר שהקריקטורות פורסמו גם שם. מאז הורשעו מספר צעירים מוסלמים בדנמרק בתכנון פיגועים, שתוכננו בעיקר כמחאה על פרסום הקריקטורות.
בפברואר 2008 סוכלה מזימה לרצוח את המאייר, אז בן 73. שני תוניסאים, ואזרח דני אחד ממוצא מרוקני נעצרו אז בדנמרק. בעקבות זאת פרסמו מספר עיתונים במדינה את הקריקטורה מעוררת המחלוקת, כאקט של תמיכה בעמיתם.
ביוני באותה שנה נהרגו שישה בני אדם בפיגוע התאבדות מחוץ לשגרירות הדנית באיסלמאבאד, בירת פקיסטן. ארגון אל-קאעידה קיבל אחריות לפיגוע, והסביר כי הוא תגובה לקריקטורות.
פסוקי השטן
ספרו של הסופר הבריטי-הודי סלמן רושדי, "פסוקי השטן", זכה לשבחים מצד המבקרים. אבל הספר, ששואב השראה בחלקו מכתבי האיסלאם ומסיפור חייו של הנביא מוחמד ונשותיו, עורר כעס בקרב מוסלמים ברחבי העולם, שטענו שהוא בבחינת חילול הקודש.
מהומות קטלניות נגד הספר פרצו באיסלמאבאד שבפקיסטן ובמומבאי שבהודו. הוא נאסר לפרסום בדרום אפריקה, בהודו, בפקיסטן, בבנגלדש ובמדינות נוספות. השיא הגיע כשמנהיג איראן, האייתוללה רוחאללה חומייני, הוציא פסק הלכה ב-1989 שקרא למותו של רושדי. עקב כך, ירד הסופר למחתרת והסתתר במשך כעשור.
רושדי מעולם לא נפגע, אך מתרגם הספר ליפנית, היטושי איגראשי, נדקר למוות ב-1991 והמתרגם האיטלקי נפצע בדקירה באותה שנה. בינואר 2012 ביטל רושדי את השתתפותו בפסטיבל ספרות בינלאומי בהודו בעקבות איומים על חייו, אך מאוחר יותר טען שהמשטרה בדתה את האיומים כדי למנוע את השתתפותו.
רצח תיאו ואן גוך
לא לשווא הזהיר אחד מיועציו של יוצר הסרט הנוכחי את חברו מפני "סוף כמו של תיאו ואן גוך". הבמאי ההולנדי נורה למוות בנובמבר 2004, בעת שרכב על אופניו באמסטרדם. ואן גוך היה מבקר קולני של האיסלאם. סרטו, "Submission", מתח ביקורת על היחס לנשים מוסלמיות.
הולנדי בן 26 ממוצא מרוקני, מוחמד בויארי, הורשע ברצח ונידון למאסר עולם. רוצחו לא הסתפק בירי וגם שיסף את גרונו והצמיד באמצעות סכין מכתב לגופו, בו קרא לג'יהאד נגד "הלא מאמינים". בזמן משפטו פנה בויארי לאמו של ואן גוך שנכחה באולם ואמר לה שאינו מזדהה עם אבדנה. הוא גם אמר שלו היה אדם חופשי היה חוזר על המעשה משום שהוא פעל בשם האיסלאם. "אני מבטיח לכם שיום אחד, כשאהיה חופשי, אעשה בדיוק אותו דבר, בדיוק אותו דבר".
על פי דו"ח של אוניברסיטת ליידן, ההתנקשות הציתה גל של כ-170 תקיפות ותקיפות-נגד של מסגדים וכנסיות בשבועות שאחריה. ההתקפות כללו הצתות, מעשי ונדליזם ותליית כרזות בגנות האיסלאם.
"יום שריפת קוראן"
לפני שנתיים, ביום השנה התשיעי לפיגועי 11 בספטמבר, קרא הכומר טרי ג'ונס לשרוף ספרי קוראן לציון היום. הצבא האמריקני חשש כי הקריאה תסכן את חייהם של חייליו באפגניסטן ובעיראק. אף שג'ונס חזר בו מקריאתו, אלפי אפגנים הציתו צמיגים בקאבול ובערים נוספות, בעידוד הטליבאן, וקראו "מוות לאמריקה". המשטרה בפרבר של הבירה נאלצה לירות באוויר כדי לפזר את ההמון.
במרס 2011, קהילתו של ג'ונס מימשה את קריאתו וחבריה שרפו עותקים של הספר הקדוש למוסלמים. סרטון שמתעד את השריפה פורסם באינטרנט והדבר עורר מחאות ברחבי אפגניסטן. בצפון המדינה הסתער המון על מתחם האו"ם והרג שבעה אזרחים זרים, בהם ארבעה שומרים נפאלים.
ג'ונס הביע תמיכה בסרט הנוכחי שמעורר מהומות. אתמול, בצעד נדיר, התקשר אליו מפקד המטות המשולבים של צבא ארה"ב, הגנרל מרטין דמפסי, וביקש ממנו להסיר את תמיכתו בסרט. ג'ונס, בן 60, עומד בראש כנסיה נוצרית קטנה ופונדמנטליסטית בגיינסוויל שבפלורידה. הוא מטיף נגד מוסלמים והומוסקסואלים.
עוד פירומנים
בפברואר השנה, שרפו חיילים אמריקנים בבסיס בגראם שבאפגניסטן 315 עותקים של ספרי קוראן וכתבי קודש אחרים. הספרים נלקחו מספריית הבסיס ונועדו לסילוק. ארה"ב הודיעה שהעלאת הספרים באש לא הייתה מכוונת וכי החיילים לא ידעו כיצד לזרוק את הספרים באופן הולם.
אולם ברחבי אפגניסטן פרצו עשרות הפגנות מחאה נגד אמריקה.
יותר מ-30 אפגנים ושישה חיילים אמריקנים נהרגו. בחודש שעבר הודיע הפנטגון כי שישה חיילים נענשו על שריפת ספרי הקודש, אך לא פירט מהם העונשים שניתנו להם. שריפת הקוראן הציתה מחאה גם באיסטנבול, שם הפגינו מאות בני אדם והעלו באש את דגל ארה"ב. הנשיא אובמה מיהר להתנצל בפני אפגניסטן. במכתב לעמיתו האפגני כתב אובמה כי "ברצוני להביע חרטה כנה על התקרית". עם זאת, ציין אובמה כי מדובר ב"טעות שנבעה מהיסח דעת".
לפנייה לכתב/ת 
