דייגו סימאונה: המאמן עם הסכין בין השיניים
ככדורגלן הוא נחשב לקשוח וגם על הקווים גורם לשחקניו לתת את הכל. לאסטודיאנטס הוא הביא אליפות היסטורית, אבל בארגנטינה יש לו גם מתנגדים. הכל על מאמן אתלטיקו מדריד, יריבת הפועל ת"א הערב (20:00) בליגה האירופית - האיש שמרצה על טקטיקה אפילו למשפחה שלו
אתלטיקו מדריד תשחק הערב (ה', 20:00, ישיר בספורט 1) נגד הפועל תל אביב במחזור הראשון בשלב הבתים בליגה האירופית ללא כוכביה. לא רק רדאמל פלקאו לא יתרוצץ על הדשא בבלומפילד, גם בלם נבחרת אורוגוואי דייגו גודין, הקשר הטורקי ארדה טוראן, הברזילאי פליפה לואיס והקשר גבי פרננדס קיבלו פטור מהטיסה לישראל.
במצב הנוכחי, מי שיחפש פרצופים ושמות מוכרים על הדשא יתקשה לעשות זאת. הפנים המוכרות ביותר יהיו דווקא של המאמן, דייגו סימאונה. "צ'ולו" כפי שהוא מכונה מאז ימיו כקשר אחורי קשוח בארגנטינה (אחד ממאמניו הראשונים בוולס סארספילד, ויטוריו ספינטו, קרא לו כך על שם כינויו של קשר העבר כרמלו סימאונה), הגיע למועדון בעונה שעברה והכניס בו תנופה גדולה, שקיבלה ביטוי בזכיה בליגה האירופית.
סימאונה שינה את השיטה ושיפר ללא היכר את משחק ההגנה החלש שהציגו השחקנים קודם לכן, בתקופה בה אימן גרגוריו מנסאנו. והוא יודע היטב מהי הגנה.
משך שנים ארוכות התקשו היריבות לפרוץ את הקישור האחורי של נבחרת ארגנטינה כשהוא היה אחראי בה על העבודה ההגנתית, גם אם נקט לעיתים בפרובוקציות מלוכלכות, כמו במקרה שגרם להרחקתו של דייויד בקהאם במשחק מול אנגליה במונדיאל בצרפת 1998.
סימאונה נחשב לווינר גדול והישגיו כשחקן - דאבל עם אתלטיקו מדריד (1996), זכיה בגביע אופ"א עם אינטר (1998), דאבל עם לאציו (2000) ושתי זכיות עם האלביסלסטה בקופה אמריקה (1991 ו-1993) מדברים בעד עצמם.
שש שנים עברו מאז שסימאונה פרש מכדורגל והפך למאמן בקבוצה האחרונה בה שיחק, ראסינג קלוב. הוא השיג תוצאות חיוביות ועזר לה להתקדם כשסבלה ממשבר, אבל לאחר שהתחלפה ההנהלה הוחלט לא להשאירו בתפקיד.
הישגו המרשים הראשון היה כאשר הוליך את אסטודיאנטס לזכיה היסטורית (אחרי 23 שנה) באליפות האפרטורה 2006 בארגנטינה. מדובר היה בהישג ענק עבור קבוצה שהתרגלה לראות את בוקה ג'וניורס וריבר פלייט מקדימות אותה. לאחר מכן אימן את ריבר פלייט והצעיד אותה לאליפות האחרונה שלה (קלאוסורה 2008), אבל בעונה שלאחר מכן מכן סיים איתה במקום האחרון וכשהקבוצה ירדה ליגה בתום הקלאוסורה 2011 רבים מאוהדיה ראו בו כאחראי לכך.
לסימאונה יש אוהדים רבים בארגנטינה ושמו הוזכר לא פעם כמועמד לאמן את הנבחרת בעתיד מאחר שהוא נחשב בעבר לאחד מסמליה, אבל יש לו
גם מתנגדים רבים. הוא נחשב לחלק מאסכולת ביילסה הכוללת את המאמנים הטקטיים, מאחר שהוא שם דגש על משחק מסודר. "הוא נוקט בסגנון אירופאי", נהגו לומר מתנגדיו במולדתו והזכירו שכאשר אימן את ריבר פלייט, סן לורנסו וראסינג קלוב הירבה לבצע שינויים בהרכבים ובשיטות המשחק.
"רק אחרי שסימאונה עזב את ראסינג קלוב בפעם השניה אנשים החלו להעריך כמו שצריך את העבודה שהוא עשה", אמר ל-ynet ספורט העיתונאי הארגנטיני חואן חוסה מרון מהעיתון "אולה". "יש אנשים שלא אוהבים את זה שהוא מקפיד על טקטיקה ועובד הרבה עם השחקנים על מצבים נייחים. הוא נקט במערך של 4-2-3-1 וכל אלו שאוהבים כדורגל התקפי ויפה טענו שהוא הגנתי והעבירו עליו ביקורת".
ואכן, סימאונה נחשב למשוגע אמיתי לענייני טקטיקה. בעלי המסעדות שאירחו אותו בבואנוס איירס נדהמו כאשר הגיע עם משפחתו לארוחות, תוך שלא זנח את ענייני העבודה גם כששהה במחיצתם. הוא לא הסתפק באכילה ובשיחה על ענייני
המשפחה, אלא הדגים להם שיטות ומערכים בעזרת כלי האוכל אותם דימה לשחקנים, ממש כאילו היו כדורגלנים באסיפה.
בספרד נחשב סימאונה להצלחה גדולה. את אתלטיקו מדריד הוליך לזכיה בליגה האירופית אשתקד (0:3 בגמר על אתלטיק בילבאו) ולפני כשבועיים הוליך את הקבוצה לניצחון מרשים 1:4 על צ'לסי במשחק הסופר קאפ האירופי.
סימאונה חזר למדריד בדצמבר האחרון לשמחת האוהדים, שזכרו לו היטב את ימיו הגדולים במדי הרוחיבלאנקוס. המעגל הושלם במאי האחרון, כשבחגיגות הזכיה בליגה האירופית הוא שאג לעברם "ניצחנו כי שיחקנו עם הלב שלכם". לפני כן הוא הספיק לאמן גם את קטאניה האיטלקית ועזר לה להישאר בליגה ב-2011.
אחרי ארבעה מחזורים בליגה הספרדית מדורגת אתלטיקו במקום החמישי עם משחק חסר, תוך שרשמה שני ניצחונות ותיקו אחד בשלושה משחקים. במועדון
מרוצים לא רק מההישגים, אלא בעיקר מהעובדה שהמאמן שומר על יחסים תקינים בחדר ההלבשה, תוך שהוא מעביר ביקורת על כל שחקן באופן ישיר ולא בפומבי. עוזרו, שוער העבר חרמן בורגוס (המכונה "אל מונו" - הקוף) ששיחק עמו באתלטיקו ובנבחרת, נחשב ליד ימינו וגם לאיש כריזמטי שמחובר היטב לשחקנים.
"לאתלטיקו מדריד יש מאמן, הקבוצה מסוגלת להציג את הטוב ביותר ולגרום אפילו לאלופת אירופה להתייאש", נכתב לאחרונה בעיתון "מארקה". "יש סגל מספיק טוב על מנת להגיע להישגים חשובים בליגה הספרדית ובליגה האירופית. סוף סוף יש קבוצה וכל השחקנים הולכים באותו כיוון. זה בזכות המאמן שנחשב לאליל בויסנטה קלדרון, אבל נשאר עם הרגליים על הקרקע. מאמן שמכבס את הכביסה המלוכלכת בחדר ההלבשה ולא מנסה להסתיר את הטעויות שלו".
אחרי הניצחון 3:4 על ראיו וייקאנו התייחס סימאונה לשערים שספגה הקבוצה וטען: "האחריות היא שלי". חלוץ העבר של אתלטיקו, קיקו נבארס,
התייחס לכך בטור שכתב ל"אס": "אני אוהב שמאמן מגן על השחקנים שלו".
כפי שהיה לוחם קשוח כשחקן, כך סימאונה גם כמאמן. "אני מעדיף לשחק טוב מאשר לשחק יפה, צריך להגיע למשחקים עם סכין בין השיניים", אלו הם חלק מהמשפטים אותם הוא נוהג לומר. ב"אס" החמיאו לו: "רואים 11 צ'וליטוס על המגרש, כולם כמוהו מהשוער עד החלוצים. לוחמים, אבל גם שחקנים טכניים. לא ראו את זה קודם וטוב שיש מאמן שיודע להוציא את המיטב מכל אחד".
ואכן, דומה שתחת הדרכתו של סימאונה כל שחקן מצא את עצמו בקו עליה. קוקה הפך לשחקן הרכב קבוע אחרי שגדל במועדון, חואנפראן הפך לאחד המגינים
הימנים הטובים ביותר וזומן לנבחרת ספרד, ארדה טוראן מראה את היכולת הטכנית הטובה שלו ופלקאו, שהיה כוכב גדול עוד בפורטו, נחשב כיום גם לשחקן שכולם משחקים בשבילו.
אז אם סימאונה מאמן כל כך רציני ומוצלח, נשאלת השאלה מדוע הוא החליט להגיע לישראל עם סגל חסר? הסיבה לכך היא שהוא סומך על המחליפים שיעשו את העבודה מול הפועל תל אביב אם יקבלו הזדמנות, ושהוא מייחס חשיבות גדולה יותר למשחק הליגה ביום ראשון הקרוב, מול ויאדוליד.
האווירה בקרב חלק מאוהדי אתלטיקו היא שהמשחק מול העולה החדשה לא יהיה קשה, ומכך חושש סימאונה. הוא שואף להצעיד את הקולצ'ונרוס לליגת האלופות בכל מחיר וכישלון מול ויאדוליד עלול לפגוע במטרה. בשל כך העניק מנוחה לרדאמל פלקאו, שרק בסוף השבוע שעבר חזר ממסע מתיש למשחקיה של נבחרת קולומביה. בקיצור, הוא צפוי להחדיר מוטיבציה בשחקנים הצעירים שיחליפו את הכוכבים בבלומפילד, השאלה היא אם זו תהיה אותה אתלטיקו הלוחמת והטכנית שראינו לאחרונה.
לפנייה לכתב/ת 
