פדרמן: "תפקידו של בלאט - לאמן, תפקידנו לנהל"
הסאגה עם יוגב אוחיון, התפרקות הסגל, הקשיים בהחתמת שחקנים, היחסים עם דייויד בלאט, השינויים בניהול המועדון הכי גדול בישראל, העבודה לצד אבא. דני פדרמן מסכם שנה ראשונה וסוערת במיוחד כמנכ"ל משותף במכבי ת"א
מאז עבר עליו לא מעט. אליפות, גביע הליגה האדריאטית, גביע המדינה וסדרת הצלבה מיתולוגית שהסתיימה בהפסד שובר לב לפנאתינייקוס עמדו במוקד הצד המקצועי, אבל מה שהתרחש מחוץ למגרש היה סוער לא פחות: סכסוך מתוקשר בין המאמן דייויד בלאט לאביו - דייויד פדרמן, סגל שהתחלף ברובו הקיץ, וסאגה מתישה, מלאת רגשות, עם יוגב אוחיון.
במהלך החג רשם לעצמו פדרמן הבן "וי" חשוב: פיב"א קבעה כי אוחיון הפר את חוזהו במכבי ת"א כשחתם בקובאן הרוסית. אבל חוסר הוודאות בנוגע לעתידו
"הקביעה של פיב"א לא הפתיעה אותנו", אומר פדרמן. "העובדות היו ברורות לחלוטין לכל אורך הדרך, וחבל שהיינו צריכים לעבור כל כך הרבה שעות של עורכי דין, כתבות והכפשות בתקשורת כדי לשמוע מפיב"א את מה שהיה ברור לנו וליוגב: יש לו חוזה חתום לעוד עונה, והוא הפר אותו כשחתם בקבוצה אחרת".
"אסור שאנשים יתבלבלו: על דעת עצמו, כשהוא תחת החוזה הזה, יוגב עלה על מטוס לרוסיה, נפגש עם המאמן והג'נרל מנג'ר של הקבוצה
"החשיבות בהחלטת פיב"א היא עקרונית וערכית. לכל אורך הדרך טענו שלא מדובר בוויכוח כספי. היה חשוב לנו שיעבור מסר ברור: כפי שלמועדונים יש חובה לעמוד בהתחייבויות כלפי שחקנים, כך גם השחקנים חייבים לעמוד בהתחייבויות כלפי המועדונים. אם כל מה שמעניין אותנו זה להוציא כסף מהסיפור הזה, היינו יכולים לעשות את זה. אבל הערך בהחלטה של גורם חיצוני אובייקטיבי גבוה מכל סכום כספי".
אז מה יקרה עכשיו?
"קשה לומר, זה מצב לא נעים וסיטואציה שאנחנו לא מכירים. אני מניח שיוגב יעשה עכשיו את מה שהיה אמור לעשות לפני שלושה חודשים: יפנה אלינו ויבקש שחרור בהסכמה. או שיבין שטעה ויישאר במכבי. אני שואל את עצמי כל הזמן, למה הוא היה צריך את כל זה? למה לא פשוט לבקש מאיתנו שחרור? למה לפעול בצורה כזו חד צדדית?".
נפגעת ממנו ברמת האישית? נעלבת? הופתעת?
"כל התשובות נכונות. הופתעתי, נעלבתי ונפגעתי ברמה האישית, כי לכל אורך העונה שעברה תמכתי בו באופן אישי. אחת הסיבות לכך שהבאנו את תיאו פפאלוקאס הייתה כי ידענו שיוגב צעיר חסר ניסיון, ורצינו לשים לידו מישהו שיעזור לו להתפתח. עטפנו וריפדנו אותו. בנוסף, כל העונה היו לנו שיחות עם הצוות המקצועי, איך דוחפים ומקדמים את יוגב. כשהיה לו משבר במהלך העונה, ישבתי איתו, ניהלנו שיחות, כל העונה עמדתי מאחוריו. אני לא לוקח את הקרדיט לבד, כל המערכת גיבתה והרימה אותו, וגם הוא כמובן לקח את זה והוכיח שהגיע לו הקרדיט הזה".
אתה כועס יותר או מאוכזב יותר?
"אם שחקן רוצה ללכת לקבוצה אחרת כי הוא יכול להרוויח יותר, אין דבר לגיטימי מזה. אני לא כועס על קית' לנגפורד, לא כועס על ליאור אליהו שבזמנו הלך לוויטוריה. אבל כששחקן אומר 'לא מעניין אותי החוזה', זה לא כעס - זה מאכזב".
הוא עדיין יכול לשחק במכבי ת"א? ומה יהיה עם מורן רוט?
"מקומו של מורן מובטח. אני לא יכול לפסול את האפשרות שיוגב יישאר במכבי. האמת, שבשלב הזה אין לי תשובה נחרצת. דבר אחד בטוח: אין אצלנו מקום לאגו ונקמנות. מה שעומד לנגד עינינו זה מה טוב למכבי - מקצועית וערכית".
"שחקנים התאדו לנו"
"קיץ קשה". צמד המילים הזה היה פופולרי מאוד בתיאור החודשים האחרונים במכבי ת"א. שחקנים שהמועדון ביקש להשאיר (קית' לנגפורד, ריצ'רד הנדריקס) עזבו לקבוצות עם כיסים עמוקים יותר, ישראלים משמעותיים (טל בורשטיין, דייויד בלו) פרשו, זרים שהקבוצה רצתה להחתים קיבלו הצעות טובות יותר. לטענת פדרמן, כסף הוא לא הסיבה."בשבילנו, הקיץ לא היה קשה כמו שזה נראה מבחוץ", הוא אומר, "אבל בגלל שזה נראה ככה מבחוץ, זה הפך קשה גם לנו, כי היינו צריכים להסביר את עצמנו כל הזמן. נכון, לא הכל הלך כמו שרצינו. הייתה לנו תוכנית. לפני שהעונה הסתיימה ישבנו שי רקנאטי (סגן יו"ר הדירקטוריון), אני, דייויד בלאט, גיא גודס ואלי דריקס. פרסנו את כל העמדות, סימנו את מי אנחנו רוצים להשאיר, ובעמדות החסרות סימנו מטרות. על הנייר, הייתה לנו קבוצה טובה. הרשימה הזאת כללה את בלו, לנגפורד, אוחיון, בורשטיין. הם פשוט התאדו לנו".
היו שחקנים שרציתם להיכנס איתם למו"מ ולא יכולתם כי הם היו יקרים מדי?
"התמונה שציירו בתקשורת במהלך הקיץ, שכביכול ניהלנו מו"מ עם שחקנים וזה לא הבשיל לחתימה בגלל כסף, היא לא נכונה. אף שחקן לא נפל בגלל עניינים כספיים".
אבל אפשר לומר שקיבלתם החלטה להחתים שחקנים פחות ידועים.
"ראינו שבשנים הכי טובות שלנו, כמו זו עם דורון פרקינס וג'רמי פארגו, השחקנים שקיבלו אצלנו במה סחפו אחריהם את הקהל והוכיחו את עצמם בצורה הכי טובה, היו שחקנים רעבים. זה לא אומר שצריך רק שחקני חסרי ניסיון. צריך עוגנים, ואנחנו חושבים שלידם אפשר להביא חבר'ה עם פחות ניסיון ויותר רעב, שמבחינתם להיות במכבי זו שאיפת חייהם. זה כיף גם בשביל הקהל: לא נעים לבוא לראות שחקנים שבעים, שבאים לקחת את הכסף הגדול ופחות מעניינת אותם ההישגיות".
בשוק של היום, כשהכסף מדבר, השיטה שלכם תעבוד?
"השיטה הוכיחה את עצמה אצלנו מבחינת הישגיות. אם יוגב ולנגפורד היו נשארים, השאלה הזו לא הייתה נשאלת. נכון שהם לא פה, אבל זה לא בגלל שלא רצינו או לא יכולנו לשלם".
"הפיצוץ עם בלאט מאחורינו"
עניין התקציב מביא אותנו למאמן דייויד בלאט. איך היחסים איתו מאז הסכסוך בעונה שעברה? איך הוא קיבל את מה שקרה בקיץ?
"קודם כל, מיד אחרי הפיצוץ, ישבתי עם דייויד והוא גם ישב עם אבא שלי. הם ליבנו את כל העניינים, וזה חד משמעית מאחורינו ומאחוריו. מהתקרית ההיא לא נשאר כלום. שוחחתי עם בלאט ושאלתי אותו אם זה מאחורינו, כי אם לא - אולי אי אפשר להמשיך ביחד, אבל אם כן, אנחנו ממשיכים יחד עד הסוף. דייויד אמר לי: 'דני, מבחינתי זה נגמר וממשיכים קדימה'. לגבי הקיץ, לדייויד יש תפקיד, והוא לאמן, ולנו יש תפקיד וזה לנהל. כמו שאותנו מאוד איכזב שלא עמדנו במטרה להשאיר את הקבוצה, זה השפיע גם עליו ויצר אצלו תסכול ואכזבה".
אם אשאל את בלאט, הוא יגיד שאי אפשר היה לעשות משהו אחרת?
"אני חושב שכן. אני חושב שהוא היה אומר לך שאם היה בנעליים שלנו, הוא היה עושה בדיוק את מה שעשינו והיה מתאכזב כמונו שזו התוצאה. בלאט היה מעורב בבניית הקבוצה, בכל קבלת החלטה על כל שחקן בצורה מלאה, בטח בהתחשב בזה שהוא לא היה כאן כמעט כל הקיץ. יותר מזה, אני חושב שמאמנים אחרים שהיו כאן כל הקיץ לא היו מעורבים כמו שבלאט היה מעורב".
ההישג שלו עם נבחרת רוסיה תרם לכם?
"בטח, וזה גם מראה משהו עלינו. אומרים לנו למה אתם לא משקיעים בשחקן הזה או בזה, אז הנה, אנחנו משקיעים גם במאמן, שהוא הכי טוב בשביל מכבי".
למרות עוד עונת בנייה, הציפיות בטח לא יירדו. כך גם הלחץ וחוסר הסבלנות להפסדים?
"נכון שבמכבי לא יודעים להפסיד או לא יודעים לקבל הפסדים, אבל זו מכבי, לטוב ולרע. במכבי יש משפט: "winning is not everything, it's the only thing". אני מודה שאנחנו לא מקבלים הפסדים בקלות. זה משהו שאולי יילך ויתעדן, אבל לא ייעלם, כי זו המהות שלנו, זה מה שהאוהדים שלנו אוהבים במכבי. המטרה שלנו תמיד תהיה לזכות בכל תואר אפשרי. ביום שזו לא תהיה המטרה, זו לא תהיה מכבי".
"אנחנו מביאים יותר פתיחות"
אחרי שנה בפרונט איך אתה מרגיש?
"זה אחד הדברים המאתגרים ביותר שעשיתי בחיי. יש תחושה של אחריות גדולה. לא רוצה להישמע יומרני, אבל אני מרגיש שהמון עיניים נשואות להנהלה, וביניהן גם אליי כחלק מהצוות. בוחנים אותי יותר כי אני פנים חדשות, אבל אני לא מחפש הערכה או כבוד, אני לא אדם של אגו. הייתי רוצה שלכל ההנהלה של מכבי ייתנו קצת קרדיט. הקיץ הזה הוא דוגמה קלאסית לכך. יש פה אנשים שחיים ונושמים את המועדון, כולם פה אוהדים לפני שהם מנהלים, מכביסטים בדם. אולי שחקן הולך או מתחלף, אבל תנו לנו קרדיט שאנחנו יודעים דבר או שניים, שאנחנו רוצים רק את טובת המועדון".
במשך שנים ראית את אבא שלך סופג לא מעט ביקורות. איך אתה מתמודד עם התפקיד?
"אני מאוד אוהב את זה. אני צומח ולומד כאן המון. כל יום וכל קיץ זה שיעור אדיר לחיים. לעבוד עם אלי דריקס, שהוא אחד הספורטאים הגדולים בארץ, וללמוד ממנו איך להתמודד עם דברים. לשבת ליד שמעון מזרחי, ליד אבא שלי או אודי רקנאטי, וללמוד מהם התנהלות ברגעי משבר. לראות מישהו כמו דייויד בלאט מאמן. אלה דברים שאני לא לוקח כמובן מאליו. אני מקווה בסוף להיות מעורב בניהול ברמת המדיניות, פחות ברמה היומיומית. כדי להיות שם צריך ללמוד, לחוות וגם להיכוות".
איזה שינוי אתה ושי רקנאטי, סגן יו"ר הדירקטוריון, עשיתם מאז נכנסתם לתפקיד? מה היית רוצה לשנות?
"אנחנו מביאים איתנו קצת יותר פתיחות. זה לא שלא הייתה כאן, אבל בגלל הגיל אנחנו יותר מחוברים למדיה ואולי אנחנו מביאים קצב חדש. מאוד מדבר אליי להצמיח שחקנים תוצרת ישראל, אין דבר מרגש מזה. אם נצליח לייצר ישראלי מוביל אחת לשנתיים-שלוש - זה מצוין. לדעתי, אנחנו בדרך הנכונה. השנה יהיו לנו שלושה כאלה - איתי שגב, עידן זלמנסון ותומר בר אבן".
מה הדבר הכי טוב שעשית השנה? מה היית עושה אחרת?
"הצלחתי לעזור לבנות מערכת מאורגנת יותר. זה משהו שאבא שלי הוביל בשנים האחרונות, כי אם תסתכלו אחורה, היו כאן הרבה אנשים טובים שכל אחד עשה ונתן מהלב, אבל לא היה ברור מי הסמכות ומי נושא באחריות. זה תהליך הדרגתי. הכניסה שלי ושל שי עזרה לכולם לחלק את האחריות בצורה ברורה.
"מה הייתי עושה אחרת? פחות להתמהמה ולחכות במו"מ עם שחקנים, ולנגפורד זו דוגמה טובה. היו שחקנים שחיכינו להם יותר מדי זמן, גם אלכס מאריץ'. היינו סבלניים מדי ולא נתנו לו אולטימטום. להיות יותר אסרטיביים במו"מ. מי שיש התלבטות לגביו או אצלו, כנראה לא צריך להיות כאן.
"המסקנה שלי מהעונה הזו היא להבין שיש מרחק גדול בין התוכניות לבין מה שקורה בפועל. לבנות קבוצה זה לא כמו לחבר פאזל. לא כל החתיכות מתחברות, ויש יותר מחתיכה אחת שמתאימה. זה לא פשוט כמו שזה נראה".
לפנייה לכתב/ת 
