לא ענית לנייד בכיפור - אתה לא מבוטח

תארו לעצמכם מה היה קורה, אילו חברת ביטוח באירופה, הייתה מסרבת לבטח יהודים שומרי מצוות, משום שהם מקפידים ביום כיפור, כמו בשאר השבתות והחגים, לנתק את הטלפון שלהם? העם היהודי היה נזעק כולו ומגנה את האנטישמים. בצדק.

• חברת הביטוח האשימה בבימוי גניבה  המחוזי ביקר 
• לא הפעלת את האזעקה? עדיין הביטוח בתוקף
• הצעה לשנה החדשה: חשיפת הביטוח הכי מטרטר
  

ומה קורה עם חברות הביטוח שלנו? לכאורה, הן מבטחות גם את שומרי המצוות. הן לא מוותרות על הפרמיות שלהם. אולם, בתחכום נסתר מהעין, הן שותלות בפוליסה דרישה בלתי אפשרית לשומרי מצוות. אלא שעובדה זו, מתגלה למבוטח שומר המצוות רק כשנופל עליו אסון. רק אז מתברר שבעצם לא ביטחו אותו. הנה דוגמא.

פריצה? השופטת העדיפה להגן על חברת הביטוח

באחת השבתות, ארעה פריצה לחנות לחומרי בנין "חביב" בנתניה. החנות הייתה מבוטחת בחברת הביטוח הפניקס. זו האחרונה סירבה לשלם את תגמולי הביטוח.

בעת הפריצה לחנות, כך נזפו נציגי הפניקס בבעל החנות, המוקד העביר אליכם קריאה. היה עליכם להתייצב בחנות כדי למנוע את הפריצה. הפרתם דרישה מפורשת הקיימת בפוליסה להיות מחוברים למוקד 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע ולרוץ אל בית העסק כל אימת שקיימת קריאה. גם בשבתות וחגים.

אנחנו כולנו בחנות שומרי מצוות, הסביר בעל החנות, הטלפון שלנו סגור בשבתות. לא ידענו בכלל שהייתה פריצה.

לאחר שנואשו מהמגעים עם הפניקס, פנו בעלי החנות לבית משפט השלום בתל אביב.

שמירת השבת, הסביר בעל החנות לשופטת מיכל שריר, היא המצווה הראשונה שניתנה לאדם. היא שקולה כנגד כל המצוות שבתורה. דרישת חברת הביטוח, שנבוא בשבת לחנות, כדי להגן עליה מפני פורצים, מחייבת חילול שבת. לא ייתכן שדווקא במדינת היהודים, חברת הביטוח תכניס לפוליסה דרישה המחייבת אותנו לעבור על המצווה המקודשת ביותר. דרישה כזו נוגדת את תקנת הציבור.

אל תשתמשו בשבת ש"לא לשמה", נזפה השופטת שריר במבוטחים, יכולתם למסור את מפתחות העסק למי שאינו שומר שבת, או להציב בשבתות שומר בחנות.

אבל על פי דתנו, השיבו המבוטחים, קיים איסור לבקש או לדרוש מאדם אחר להפר את השבת. איסור זה אינו פחות בחשיבותו מאיסור הפרת השבת עצמו.

השופטת שריר לא השתכנעה. תביעתכם מהפניקס משולה בעיני ל"זעקת הקוזאק הנגזל", הטיחה במבוטחים. בקיצור, השופטת מיכל שריר, שבינתיים פרשה מכס השיפוט, דחתה מכל וכל את תביעת בעל חנות "חביב" מהפניקס ואף חייבה אותו בהוצאות משפט בסך של 25,000 שקל.

בעל החנות ערער לבית המשפט המחוזי בתל אביב. שם העניין הסתיים בתשלום בפשרה, לאחר שנציגי הפניקס נוכחו לדעת שלא כל השופטים חושבים כמו השופטת שריר.

לא ינום ולא ישן שומר ישראל

יאמר הגולש, אל תכליל. לא כל חברות הביטוח נוהגות כמו הפניקס. נביא לפיכך עוד דוגמא.

באחד מסופי השבוע, נפרץ המחסן של אבידן פרג'. המחסן היה מבוטח בחברת הביטוח הראל. גם מסלקי התביעות בהראל נתפסו לסעיף בפוליסה הדורש מהמבוטח להתייצב בעסקו כל אימת שהוא מקבל קריאה על הפעלת האזעקה בעסק. פרג' לא התייצב כי ישן בעת הפריצה.

למזלו של פרג', הוא נפל על שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב יהודית שבח. "הדרישה הגורפת", קובעת השופטת, "לפיה על המבוטח להיות זמין בטלפון 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, כולל שבתות וחגים, מחלה, שמחות וימי אבל, איננה סבירה ואינה מתיישבת עם השכל הישר וההיגיון הבריא. המבוטח אינו חייב לרתק עצמו לטלפון ולחשוש להירדם בבחינת לא ינום ולא ישן שומר ישראל", קובעת השופטת שבח.

"הדעת נותנת", ממשיכה ומסבירה השופטת, "שאם המבוטח הולך ביום כיפור לבית הכנסת, הוא רשאי לנתק את הטלפון. הוא הדין אם הוא משתתף בהלוויה, נמצא בביקור אצל רופא, שוכב חולה במיטה, או שחלה תקלה במכשיר הטלפון שלו וכיוצא באלה".

"פוליסת הביטוח אינה מתפוגגת וחברת הביטוח אינה מופטרת כליל מחיוביה, רק משום שהמבוטח לא חש בטוב, נטל כדור שינה, נרדם ולא שמע את הטלפון מצלצל", כך קבעה השופטת יהודית שבח וחייבה את הראל לשלם לאבידן את מלוא תגמולי הביטוח בתוספת הוצאות משפט בסך של 20,000 שקל.

דירשו לבטל את הדרישה הדרקונית

כאן אני מבקש להוסיף את דעתי. הדרישה שהמבוטח יסכן את עצמו בכל פריצה, יופיע לבית העסק שלו כמו "רמבו" ויגרש את הפורצים, אינה חוקית, אינה סבירה ואינה מתקבלת על הדעת, לא רק כשמדובר בשומרי מצוות.

אם אנו צריכים לשמור על רכושנו 24 שעות ביממה במשך 7 ימים בשבוע ואף לסכן את חיינו, בשביל מה אנו בכלל צריכים את חברות הביטוח, רק בשביל לשלם להן פרמיות ולהעשיר את קופות טייקוני הביטוח? לא זו אף זו: אם הפורצים יפגעו בנו, חברת הביטוח תשבח אותנו על גבורתנו, אבל לא תפצה אותנו או את יקירנו. הא ראיה שכאשר מבוטח נפגע בעת הגנת מכוניתו בפני פורצים, חברות הביטוח מסרבות להכיר בו כנפגע תאונת דרכים ובית המשפט העליון אף נתן גושפנקא לסירוב זה.

בעניין זה אני מכוון לדעת גדולים ממני. השופט דאוד מאזן, מבית משפט השלום בקריות, תקף מזווית זו את הדרישה לחיוב המבוטח להתייצב אישית בבית העסק ולנקוט בפעולה אקטיבית כדי למנוע את הפריצה. בפרשת איגלו סטאר, שנדונה בפניו, קבע השופט מאזן כי לדעתו מדובר בדרישה בלתי סבירה. מדוע בלתי סבירה? משום שיש בה, כלשון השופט מאזן, "כדי לגרום לסיכון מיותר בחיי אדם".

אז הנה עצה צרכנית לפני יום כיפור: בידקו בפוליסה שלכם אם יש בה דרישה דרקונית שכזו. אם כן, פנו מייד לסוכן הביטוח ודירשו להסירה. כל הסיכויים שאם תודיעו לחברת הביטוח שאתם לא מתכוונים לקיים דרישה זו, חברת הביטוח תמשיך לבטח אתכם. היא לא תוותר על כספי הפרמיות שלכם כל כך מהר.

בכל מקרה, ראוי שנבחרי הציבור שומרי המצוות, ייאלצו את המפקח על הביטוח להוציא הנחיה מפורשת האוסרת להכניס בפוליסות ביטוח, דרישות הסותרות את ההלכה היהודית. ראוי גם שנבחרי הציבור כולם, דתיים וחילוניים כאחד, ייאלצו את המפקח על הביטוח להוציא הנחיה האוסרת על חברות הביטוח לחייב אותנו, ציבור המבוטחים, לסכן את עצמנו למענן.

בכל מקרה, מלאו את מצוות הדת לפי מצפונכם ותתפללו שלא תזדקקו לחסדי חברות הביטוח לא בשנה הבאה עלינו לטובה ולא בשנים שלאחר מכן.