אותה עיר, חינוך אחר. הפערים נחשפים במיצ"ב
חיפה, ירושלים, תל אביב ובאר שבע – היכן שלא מנתחים את תוצאות המיצ"ב מגיעים לאותה מסקנה: תלמידים מרקע כלכלי אמיד מצליחים יותר מחבריהם שהוריהם במצב סוציו-אקונומי נמוך יותר. "איפה שניתן לממן שיעורים פרטיים, הציונים עולים"
תוצאות מבחני המיצ"ב שפורסמו אתמול (א') הציגו תמונה עגומה של פערים בין הערים המבוססות לפריפריה. אולם, בחינה של תוצאות התלמידים בבתי הספר בתוך הערים מגלה כי קיימים פערים גם בין אזורים שונים בערים עצמן. תלמידים מרקע סוציו-אקונומי גבוה זכו לציונים גבוהים יותר מחבריהם המבוססים פחות. עידן לוי, תלמיד י"ב ויו"ר מועצת התלמידים בירושלים: "הנתונים משקפים קריסה של מערכת החינוך".
היכן ילדיכם ממוקמים?
- היכנסו וקראו את דו"ח המיצ"ב המפורט לבית הספר שלכם
- רוציים לצפות בנתונים של רשות מקומית ספציפית? לחצו כאן
תלמידי כיתות ה' בבית הספר רחביה בירושלים, על שם דוד ופולה בן גוריון, השיגו ממוצע של 82 במבחן בעברית, ציון גבוה בעשר נקודות מהממוצע הארצי. 37 מתוך 49 התלמידים מגיעים ממעמד כלכלי מבוסס. במתמטיקה השיגו תלמידי כיתה ה' מרחביה ציון ממוצע של 77 – ציון גבוה בעשר נקודות מהממוצע של בתי הספר דוברי העברית.
בבית הספר אגרון גרשון יש חלוקה כמעט שווה ביחס לרקע הכלכלי: 29 נבחנים באים מרקע כלכלי בינוני ו-32 מרקע כלכלי גבוה. במבחן בעברית שנערך לכיתה ה' עומד ממוצע בית הספר על ציון של 71, נמוך בנקודה מהממוצע הארצי.
בבית הספר הממלכתי גבעת גונן מרבית הנבחנים בכיתה ה' הגיעו מרקע כלכלי נמוך. במבחן בעברית עמד ממוצע בית הספר על 62 – נמוך בעשר נקודות מהממוצע הארצי. 90 אחוז מהתלמידים השיגו רמת הישגים בינונית-נמוכה. הציון הממוצע במבחן במתמטיקה עומד על 65, בעוד הממוצע הארצי עומד על 67. רק שישה אחוזים מתלמידי בית הספר עברו את הציון של 81 נקודות וקיבלו ציון גבוה.
"הבעיה היא שהכול נמדד בציונים"
יו"ר מועצת התלמידים בירושלים אמר בעקבות פרסום הנתונים כי "יש לפתוח את הרישום של בתי הספר ככה שכל אחד יוכל לבחור היכן ללמוד. צריך לזכור שלכל בית ספר יש אתגרים ונתוני פתיחה שונים".
מיטל, מורה מחנכת בכיתה ג' בעיר, אמרה כי ההשוואה בעייתית משום שמשרד החינוך לא מתחשב בתלמידים דוברי רוסית. "הם אלופים במתמטיקה, אבל אוצר המילים המשמעותי שלהם הוא ברוסית", אמרה. "יש גם תלמידים ממוצא אתיופי שבאים מרקע חלש יותר. הם לא תמיד יכולים לקחת שיעורים פרטיים וזה יוצר פער. הבעיה היא שהכול נמדד בציונים".
תמונה דומה מצטיירת גם מבדיקת הנתונים בחיפה. כך לדוגמה, הייתה ההצלחה בקרב תלמידי כיתה ה' במבחני העברית בבית הספר היסודי איינשטיין שבכרמל, בשיעור 86 אחוז (לעומת ממוצע כללי של 79 אחוז בכלל הארץ). לעומת זאת, בבית הספר עלייה שבשכונת בת גלים, הגיעו התלמידים להצלחה בשיעור של 78 אחוז.
בתחום המתמטיקה היה הפער מודגש אף יותר. בעוד בבית הספר איינשטיין הגיע שיעור ההצלחה במתמטיקה לרמה הארצית בקרב בתי ספר של תלמידים דוברי עברית, 65 אחוז, הרי שההישג בבית הספר עלייה היה 54 אחוז בלבד.
פערים דומים היו בתחום האנגלית. בהשוואה בין תלמידי כיתה ה' בבית הספר הריאלי בחיפה, לבין אלה הלומדים בבית הספר עין הים שבשכונת קריית שפרינצק. תלמידי הריאלי הגיעו להישג של 85 אחוז, ואילו תלמידי עין הים השיגו 72 אחוז. יש לציין עם זאת כי בשני המקרים השיגו התלמידים תוצאות טובות מהממוצע הארצי, שעמד על 71 אחוז בקרב תלמידים בבתי ספר יהודיים ו-66 אחוז בבתי ספר של תלמידים שאינם דוברי עברית.
בתחום המדעים, עם זאת, האפילו תלמידי עין הים על חבריהם מהריאלי: הציון הכולל שהשיגו היה 65, בעוד תלמידי הריאלי השיגו ציון 49, הנמוך מהממוצע הארצי (52 בקרב תלמידי בתי ספר יהודיים).
תמונה עגומה במיוחד ברהט
ומה קורה בתל אביב? בבית הספר היסודי אביב שברחוב לוי אשכול שבצפון העיר ובבית הספר היסודי אלחריזי שבאזור תל ברוך נרשמו ממוצעים גבוהים יותר מאלה בבית הספר היסודי הגליל שבדרום העיר. גם באר שבע אינה יוצאת דופן. בבית הספר רגר נבחנו 33 תלמידים מרקע כלכלי נמוך, 160 מרקע כלכלי בינוני ו-27 מרקע כלכלי גבוה. הציון הממוצע של תלמידי ח' במבחן במדע וטכנולוגיה היה 56 והציון באנגלית – 59.
בבית הספר מקיף רבין בעיר ממוצע הציון הכולל במבחן במדע וטכנולוגיה לכיתות ח' עמד על 53. באנגלית הציון היה נמוך: 55 לעומת 71 בקרב בתי הספר דוברי העברית ברחבי הארץ. בבית הספר נבחנו כ-80 תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך, כ-120 מרקע חברתי-כלכלי בינוני ותלמיד אחד בלבד מרקע חברתי-כלכלי גבוה.
ציונים נמוכים נרשמו גם בבית ספר מקיף עירוני ו', שם כ-33 מהתלמידים שנבחנו היו מרקע חברתי-כלכלי נמוך, כ-145 מרקע בינוני ו-37 מרקע חברתי-כלכלי גבוה. כמו כן, 13 אחוז מהתלמידים דיווחו על מעורבות באירועי אלימות (כיתות ז'-ט').
ביישוב הדרומי היוקרתי עומר, לעומת זאת, השיגו תלמידי כיתה ח' ציון ממוצע של 61 במבחן מדע וטכנולוגיה, לעומת ממוצע כלל בית ספרי שעמד על 57. באנגלית נרשם ציון ממוצע של 73, ו-27 אחוז מהתלמידים הצליחו להשיג ציון של 90 ומעלה. אף לא אחד מהתלמידים היה ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, וכ-27 מהם מרקע חברתי-כלכלי בינוני ו-63 מרקע כלכלי אמיד.
סמוך לעומר, ברהט הענייה, ממוצע תלמידי כיתה ח' במדע וטכנולוגיה עמד על 45, לעומת ממוצע כלל ארצי של 57. רק שמונה אחוזים מהתלמידים הגיעו לרמת הישגים גבוהה של ציונים בין 75 ל-100. 48 אחוז הוגדרו כבעלי רמה נמוכה והשיגו ציון של עד 42 נקודות. ממוצע הציונים באנגלית היה נמוך עוד יותר ועמד על 37, בעוד הממוצע הארצי הוא 66 והממוצע בקרב בתי ספר דוברי ערבית הוא 53.
שמעון אסולין מדימונה, אב לילד בכיתה ט' שבשנה שעברה נבחן במבחני המיצ"ב, הביע שביעות רצון מפרסום הציונים. "ההורים צריכים להיות ערים לתוצאות", אמר. "מבחני המיצ"ב הם מדד מסוים לבית הספר, אם לרשום את הילדים לשם או לא. צריך להיות כל הזמן בשקיפות מלאה. לא צריך למנוע מההורים לראות את זה בגלל הסכמים של משרד החינוך עם המורים. זה יעודד צמיחה. הרי אם המורים יידעו שמקום העבודה שלהם בסכנה, וההורים יצביעו ברגליים, הם יחשבו איך להתייעל ולהשקיע בבית הספר. זה עוד כלי בידי ההורים".
לפנייה לכתב/ת 
