שינוי היסטורי: הקפיטליזם מגיע לחוות צפון-קוריאה

החקלאים בצפון-קוריאה, שבמשך שנים נדרשו להעביר את רוב היבול שלהם לידי המדינה, עשויים לקבל כעת היתר לשמור לעצמם את כל עודפי המזון או לחלופין למכור או להמיר אותם תמורת סחורה אחרת. אם המהלך ייצא לפועל, עשוי הדבר להיות השינוי הכלכלי המשמעותי ביותר שידעה המדינה הקומוניסטית המסוגרת מאז עלייתו לשלטון של קים ג'ונג און לפני תשעה חודשים.

עוד חדשות מהעולם :

• המגפה חוזרת? מקרה שני של נגיף הדומה לסארס
• אובמה מתאמן לעימות: ג'ון קרי בתפקיד רומני
• גזר דין מוות ל-14 מחבלים בסיני. "מורסי כופר"
• סין: הצית עצמו במחאה - ונורה למוות
  

ההנחיה המוצעת נועדה כנראה להפוך ליעילות יותר את החוות השיתופיות בצפון-קוריאה, שנאבקו במשך עשרות שנים בניסיון לספק את צורכיהם של 24 מיליון תושבי המדינה. על-ידי כך שתיתן לחקלאים תמריץ שכזה לייצור מזון רב יותר, עשויה צפון-קוריאה לצעוד באותה הדרך שבה צעדה סין כשהתנסתה לראשונה בכלכלת השוק.

שני עובדים בחווה מדרום לבירה פיונגיאנג סיפרו לסוכנות הידיעות AP על הכללים החדשים, ואמרו כי קיבלו הודעה על השינויים המוצעים במהלך פגישות בחודש שעבר. לדבריהם, השינוי עומד להיכנס לתוקף במהלך עונת הקציר של הסתיו הקרוב. משרד החקלאות של צפון-קוריאה לא הכריז מצדו רשמית על השינויים, שמעבר לים נפוצו שמועות רבות לגביהם אולם מעולם לא קיבלו ביטוי פומבי מחוץ לחוות בצפון-קוריאה.

שדות צפון-קוריאה. עידן חדש מגיע אל האדמה הזו(צילום: AP)

נכון לעכשיו, חקלאים בצפון-קוריאה חייבים להעביר את כל היבול שלהם לרשות המדינה, ומורשים לשמור רק מעט יבול עבור משפחותיהם. תחת החוקים החדשים, הם יוכלו לשמור לעצמם את כל העודפים אחרי שימלאו את המכסה שדורשת מהם המדינה. בכך מקווה כנראה צפון-קוריאה לשפר את מצב רוחם של החקלאים ולתת להם אפשרות לנצל את הגידולים כסחורה.

כמו המודל הסיני

"אנחנו מצפים לקציר טוב השנה", סיפר או יונג אאה, העובדה בחווה השיתופית מיגוק, מהחוות הגדולות ובעלות התוצרת הגדולה ביותר במחוז דרום הוונגהאה, בדרום-מערב צפון-קוריאה. "אני שמח מפני שנוכל לשמור לעצמנו את הגידולים שעבדנו קשה כל כך כדי להצמיח".

העולם שבחוץ עוקב בעניין אחרי הנעשה בצפון-קוריאה, בניסיון להבין האם קים ג'ונג און מתכוון לשלוט באופן שונה מזה שהנהיג אביו הדיקטטור, קים ג'ונג איל, שמת בדצמבר אשתקד. העולם בוחן גם כיצד מתמודד קים הצעיר עם המחסור הכרוני של ארצו במזון.

ג'ון דלורי מאוניברסיטת יונסיי בדרום-קוריאה, המתמחה בעניינים הקשורים לצפון-קוריאה ולסין, מסביר כי השינויים המוצעים דומים לאלמנטים מרכזיים ברפורמה הכפרית שהנהיגה סין בשלהי שנות ה-70' ובתחילת שנות ה-80', אז התירה לחקלאים לשמור לעצמם את העודפים אחרי שמילאו את המכסה שדורשת מהם המדינה להעביר לרשותה.

הרודן הצעיר קים ג'ונג און עם רעייתו(צילום: AFP)

התוצאה מבחינתה של סין הייתה דחיפה משמעותית לכלכלה ולפופולריות של המנהיג דאז דנג צ'יאאופינג. "הבדל גדול בין

שני המקרים הוא כמובן שהרוב הגדול של הסינים היו חקלאים באותה העת", מסביר דלורי. בצפון-קוריאה יש פחות חקלאים ופחות אדמות ראויות לעיבוד, "והיא תצטרך למצוא את הנוסחה שלה לפיתוח מוצלח".

קים ג'ונג און, שירש מדינה הסובלת ממחסור כרוני במזון, בדלק ובחשמל, הציב לעצמו את שיפור הכלכלה כיעד החשוב ביותר של שלטונו המתפתח. בנאום הפומבי הראשון שלו, באפריל השנה, הוא הכיר קבל עם ועדה בקשיים הכלכליים של צפון-קוריאה, והבטיח לשפר את איכות החיים בה.

הצפות בצפון-קוריאה. מדינה מוכת אסונות ורעב כרוני(צילום: EPA)

המנהיג הצעיר, דור שלישי של מנהיגי צפון-קוריאה ממשפחתו (סבו ייסד את המדינה הקומוניסטית ב-1948), עשה כבר כמה שינויים משמעותיים. הוא הדיח את מפקד הצבא מימי אביו וקידם לתפקיד גנרל צעיר, וניסה להצטייר גם כדמות ציבורית נגישה בהרבה, כשהופיע באירועים המוניים עם אשתו ונשא נאומים בטלוויזיה, דבר שאביו נמנע מלעשות בימי שלטונו.

פחות מ-600 גרם אורז לאדם

למרות זאת, צפון-קוריאה ממשיכה לנקוט גישה מתעמתת כלפי רוב העולם שמחוצה לה, ובמיוחד כלפי האויב הגדולה ביותר

שלה, השכנה דרום-קוריאה, וארה"ב. פיונגיאנג ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין שלה למרות לחץ בינלאומי שתפרק את מתקני הגרעין בתמורה לסיוע מהעולם כדי להתמודד עם קשייה הכלכליים.

מייסד צפון-קוריאה, קים איל סונג, יצר את המערכת החקלאית של המדינה ב-1946 על-ידי כך שהפך חוות שהיו פרטיות בימי הקולוניאליזם היפני לחוות שיתופיות. קנג סו איק, פרופסור באוניברסיטה החקלאית וונסן, מסביר כי בחוות קואופרטיביות ברחבי המדינה הממשלה מחלקת דלק, זרעים וחומרי דישון, והחקלאים משלמים בחזרה לממשלה.

מצעד צבאי בבירה פיונגיאנג, השנה(צילום: AP)

גידוליהם של החקלאים מועברים למערכת ההפצה הציבורית, שנועדה לספק לצפון-קוריאנים בין 600 ל-700 גרם של אורז או קמח תירס מדי יום. עם זאת, מחסור קבוע של יותר מ-400 אלף טונות מדי שנה בדגנים מרכזיים גורם לפי האו"ם

להקצבות נמוכות יותר. האו"ם פנה למדינות העולם בבקשה שיסייעו לצפון קוריאה לכסות את המחסור.

במסגרת המערכת הקודמת, כל חקלאי היה רשאי לשמור 360 קילו של דגנים או אורז מדי שנה כדי לצרוך או למכור בשוק, בנוסף למה שאותם חקלאים מגדלים בחצרות שלהם. את השאר הם היו צריכים להעביר למדינה לצורך חלוקת המזון המוקצב לכלל האזרחים. במסגרת השינויים האמורים להיכנס לתוקף תשתנה המשוואה, ואחרי שהחקלאים ימלאו את המכסה הנדרשת מהם הם יוכלו לעשות בשארית היבול כאוות נפשם, כולל לשמור אותו לעצמם, למכור אותו בשוק או למסור אותו בתמורה לסחורות אחרות.