שלומי, שלמה והפסנתר

"לפעמים אנחנו לא יודעים איפה אחד מתחיל ואיפה השני נגמר", אומר שלמה גרוניך, אחרי עוד חזרה אינטנסיבית שלו עם שלומי שבן. מבחינתו של גרוניך היה זה רק מתבקש ששבן והוא, "שני ספנים מובילים", כמו שהוא מגדיר, ייפגשו יום אחד כדי להשיט יחד את הספינות שלהם, הלא הם הפסנתרים.

בחנות פסנתרים קסומה, מול דפי תווים מצהיבים, יושבים השניים, כל אחד מול פסנתר כנף מבריק, ומנגנים יחד יצירות שכתב כל אחד מהם. שניהם נחשבים וירטואוזים בתחומם, כישרוניים ויצירתיים, והחיבור ביניהם מוליד הופעה סוחפת עם עיבודים מיוחדים.

ב-1.10, במסגרת פסטיבל ראשון לציון, יופיעו השניים על במה אחת עם עם שני פסנתרים, מיתרים והקלאסיקות של השניים.

כל הזמן לומדים דברים חדשים אחד מהשני, גרוניך ושבן(צילום: ירון ברנר)

על שאלה כיצד נולד החיבור, גרוניך מתבדח, "אחרי שהצלחנו ללדת את שלומי, ואחרי שהיו לנו קצת בעיות בהריון איתו, כי הוא בעט וצווח ודרש, יצא ילד שכבר בהתחלה הבנו שהוא כשרוני וצפינו לו עתיד מזהיר על הפסנתר. הילד הלך בכיוון הקלאסי, כמוני, ואפילו הגיע לדרגות גבוהות משלי. הרי אומרים שיש שיפור בדורות הבאים. אני, בתור מוזיקאי ישראלי מקומי, שפסנתר זה הכלי שלו, ובתור כותב את השירים בעזרת הפסנתר התחלתי לשמוע את השם של שלומי בכל מיני הזדמנויות. הבנתי שמדובר במישהו מהזן שלי, שקשור לפסנתר גם הוא. אז, בעצם, שמעתי אותו והבנתי שאני שומע את עצמי במוזיקה שלו".

"זה גם לא מקרי", אומר שבן ומסביר, "בזמן החזרות, ניגנו את מה שננגן בהופעה, אחד מהשירים הוא שיר שכתבתי בהשראת שלמה באופן מובהק ומוצהר. כשנפגשנו בפעם ראשונה, מתישהו, הצעתי לו בחשש לשיר את השיר כי רציתי לראות מה הוא חושב עליו - לכל אחד יש השראות פרטיות משלו, ולעיתים מושא ההשראה יכול להתנגד להצעות שהוא מקבל, להשראות אחרות של מישהו אחר. לשמחתי ולהפתעתי, שלמה שמע וזיהה את עצמו בזה", מחייך שבן, וגרוניך מוסיף, "חשבתי שזה באמת שלי". 

"בכלל", מוסיף גרוניך, "המפגש בינינו זרם כל כך יפה", ושבן מסכים, "ברמות של אינטואיציה, ככל שעושים יותר יותר דברים יחד, כך גם בוטחים בדבר הזה שמייצרים. ולמרות שאנחנו יודעים לאן כל אחד הולך, עדיין יש אלמנט של הפתעה. האמת היא שחשבתי על זה, תוך כדי נגינה, ואפשר בהחלט לומר שאנחנו מוציאים את הטוב אחד מהשני".

משלימים אחד את השני(צילום: ירון ברנר)

"יוצרים ישות שלישית"

"אני המבוגר האחראי", מתבדח שבן, כשהם נשאלים האם יש חלוקת תפקידים כלשהי בין שניהם. הוא מוסיף ומסביר שהצורך משתנה בכל פעם, "כשאנחנו מנגנים, למשל, יצירה של שלמה שנכתבה על ידו, ההחלטות לגבי הקומפוזיציה הן שלו. אבל יש גם רגעים שאנחנו מתחילים לנגן בצורה ספונטנית וכל אחד מביא את שלו, וגם כל אחד משלים את השני, להאיר את השני באופן מוצלח".

שניהם, גרוניך ושבן, מגיעים מעולם המוזיקה הקלאסית, ושניהם עשו כברת דרך למקום חדש שבו הם יוצרים מוזיקה חדשה. שבן מגדיר את עצמו בתור כותב שירים ישראלי, לא רוקר או משהו אחר, פשוט מוזיקאי ישראלי.

גרוניך מוסיף שמבחינתו אין הגדרה מוחלטת, ועד כמה שלא אהב את המילה אקלקטי, דרכה הוגדר בצעירותו, כיום, הוא משתמש בה בהשלמה ואומר: "כן, אני אקלקטי, אני לוקח מכל מיני מקומות ובוחש, ויחד אנחנו יוצרים ישות שלישית". שבן מחזק ומסכים להגדרה.

מוזיקה בלי הגדרה מוחלטת(צילום: ירון ברנר)

על אף ששניהם בעלי ניסיון, הם מסכימים שהתהליך המשותף כולל למידה רבה אחד מהשני, ואפילו דברים חדשים. שבן: "עבדנו עכשיו על יצירה של שלמה שנקראית גו ובמהלך החזרות הוא העיר לי משהו, בקטנה, שאולי שמעתי פעם אצל המורה שלי לפסנתר, ופתאום זה האיר לי, כמו משהו חדש-ישן - וזה פותח לך דלת לדברים חדשים. בכלל, מבחינתי אני מנגן עם שלמה גרוניך, והדיאלוג הוא אמנם של שווה בין שווים, אבל יש גם את העניין של של האב הרוחני המוזיקלי שאני לומד ממנו הרבה".

יתכן ותחשבו שהעבודה הצמודה של שני המוזיקאים המוכשרים עלולה ליצור מתחים, אבל גרוניך מסביר שלכל אחד מהם יש, אמנם, גישות שונות אבל מוצאים מהר מאד את האמצע. "שנינו כבר למדנו והערכנו, ואנחנו יודעים ולומדים לשחרר, עושים החלטות וויתורים, ומגיעים לסך כללי של יצירה משותפת, זה חלק מהעניין".

• מספרי הטלפון לרכישת כרטיסים: משרד הכרטיסים: 03-9666141, קופות היכל התרבות: 03-9488665 וכן באתר
• לפרטים נוספים אודות הפסטיבל באתר החברה העירונית www.hironit.co.il
• שלומי שבן מארח את שלמה גרוניך: מיוחד למנויי ידיעות אחרונות: 1+1 על כרטיס למופע. לפרטים לחצו כאן