משפט אולמרט - תם ונשלם
ערעור אינו מקצה שיפורים וגם יוקרת הפרקליטות אינה שיקול. לכן טוב תעשה התביעה אם תאמץ את פסק הדין ולא תערער
שיקול מערכתי להגשת ערעור מתקיים כאשר מערכת אכיפת החוק אינה יכולה לחיות עם התוצאה, שכן היא מעבירה מסר בלתי אפשרי מבחינת שלטון החוק, הערכים הנורמטיביים וההתנהגות העתידית המצופה בתחום. במקרה זה, לא נפגעה עבירת "הפרת אמונים". בית המשפט אינו מכרסם בהלכה שנקבעה בפסק דין שבס, ואף נותן לה רוח גבית. ההלכה היא אותה הלכה הקיימת זה כעשור. זאת ועוד, בית המשפט מעביר מסר חד וברור על חשיבות ההגינות והיושר של עובד הציבור, וכל הקורא הן את הכרעת הדין והן את גזר הדין, מבין כי בתי המשפט תומכים במערכת אכיפת החוק - הן במשטרה והן בפרקליטות - במלחמה חסרת הפשרות בשחיתות ציבורית.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
לספר את האמת על ישראל / קאסים חאפיז
מלחמת יום כיפור מחכה לשפילברג / האלוף גרשון הכהן
כאשר שלושה שופטים בכירים של בית המשפט המחוזי בירושלים, ובהם נשיאת בית המשפט, קובעים כי באישומים מסוימים הם מוצאים את הנאשם זכאי, נראה כי הסיכוי שבית המשפט העליון יתערב אינו גדול. וגם אם נניח שדעתו של בית המשפט העליון תהיה אחרת, ולא מן הנמנע כי אולי זה יהא רק בדעת רוב, החברה לא תרוויח בהיבט הציבורי, שכן השורה התחתונה לא תוכל להיות אותו מסר שביקשה התביעה להעביר בתחילת הדרך. לכל היותר יימצא הציבור במצב של בלבול - מי שתמך בתוצאת המחוזי יישאר בדעתו, ומי שסבר כי התוצאה הנכונה היא התוצאה ההפוכה - יתחזק בדעתו. מרגע ששלושה שופטים ותיקים ומכובדים חיוו דעתם, הרי שגם אם יתקבל הערעור - תשובה חד-משמעית כבר לא תצמח מתיק זה.
שיקול פרסונלי, דהיינו חשיבות המשך ההליכים נגד נאשם הספציפי, יכול ויתקיים רק כאשר יש למצות את הדין עם נאשם זה. מדובר במי שקיימת מסוכנות בהימצאותו מחוץ לכתלי בית הסוהר. ודאי שזה אינו המקרה. בית המשפט לא גילה סלחנות להתנהלות נבחר ציבור בהיותו שרוי בניגוד אינטרסים. יחד עם זאת קבע כי במקרה הספציפי, מבין כל האישומים יש להרשיע רק באישום אחד.
עובדת קבלת כסף במזומן בתחילת שנות האלפיים, ללא רישום וללא דיווח - לא נמצאה כעבירה לגבי התקופה שבה קרו האירועים, ונמצא כי גם אחרים נהגו בדרך דומה וזו הייתה התנהגות פוליטית שגרתית. אילו תוצאת הזיכוי הייתה כי ניתן היום אישור לכל איש ציבור לקבל לידיו כסף במזומן ללא חשש, הרי התוצאה הייתה מצריכה תיקון. ואולם כיוון שנושא זה קיבל מענה בחקיקה, הרי בשנת 2008 נקבעה חובת דיווח גם לכספים אלו. מכאן שגם נושא זה בא על פתרונו, וכל הדיון שיידרש מבית המשפט העליון בהעברות כספים שקרו קודם לתיקון, חסר נפקות מעשית כעת.
יוקרת הפרקליטות אינה שיקול. טוב תעשה התביעה אם תמצא בפסק הדין את שקיים בו - אימוץ נורמות ההתנהגות הנדרשות מאנשי הציבור, את הקביעות בעניין הצורך לשמור על הערכים המוגנים, ואת האיסורים המיועדים "להבטיח את ההגינות המינהלית, תקינות ההליך המינהלי ואמון הציבור בשירות הציבורי", כדברי בית המשפט בגזר הדין. ודי בכך. תם ונשלם.
עו"ד אירית באומהורן, מבכירי הפרקליטות לשעבר, מייצגת כיום את אחד הנאשמים בפרשת הולילנד.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
