חברו של ברבי חושש מעימות: "אין לו מה להפסיד"
"הלכתי לישון, ואז שושן קרא לי וירדתי. הוא אמר לי שהוא פגע בבן אדם ושאני אלך להגיד שזה אני", סיפר יוחאי גליקסמן על שהתרחש אחרי הדריסה. לידי ynet הגיעו דבריו בחקירה. "אני מפחד, יש לי ילד בדרך", אמר כשהתבקש להתעמת עם ברבי
"אני מפחד, אני חושש לחיי, לחיים של המשפחה שלי, יש לי ילד בדרך, אני רוצה לראות אותו ולגדל אותו", כך אמר יוחאי גליקסמן, האיש שעזר לשושן ברבי להימלט לאחר שדרס למוות שלוש נשים בנתניה, כשנדרש להתעמת איתו. אחרי התאונה הקטלנית, גליקסמן פנה במקומו למשטרה ואמר שהוא הדורס עד שנשבר. לידי ynet הגיעו דבריו בחקירה, בה העיד על האימה הגדולה מפני האיש שעזר לו.
עוד כתבות על תאונת הפגע וברח:
כתב האישום: שתה, דרס, שיקר וברח
שושן ברבי פצע עצור אחר שנזקק לתפרים
הפרקליטות חושפת: מסע השתייה של שושן ברבי
אשתו של ברבי: "אם היה עבריין לא הייתי איתו"
חוקרי המשטרה שאלו את גליקסמן אם הוא מוכן לערוך עימות עם ברבי, אך הפחד גבר עליו: "אני לא יודע מה הצד שלו יעשה אם אני אתן עימות, הייתי עובד אצלו לפני המעצר". כשנשאל אם שושן מטיל אימה, גליקסמן השיב בחיוב. לדבריו הוא חושש לחייו ולחיי משפחתו, "כי הבן אדם הולך להפסיד פה הרבה שנים ואין לו מה להפסיד. עשיתי טעות כשבאתי לקחת את התיק עליי".
גליקסמן נשאל מדוע ברבי הציע לו לקחת את התיק עליו, וענה "כי אני היחיד מהפועלים שיש לו רישיון". הוא סיפר על מערכת היחסים שלו ושל ברבי, שנמשכה "הרבה זמן, 10 שנים. מערכת יחסים טובה. עבודה, בעיקר עבודה. הביא לי, עזר לי לחתונה, והביא לי את האוטו שלו. סגר לי חובות שהייתי חייב וזהו". לדברי גליקסמן, הוא החזיר לו את הכסף.
ומה בדיוק קרה באותו יום שישי, 17 באוגוסט? גליקסמן אומר שיצא לעבודה בשעה 6 בבוקר וחזר הביתה ב-19:00 בערב. "אחרי חצי שנרדמתי שושן קרא לי, ירדתי למטה, הוא אמר לי שהוא פגע בבן אדם ושאני אלך להגיד שזה אני. עליתי הביתה ואמרתי לאשתי שאני לוקח את אורן (אחד מחבריו שלא קשור לאירוע - נכ"פ) הביתה ואני חוזר. המצאתי את זה. עליתי הביתה ושמתי חולצה ובאתי לתחנה להגיד שאני נהגתי".
לדברי גליקסמן, התאונה התרחשה כמאה מטרים מביתו. כשהחוקרים שאלו מדוע ברבי לא עלה איתו לדירה, ענה "שאשתי לא תשמע או שאמא שלי לא תשמע". לדבריו, ברבי היה לבדו והגיע עם ג'יפ קיה בצבא לבן של אשתו ניצה. "הוא אמר לי רק איפה האוטו נמצא ושהוא פגע בבן אדם ברמזור ליד הבית שלי ושאני אגיד שזה אני והוא ידאג לי לעורך דין. ממש תוך שניות הוא נסע מאצלי".
השיחה בין השניים, לדבריו של גליקסמן, נמשכה בין שתיים לשלוש דקות: "הוא אמר לי תעשה את זה כמה שיותר זריז". מיד לאחר שברבי נסע משם, "עליתי הביתה והחלפתי חולצה ורצתי מהר לתחנה. כשהגעתי לתחנה התעלפתי בכניסה כדי שיאמינו שאני נהגתי. כשהעירו אותי אמרתי שאני זה שנהגתי בתאונה וזהו".
חוקר: "אני מבין שההתעלפות הייתה משחק?"
גליקסמן: "כן, כן".
לשאלת החוקרים מדוע התחרט והחליט לספר את האמת במשטרה,
ענה: "לא ידעתי שיש בזה הרוגים, לא ידעתי שזה סיפור כזה, שהוא פגע באוטו וברח". בדרך למשטרה, סיפר גליקסמן, דיבר עם אשתו בטלפון "שתדאג לי לבגדים וסיגריות ושלא תילחץ למה דרסתי מישהו, פגעתי או דרסתי, אני לא זוכר".
ברבי, הוא הוסיף, לא סיפר לו פרטים על התאונה ואמר כי את הטלפון שלו השאיר אצל חבר. החוקר התעקש ושאל שוב, "האם אתה מוכן להתעמת עם שושן ולהגיד לו את הדברים בפנים?". תגובתו של גליקסמן מפוחדת. "אני לא מסוגל, אני בכלל לא רוצה שיידעו שאני דיברתי ככה... אני לא רוצה את המצב הזה... זה בן אדם שעזר לי הרבה ועשה בשבילי הכול, ואני לא מסוגל לעמוד במצב הזה".