זמן שמחתנו: למה בסוכות? למה בסוכה?
בינינו, סוכה היא לא הבית הנוח ביותר בעולם. אז למה כולם כל כך שמחים בסוכות? אולי זה קשור ליציאה האישית מהקונכייה
חג הסוכות נחשב - ובצדק - לאחד החגים היותר חביבים על העם כולו. ואכן התורה ציוותה על השמחה דווקא בחג הזה. חכמינו מספרים כי מי שלא ראה את שמחת בית השואבה, שנערכה במקדש בחג הסוכות - לא ראה שמחה מימיו.
הכל על סוכות בעמוד מיוחד של ynet ו"צהר":
דומה שאם על כל חג חלה המצווה לשמוח, הרי שבסוכות אין צורך לצוות על כך, כיוון שהשמחה בוקעת מאליה. בכל תפוצות ישראל נהגו לערוך מפגני שמחה, ובהם אירועי "שמחת בית השואבה" לזכר אירועים דומים שנערכו בבית המקדש. פסטיבלים רבים נערכים ברחבי הארץ בתקופה הזו, ומשתתפים בהם חוגגים רבים. ככלל, נדמה כאילו הארץ כולה לובשת חג.
השמחה גדולה כל כך, עד שחכמינו נאלצו לתקן לקרוא את מגילת "קהלת", המעלה את השאלה "ולשמחה מה זו עושה". דהיינו, מה פשר השמחה הזו, וראוי לחדד במה היא קשורה דווקא לחג הסוכות. ההיגיון אומר שהיציאה מהבית הקבוע לסוכה הארעית תקשה עלינו ותכביד. אז מדוע דווקא זה מעורר שמחה?
צאו מהתיבה
ניתן להציע שני הסברים העולים בקנה אחד: אחרי תקופה של ארבעים יום מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים, שבהם עברנו תהליך מורכב של חשבון נפש וחשיפה אישית לא פשוטה; אחרי ימים שבהם קמנו באשמורת הבקר, ואמרנו בקול ולעיתים אף בבכי את אשר על לבנו; אחרי ימים של חשש ופחד מאימת הדין הקרב ובא – הנה הגענו אל נקודת מפנה. הדין נחתם בשעה טובה. אנו מקווים ומאמינים שנחתמנו לחיים, ובעזרת השם נזכה לחיים טובים ומשמעותיים, ומכאן שיש סיבה טובה לשמוח.
אולם אפשר שיש כאן נקודה נוספת: בית הקבע, על ארבעת קירותיו היצוקים ותקרתו היציבה, הוא בדרך כלל מבצרו של האדם. מגינו מפני הסובב אותו. אולם יש ולפעמים דווקא הוא יהיה זה שיחסום את דייריו מקשר עם הסובבים מבחוץ. זה עלול להיות קשר עם אנשים אחרים, או עם עולם הטבע. ואולי אפילו עם האדם עצמו.
הטכנולוגיה המקיפה אותנו, על מרכיביה השונים, מונעת מאתנו לעיתים מזומנות להקשיב לעצמנו ולקול הנשמה הבוקעת מתוכנו. היציאה מאפשרת לנו לחזור אל עצמנו, אל הטבע, לשמוע קולות של שכנים וציוצי ציפורים, ולהחזיר לנו את האמון ביכולתנו לחיות עם העולם. ומכאן מקור השמחה.
מטרת הימים הנוראים לא הייתה להישאר בעולם של יראה ופחד. התורה רצתה שנחזור לחיים, אבל מאופסים. בדרך אל הטבע הוא לא רק שמה של תוכנית רדיו, כי אם קריאת כיוון שנתנה התורה לאדם, לחזור ולהיות מה שהוא. לא בכדי ראו חכמינו את השהות בסוכה כחסות תחת כנפי האמונה והשכינה. ללא מסכים, בלי קירות - לחיות עם עצמנו ועם ערכינו, ולשאוף כוח לכל השנה כולה.
לפנייה לכתב/ת 
