תוכנית הבנייה בתעש: 1,000 תושבים מתנגדים
עמותת איכות חיים לתושבי השרון הגישה התנגדות של 1,000 תושבים לתוכנית מינהל מקרקעי ישראל לבנות 23 אלף יחידות דיור על קרקעות תעש ברמת השרון ובהרצליה. הסיבה, לטענת המתנגדים, נעוצה בזיהום החמור ביותר בקרקעות
מינהל מקרקעי ישראל אמנם אישר תוכנית להקמת 23 אלף יחידות דיור על קרקעות התעשייה הצבאית באזור רמת השרון, אבל המתנגדים הרבים לתוכנית ממשיכים לעורר גלים. היום (ב') הגישה עמותת אחל"ה (איכות חיים לתושבי השרון) התנגדות של 1,000 תושבים לתוכנית, ואליהן הצטרפו גם עיריות הוד השרון ורמת השרון.
כתבות נוספות על קרקעות תעש :
- הבנייה בדרך? 600 מיליון לטיהור מתחם תעש
- פינוי אדמות תעש מתעכב בשל סכסוך עובדים
- אושר: 23 אלף דירות ייבנו על קרקעות תעש
"ההסדר המוצע בתוכנית, המקדים את התכנון לביצוע סקר קרקע, הוא בלתי סביר באופן קיצוני", טוענים בעמותה. לדברי המתנגדים, לפי התוכנית של מינהל מקרקעי ישראל, טיהור הקרקע יבוצע שלב אחר שלב, כלומר יבוצע טיהור שטח מסוים - ורק לאחר מכן תתבצע בנייה עליו.
המתנגדים דורשים כי יתקיים סקר קרקע מקיף בטרם יהיה תכנון כלשהו על הקרקע. "באופן עקרוני אנחנו מאמינים שאפשר לבנות שם לאחר שיטהרו את הקרקע, אך מדובר באחד הזיהומים החמורים ביותר שהתגלו אי פעם במדינת ישראל, ובוודאי בנרחב שבהם, כך שלא ברורה ההתנגדות לעשיית סקר זיהום קרקע כולל. התנהלות זאת תסכן את בריאות התושבים", אומר רוני רום, יו"ר עמותת אחל"ה.
עלותו של סקר מקיף כזה נאמדת ב-10-15 מיליון דולר - סכום זניח בהשוואה לשווי הכולל של הקרקע הנאמד בכמה מיליארדי דולרים. עלות הטיהור הכוללת לקרקע, לפי המינהל, עומדת על כשני מיליארד שקל.
"מדובר במניעים כלכליים"
לדברי גורמים בעמותת אחל"ה, לא ברור מדוע אצה הדרך למינהל, אך הם בטוחים כי מדובר במניעים כלכליים ולא בכאלה שיבטיחו את טובת התושבים. "בדיוק כפי שהמדינה מתנפלת על כל תחנת דלק מזהמת, כך היא צריכה לנהוג כלפי עצמה ולדרוש טיהור של הקרקע. מדובר בקרקעות השייכות לציבור והם עושים לעצמם הנחות גדולות מידי", מוסיף רום.הסיבות להתנהלות בשיטת השלבים של המינהל, להערכת עמותת אחל"ה, הן כי במינהל יודעים שברגע שיגלו את היקף הזיהומים מראש - הם לא יצליחו לקדם את התוכניות.
בנוסף, חוששים בעמותה כי השלבים הראשונים, הצמודים לערים רמת השרון והרצליה, יקודמו ויניבו למדינה את עיקר התמורה; אך השטחים הרחוקים יותר, שהם גם רחוקים יותר מבחינה תכנונית לפי תוכניות המנהל, לא יפותחו - וכך ייווצר מצב שבו לא תקודם התוכנית במלואה, וקרקע מזוהמת תישאר ותשפיע על האזור כולו. כלומר, התוכנית בשלבים לא מבטיחה את טיהור הקרקע כולה, אלא מניחה שכך יהיה.
עוד סיבה להתנגדות התושבים היא כי השטחים הירוקים בשטחי התוכנית של המינהל רחוקים מרמת השרון ומהרצליה, ואינם נגישים לתושבים הקיימים, ונמצאים באזורים פחות אטרקטיביים. לדבריהם, יש לתכנן שטחי ציבור ופארקים, באופן שישרת את תושבי הערים הסמוכות וכן את התושבים החדשים בתוכנית.
עוד הם טוענים, כי התוכנית לא נותנת מענה תחבורתי מתאים ולמעשה מעמיסה על הערים, החנוקות תחבורתית מימלא, ללא מתן פיתרון הולם. לטענתם, יש לבצע בדיקת היתכנות תחבורתית בטרם השלב התכנוני.
הרשויות הסמוכות מתנגדות
בצמוד להתנגדות של התושבים, התנגדו גם הרשויות המקומיות הסמוכות. הבוקר הגישה עיריית הוד השרון התנגדות ותמכה בהתנגדות עמותת אחל"ה. עיריית רמת השרון גם היא הגישה התנגדות לתוכנית, עוד לפני שבוע, ומבחינתו של ראש עיריית רמת השרון, איציק רוכברגר, המקום ראוי להיות פארק מטרופוליני למען התושבים. "בכל מקרה", מסרו בעיריית רמת השרון "לא נסכים לשום דבר לפני סקר זיהום קרקע מקיף".
בנוסף, גם החברה להגנת הטבע הגישה התנגדות בטענה כי "יש להתחשב בערכי הטבע הנדירים שהתגלו במתחם ולתכנן את הבינוי כך שלא יפגע בהם ויאפשר הקמת פארק טבע רחב ידיים, לטובת איכות ורווחת החיים של תושבי השרון ומרכז הארץ".
לפנייה לכתב/ת 
