2013 תתחיל בלי תקציב: מה ההשלכות?
חוק חינוך חינם מגיל 3, הקמת רכבת פרברית בגוש דן והעלאת שכר המינימום - הם חלק מהפרויקטים שעלולים להפגע אם השנה הבאה תחל בלי תקציב חדש. ההשלכות הכלכליות של הקדמת הבחירות על המשק
במערכת הפוליטית גוברות ההערכות, כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו כבר השלים עם העובדה שלא יוכל להעביר את הקיצוצים הדרושים על מנת לאשר את תקציב המדינה הבא. המשמעות: בלית ברירה הבחירות יוקדמו וממשלת ישראל תתחיל את שנת 2013 בלי תקציב חדש.
- נתניהו מודה לראשונה: ייתכן שהבחירות יוקדמו בחירות באוויר: "ש"ס לא תצביע בעד גזירות"
- איום לשרים: אשרו קיצוצים או ותרו על תוספות
מצב זה מאלץ את הממשלה לפעול על פי תקציב השנה הקודמת, אך תוספות המתוכננות לתקציב 2013 במטרה לממן פרויקטים כמו חינוך חינם מגיל 3 או רכבת פרברית בגוש דן - עלולים להידחות.
נצמדים לתקציב 2012
מדובר במצב עניינים חריג אך כזה שמעוגן בחוקי היסוד של המדינה. על פי חוק התקציב, אם הממשלה לא מביאה תקציב חדש לאישור הכנסת עד סוף השנה, מתנהלת המדינה על פי התקציב הקיים. כלומר, מידי חודש מתקצב משרד האוצר את פעילות המשרדים על פי גודלו של תקציב 2012 לחלק ל-12, עם הצמדה למדד המחירים לצרכן.
מצב זה יכול להימשך עד סוף חודש מרס 2013 ובאישור הכנסת ניתן אף להאריך את התקופה ב-100 ימים נוספים. לאחר מכן, אם לא יועבר תקציב, תתפזר הכנסת ויערכו בחירות חדשות.
כלומר - אם יוקדמו הבחירות למועד כלשהו במהלך המחצית הראשונה של 2013, תתנהל המדינה לפי תקציב 2012 עד לאישורו של התקציב הבא על ידי הכנסת החדשה שתיבחר.
היתרונות: התוספות יידחו
באופן פרדוקסלי, תקציב מעבר שכזה הוא דווקא נוח לראש הממשלה ולשר האוצר. על פי חוק, תקציב 2013 אמור להיות גדול יותר מתקציב 2012 בסכום של כ-8 מיליארד שקל.
בנוסף, אמור משרד האוצר להוסיף סכום של כ-5.5 מיליארד שקל לתקציבי המשרדים במסגרת מנגנון הפיצוי בעבור ההתייקרויות. כלומר, אם לא יאושר תקציב, יאלצו משרדי הממשלה לעבור את המחצית הראשונה של 2013 בלי תוספות בהיקף של כ-13.5 מיליארד שקל, סכום קרוב למדי לזה שמבקשים נתניהו ושטייניץ לקצץ כעת.
במחסור הכספי בקופת המדינה, הנובע מירידה בהכנסות ממסים - ראש הממשלה ושר האוצר כבר טיפלו כאשר הקדימו לאשר שורה של העלאות מסים. כעת נותר רק לטפל בצד ההוצאות, להחליט למי לקצץ ולמי לא.
מבחינה פוליטית, הפתרון של איום בהליכה לבחירות הוא אידיאלי, כל עוד ראש הממשלה מאמין שביכולתו לנצח. הוא אומר לשרים: "רוצים קיצוץ – תאשרו. לא רוצים – תספגו אותו בדרך אחרת". לשרים נותר רק לשאול את עצמם, האם הם מעדיפים להרים את היד בעד קיצוצים עכשיו, כמה חודשים לפני בחירות, או אחר כך, כאשר ניתן לסמוך על זיכרונו הקצר של הציבור.
מה יעלה בגורל חוק חינוך חינם?
אך לתקציב מעבר יש גם השלכות כלכליות בעייתיות. חלק מהתוספות שאמורות להינתן בתקציב 2013 נועדו כאמור לממן פרויקטים שכבר יצאו לדרך, כמו חוק חינוך חינם מגיל 3, עבודות להקמת רכבת פרברית בגוש דן, העלאת שכר המינימום ועוד.כמובן שלא ניתן להוציא את הילדים מהגנים, לסתום את החורים שכבר נפערו בכבישים ולשלם לעובדי המדינה פחות משכר מינימום. לכן, יש להניח כי הממשלה לא תוכל להתנהל לאורך זמן על תקציב של השנה הקודמת מבלי לעשות התאמות.
בדרך כלל, התאמות צריכות לקבל את אישורה של ועדת הכספים. אך במקרה של תקציב מעבר, אגף החשב הכללי במשרד האוצר, שמופקד על ניהול התקציב השוטף, מקבל על עצמו את תפקיד המווסת. ברצותו, מאשר את הפעולות של המשרד, וברצותו מעכבן בטענה שתקציב המעבר אינו מאפשר זאת.
בכל מקרה, הממשלה חייבת לעמוד בהתחייבויותיה, שהן תשלום חובות למלווים ולספקים ותשלום משכורות לעובדי המדינה. כמו כן, תצטרך הממשלה להשלים את כל הפעולות שהחלה לבצע ב-2012, כמו עבודות תשתית וחינוך חינם לגיל הרך. מה שיקוצץ על ידי החשב הכללי הוא הפעולות החדשות שתוכננו ל-2013.
ברור אם כן, כי ההחלטה ללכת לבחירות, משרתת אולי את הצרכים הפוליטיים של נבחרי הציבור אך היא אינה משרתת את צרכי הציבור. במהותה, היא מעבירה את ניהול סדר העדיפויות בתקציב מידיהם של חברי הכנסת לידי הפקידים. כמו כן, תקציב המעבר בנוי כך שלממשלה ולכנסת לא יהיה תמריץ לעבוד לפיו. הוא מאפשר תשלום משכורות וחובות וכל תוספת שמעבר לכך מעוכבת.
בהכנת הידיעה השתתף צבי לביא
לפנייה לכתב/ת 
