שמחת תורה - מה חוגגים ולמה?
בתחילה היה רק "שמיני עצרת" - חג המצוין יום אחרי שבעת ימי סוכות. בבבל, הוחלט לציין ביום השני של שמיני עצרת את סיום קריאת התורה - וכשהמנהג הגיע ארצה, התאחדו שני המועדים ליום אחד ויחיד. חגיגה כפולה
"שמיני עצרת" מופיע בתורה כיום השמיני של חג הסוכות, אך גם כחג בפני עצמו. עצם הביטוי "ביום השמיני" בתורה משתמע כיום נוסף של החג, אולם חג הסוכות מתואר גם כחג "שבעת ימים" - ולכן היום הנוסף אינו נחשב לחלק מסוכות, אלא כחג נפרד, חג העצרת.
הכול על שמחת תורה - בעמוד מיוחד בשיתוף "צהר":
בתורה אין שום ייחוד ליום הזה, מלבד העובדה שנאמר שהוא "עצרת", "מקרא קודש", ויש לשבות בו ממלאכה. היעדר מצוות ייחודיות, בשונה מחג המצות וחג הסוכות, מדמה אותו לשבועות - אף הוא חג "עצרת".
ברשימת קורבנות המוספים של המועדים, בספר במדבר, שונה קורבנו מקורבנות חג הסוכות, בכך שמקריבים בו רק פר אחד, שלא כבסוכות, שבו מקריבים בכל יום פרים רבים. בשמיני עצרת אף מתחילים להתפלל על הגשמים - החל מתפילת "מוסף".
משרתם של שני מועדים
חידוש גדול נתחדש באופיו של שמיני עצרת בבבל, בתקופה שאחרי התלמוד: היום התשיעי, יום טוב שני של גלויות של שמיני עצרת, נקבע כיום סיום מחזור הקריאה השנתי בתורה והתחלת המחזור השנתי החדש – מבראשית. כך נולד לו חג חדש - "שמחת תורה", ביום התשיעי של סוכות! החג התפשט
במשך השנים בכל הגלויות – יחד עם התלמוד הבבלי ותורתם של גאוני בבל.
בארץ ישראל לא נהג החג הזה, מפני שלא קראו בה בכלל במחזור שנתי, אלא במחזור שנמשך למעלה משלש שנים. אולם, כשעלו לארץ יהודים מן הגולה, בקשו לשמר את החג החביב עליהם. וקבעוהו בשמיני עצרת, שהרי יום תשיעי לא קיים בכלל בארץ ישראל.
מאז ועד עתה, נושא עליו שמיני עצרת בארץ ישראל חותם כפול. הוא גם "שמיני עצרת" וגם – "שמחת תורה". הוא הפך להיות המועד ה"עמוס" ביותר בין שלשת הרגלים. החג המחולק בחוץ לארץ על פני יומיים, נדחס בארץ ליום אחד. הוא גם סובל משניוּת יוצאת דופן: מצד אחד, חג כבד ראש ורציני, שמיני עצרת, ומצד אחר, חג של עליצות ושמחה יתירה, שמחת תורה.
לפנייה לכתב/ת 
