האם ניתן להתגונן מפני מחירי הדלק הגבוהים?

מחירי הדלק מרקיעי השחקים הם כבר מזמן לא רק כותרות זועקות בעיתונים. כל מי שיש לו רכב בוודאי מרגיש מדי תדלוק כיצד ככל שמתמלא הטנק - מתרוקן הכיס.

• חוסכות דלק: אוניות המטען חוזרות למפרשים
• יוזמה: שמן בישול ואצות יחליפו את הדלק בישראל
• לכתבות נוספות של שלמה מעוז
  

אמנם בתחילת החודש היינו עדים לירידה קלה במחיר, והלוואי וזו תימשך, אך מנסיון החודשים האחרונים ובהתחשב במציאות העולמית, מחירי הבנזין ימשיכו כנראה להיות גבוהים בטווח הנראה לעין.

אם מסתכלים על הנתונים, הרי שמאז ספטמבר 2011 עלה מחיר הדלק בשיעור של 13% (אם מעניין אתכם לדעת - אז שיעור המס על הדלק דווקא ירד מ-53.18% ל-51%).

אז כיצד יכול המשקיע הסביר להגן על עצמו, לפחות חלקית, מהעלייה המתמשכת במחירי הדלק והאיומים בהתייקרויות נוספות במידה ויגבר הלחץ הבינלאומי על איראן? כיצד ניתן אולי אפילו להרוויח ממגמת העלייה?

גידור מחיר הדלק במשק הבית

תחילה נסביר, שמחיר הבנזין מורכב בעיקרו משלושה חלקים עיקריים – המס שאותו הזכרנו מעלה, שער הדולר ומחירו של תזקיק הנפט (שימו לב- לא מדובר במחיר החביות אלא התזקיק עצמו).

חברות גדולות, או התאחדויות של עמיתים, עושות לפעמים מהלך שנקרא "גידור מחיר הדלק". מה זה אומר? הגנה/גידור, היא למעשה אסטרטגיית השקעה מתוחכמת (ומאופיינת בסיכון גבוה) שעושה שימוש בכלים פיננסיים שונים כדי להבטיח רווח גם בשוק תנודתי ולמעשה מנסות למנוע הפסדים בכל מצב. בכך הם למעשה מנסים להרוויח מהעלייה במחיר.

כך,למשל, ישנן אסטרטגיות גידור/הגנה שמציעות השקעות שונות בשוק הסחורות ובכלל זה בתזקיקי הנפט, או בשער החליפין נגד עליית מחיר הדלק.

כמובן שגידור של ממש הוא משימה מורכבת ואף מסוכנת שנועדה למומחים בלבד. אבל גם משק הבית יכול "לגדר" את עצמו ולנסות למנוע פגיעה מעליית מחיר הדלק באמצעות השקעה נבונה, וגידור בזעיר אנפין. כיצד?

1. על העלייה בשער החליפין אפשר להגן באמצעות תעודת סל העוקבת אחר הדולר. מהי תעודת סל? תעודת פיקדון הצמודה לשער דולר ארה"ב הניתן להמרה לשווי מזומן בכל יום מסחר שאינו יום עסקים בדולר (שני-שישי) בניכוי עמלת המרה. תעודת פיקדון זו נושאת ריבית בשיעור משתנה, המחושבת על בסיס יומי. היתרון של תעודה זו שהיא פטורה מהפרשי שער - כלומר לא משלמים מס על עליית ערך הדולר, ובהתאם גם לא מזוכים על ירידה בגין הדולר.

איך זה ישפיע? לדוגמא, משק בית ממוצע מוציא בשנה על צריכת דלק כ – 20,000 שקל. באפשרותה של אותה משפחה לרכוש תעודת סל הצמודה למחירי הנפט ותעודת סל הצמודה לשער החליפין של הדולר בסכום של 10,000 שקל בכל תעודה, או לחילופין אנו ממליצים לקנות תעודה נקובה בדולר על מחיר הנפט כלומר תעודה שהמחיר שלה צמוד לשער החליפין של הדולר שעוקבת אחר מחיר הנפט בעולם. ישנן כאלו הנסחרות הן בבורסה בת"א והן בחו"ל.

במידה ומחירי הנפט יעלו בשנה הקרובה ומחירי שער החליפין יעלו סביר להניח שגם מחירי הדלק יעלו. במצב זה ההוצאה השוטפת של אותו משק בית יעלו אך מנגד גם מחירי התעודות סל יעלו באופן מותאם לעליה במחירי הנפט ושער החליפין. כמובן שאין ודאות שמחירי הדלק יעלו באופן זהה לשינויי שיחולו במחירי הדלק ושער החליפין, אך ניתן להניח שחלק ניכר מהשנוי יבוא לידי ביטוי בעלית תעודות הסל.

במידה ושער החליפין ירד ומחירי הנפט בעולם ירדו, אותו משק בית יפסיד על השקעת אך מנגד הצריכה השוטפת שלו תרד באופן דומה.

הגנה מסוג זה רצויה לשימוש כאשר הסביבה הכלכלית הינה טומנת בחובה רמת אי ודאות גבוהה ובשל כך רמת התנודתיות של הנכס אותו אנו רוצים לנטרל הינה גבוהה גם כן.

שימו לב לחברות האנרגיה

נשאלת השאלה אם כדאי לנו להשקיע בחברות שעוסקות באנרגיה אלטרנטיבית. לפי מחקרים ובדיקות רבים, ועל רקע מה שאנו רואים בשנים האחרונות, נראה שאין התאמה בהכרח בין הביצועים של חברות כאלה לבין מחירי הדלק וקשה לנבא התאמה. לכן לא יהיה נכון להשתמש בהשקעה בחברות אלו כמכשיר הגנה על הצריכה השוטפת.

עם זאת, פיזור בין חברות שמשקיעות במו"פ לשם מציאת אנרגיה חלופית לאנרגיה המיוצרת ומופקת מנפט, בהחלט מהווה השקעה מעניינת. גם כאן אנו חושבים כי יש לעשות פיזור רב בין חברות מסוג זה.יש להבין כי השקעה בחברות העוסקות במו"פ הינה השקעה בעלת סיכון גבוה ובעלת פוטנציאל רווח גבוה.

כיוון אחר שהיינו חושבים עליו כחלופה למחירי הנפט אך לא כהגנה הוא חשיפה ארוכת טווח לסקטור הגז בשוק הישראלי. מדינת ישראל הפכה בשנים האחרונות למעצמת גז טבעי ולפי הערכות גאולוגיות עדיין קיים פוטנציאל למציאת מאגרי גז נוספים.

אנו רואים בסקטור זה פוטנציאל לרווחים עתידיים כהשקעה ארוכת טווח. החל משנת 2013 שוק האנרגיה בישראל הולך לעבור מהפך ארוך טווח בעקבות התחלת השימוש בגז משדה "תמר" של קבוצת דלק. בפועל "תמר" הולך לספק את צריכת הגז לשוק הישראלי באופן מלא לשני העשורים הקרובים מה שייתן יתרון יחסי לשוק הישראלי בכל הקשור למחירי האנרגיה בשנים הקרובות.

סוגיה נוספת הקשורה לסקטור זה היא האם ישראל תהפוך להיות תוך זמן קצר מאוד ליצואנית גז בקנה מידה עולמי- שותפות שדה "לווייתן" בחונות הכנסת "שחקן זר" בינלאומי כשותף בשדה שיקח עליו את כל סוגיית שאיבת הגז ליצוא. הסוגיות הנ"ל בהינתן ויתרחשו הופכות את הסקטור בטווח הרחוק לאטרקטיביות מאוד וכחלופה לתנודתיות בשוק הנפט והדלק העולמי. אך כמובן החשיפה אל סקטור זה צריכה להיעשות תוך ניהול ופיזור סיכונים מושכל.

כמה טיפים שישאירו לכם קצת כסף בכיס

לסיכום, הנה כמה טיפים למי שסתם רוצה לחסוך בצריכה הדלק:

1. העלייה במחירי הבנזין מחייבת מעתה את משקי הבית לתכנן במדויק את הנסיעות השבועיות ולהפטר מההרגל שלנו "לקפוץ" למקומות מרוחקים באופן ספונטני. מי שרוצה לחסוך ייאלץ להמנע מביקורים לא מתוכננים.

2. אין בושה לנסוע בקבוצות למקום העבודה – גרים בשכנות? תארגנו "פול", תחסכו כסף ותרוויחו יותר על כל יום עבודה.

3. אנו כבר רגילים לעשות סקרי שוק לפני שקונים מוצרים יקרים- אז מדוע לא בדלק? אל תיכנסו לתחנת דלק באופן אקראי. בידקו היכן זול יותר- ותדלקו שם.

4. הירשמו למועדוני לקוחות בהם ניתנת הנחה לעמיתים על דלק בתחנות נבחרות, אך שימו לב שאין במועדונים אלו פיתוי לרכישות מיותרות בהתניית ההנחה בקניות של מוצרים יקרים אחרים.

5. בדיוק מחליפים מכונית? העדיפו מכונית עם מנוע קטן וצריכת דלק משופרת. עם זאת, אל תחליפו רכב רק לשם חיסכון, אלא רק אם באמת יש צורך אמיתי להחליף רכב. אילוץ רכישת רכב חדש עלולה עלולה להיות כרוכה בכך שירידת הערך של האוטו החדש תעלה על החיסכון בדלק.

6. מי שיכול להרשות לעצמו רכב יקר יותר, שווה שישקול לקנות רכב שממונע בגז/חשמל ובנזין.

7. וזה כבר ידוע- נסיעה במהירות של 90 קמ"ש מורידה משמעותית את צריכת הדלק. סעו לאט. זה אפילו בטיחותי יותר.

הכותב הוא כלכלן בכיר ויו"ר "הון ליין " - שירות ניהול חסכונות, השקעות, קופות גמל וקרנות השתלמות בהתאמה אישית למשקי הבית

אין לראות בכתוב הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם