ג'אז באוזן: שורשי, נועז ומלא נשמה

Gregory Porter - Be Good

הקטע שמסיים את Be Good, האלבום השני של זמר הג'אז-סול גרגורי פורטר, הוא לא פחות מאשר ביצוע סולו, עירום לשיר האלמותי של בילי הולידיי God Bless the Child. בכלל, גרגורי פורטר הוא זמר נועז שבנוי מחומרים אחרים, כאלה שכבר לא מוצאים הרבה מהם במוזות הג'אז הווקאלי בימינו.

שלא כמו רבים אחרים, פורטר לא נופל במלכודת הקיטש המתבקשת והכנות שובת הלב בקולו תעשה טוב גם למי שאינו בין חובבי הז'אנר. האלבום היפה הזה מביא איתו משב רוח מרענן וממכר שכמו נלקח היישר משנות ה-70, מלוטש היטב, מחוספס כשצריך ובעיקר מאוד מהנה. גם זה חשוב, לא?

Henry Threadgill Zooid - Tomorrow Sunny

יש מי שיגידו שהמוזיקה שלו מוזרה, אחרים יטענו שהוא כבר חוזר על עצמו, אבל אולי ככה זה כשאתה אחד האנשים המיוחדים והמקוריים בג'אז כבר כמה עשורים. המוזיקה של הנרי ת'רדגיל אולי לא תדבר אל כל אחד, אבל תמיד תשמע ככזו שלא דומה לשום דבר אחר.

ת'רדגיל שצמח מתוך הדור המופלא של מוזיקאים שפרחו בסוף שנות ה-60 בשיקגו והביאו איתם בשורה חדשה אל הג'אז של אותם ימים, מקפיד מ-2001 להוציא אלבומים עם ההרכב החדש והצעיר שלצידו, zooid. החדש והמצוין שלהם כמו מרכז בתוכו את כל המרכיבים לפיצוח הסוד הת'רדגילי, כשלפעמים גם גאונות היא לא מילה גסה.

William Parker Orchestra - Essence of Ellington

סביב וויליאם פארקר, הכהן הגדול של הפרי ג'אז האמריקאי, ישנו כבר מזמן קונצנזוס חוצה יבשות בדבר היותו אחד המוזיקאים החשובים החיים בינינו. פארקר - החדשן מלא התעוזה, שומר תמיד מקום של כבוד למסורת ולמוזיקה האמריקאית השחורה, ולראייה פרויקט המחווה לקרטיס מייפילד בעשור הקודם ועכשיו זה החדש והשאפתני שמביא למרכז הבמה את המוזיקה האלמותית של דיוק אלינגטון.

פארקר עושה כאן כמעשה צ'ארלס מינגוס בזמנו ומחבר את הרוח והמהות שבמוזיקה של אלינגטון עם זו של הג'אז החדש וההרפתקני שלו. המסע המופלא אל תוככי המוזיקה של וויליאם פארקר הוא כלל לא פשוט, אבל הוא בהחלט הכרחי בשרשרת המרתקת של מוזיקאי ג'אז אפרו-אמריקאים גדולים שבאמת שינו את ההיסטוריה.

David S.Ware - Planetary Unknown Live

דיוויד ס.וור הוא הדבר האמיתי. "The Real Deal". קצת קשה להסביר מדוע הוא מרגש אותנו כל כך, אבל אולי אלו האופי, הטוטאליות, החיפוש אחר הצליל המושלם, המאבק הפיזי הבלתי נגמר, העובדה שהסקסופון אצלו באמת מתפקד כסוג של הרחבה של הגוף, הרוחניות והשלווה, המוזיקה, העוצמה האדירה, הגוף הגדול והשברירי, הסאונד!

וור, שעבור רבים מאיתנו נמצא במקום השמור אולי רק לג'ון קולטריין, הקים לפני כשנתיים יחד עם עוד ארבעה חברים ותותחים כבדים מהסצנה הניו-יורקית הוותיקה את Planetary Unknown ונדמה היה ששום דבר כבר לא ישבור אותו לאחר השתלת הכליה שנאלץ לעבור זמן קצר לפני כן. שני האלבומים שהספיקו להקליט עד עכשיו מביאים את המוזיקה של וור, שכמו בוקעת מתוך לוע הר געש, אל המקומות הכי שלווים ומושלמים שהיתה בהם. רק בריאות. 

Ray Anderson Pocket Brass Band - Sweet Chicago Suite

הזכרונות של הטרומבוניסט ריי אנדרסון משנות התבגרותו בשיקגו של שנות ה-60 מכונסים אל תוך ההקלטה עוצרת הנשימה שלפנינו. הילדות של אנדרסון אולי היתה ברחובות שיקגו המושלגים, אבל החלומות שלו כנראה נדדו הרחק אל נהר המיסיסיפי וניו אורלינס.

והתוצאה? אלבום בראס חופשי וגרובי עמוס ברגעים מהנים שפשוט יגרמו לכם לפצוח במחולות הסווינג. תצוגת התכלית המרהיבה של שלושה נשפנים ומתופף אחד שנשמעים כמו תזמורת שלמה הופכים את החגיגה של אנדרסון למסיבה אחת גדולה. שיקגו-ניו אורלינס, סווינג עם טוויסט.

הכותב עובד בג'אז באוזן, חנות הג'אז של האוזן השלישית .