אמנות ממקום אחר, ללא פילטרים

אמנות תמיד הייתה דרך הביטוי המועדפת של 'האאוטסיידרים' בחברה. דרכה הם ביקרו את החברה או הציבו אלטרנטיבה ראויה יותר. אז מה קורה כשהאמנים הם לא רק שונים באופן מחשבתם אלא גם בדרך התפתחותם השכלית או הגופנית והיא מהווה עבורם מגבלה או לקות?.

תערוכת 'הדיירים' שתפתח בשבוע הבא בגלרית 'זה זה זה' ,המארחת בדרך כלל עבודות אדריכליות, תחשוף לקהל התל אביבי עבודות של 35 אנשים בעלי מוגבלויות וקשיי תפקוד. נשים וגברים אלו חיים זה לצד זה בכפר עידוד שם הם יוצרים ופועלים בסדנת אמנות ייחודית המשמשת עבורם מקום בו הם חופשיים ליצור כאוות נפשם.

"כשאתה מדריך אוכלוסיות מיוחדות צריך לשים דגש על עניין המוטיבציה ועניין ההנאה ששלובים יחדיו" מסביר עודד ברגהאוס, מורה לאומנות משקמת בכפר המשמש כאוצר תערוכת הציורים, "בעבודה שכזאת צריך לדעת להתאים את טכניקת העבודה למגבלה שאיתה מתמודד האדם שמולך כך שתוכל להוציא ממנו את המיטב".

במה בעצם מתייחדת האומנות שאתה נחשף אליה? 

"אין ספק שזאת אמנות אחרת. אמנות שמגיעה ממקום הרבה יותר ראשוני, פחות מעובד ומסונן ובמידה רבה היא הרבה יותר ספונטנית כיוון שאין שם פילטרים שעוצרים כביכול את היצירתיות. בסדנאות האומנות הללו אותם אני חולק עם עוד שני מורים מתקיימת הלכה למעשה האמירה השחוקה ש'באמנות כמו באמנות אין דבר כזה שאין דבר כזה', שם הדיירים יוצרים ובוראים דימויים ללא כללי התקשורת המקובלים בעולם האמנות העכשווית.

"יצירה למען יצירה".

האמנות הזאת מספרת סיפור של אנשים שמוצאים באמנות מפלט למקום שבו אין צורך במילים, אלא יש בו מרחב לאינסוף אפשרויות יצירה, מרחב לביטוי רגשי עז ומלא ביצירתיות. זוהי אם כן יצירה למען יצירה, שאינה מונעת משיקולים כלכליים או חברתיים".

תערוכת האומנות החדשה שנקראת "הדיירים" (כך נקראים אלו שמתגוררים בכפר עידוד) מנסה בין השאר לעלות את קרנה של זרם האומנות שיוצרים האמנים החריגים, זרם שהולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות וקונה לו אחיזה גם במוזיאונים נחשבים.

"לא מזמן",  נזכר ברגהאוס "הגיע לארץ סטיבן ווילשייר - אמן אוטיסט שהכישרון שלו התבטא בכך שהיו מטיסים אותו מעל ערים בעולם ובעזרת הזיכרון הצילומי שלו הוא היה מצייר את העיר לפרטי פרטים. עבודות שלו

מוצגות היום במוזיאונים ברחבי העולם.

בארץ משום מה עדיין שמרנים בנושא ואם כבר מציגים עבודות של אמנים בעלי צרכים מיוחדים אז הם מוצגים בכל מיני 'לובים' וכניסות למועדונים. אבל אלו אמנים שאין להם במה להתבייש והיצירות שלהם עומדות בזכות עצמן".

ואכן לאורך ההיסטוריה של האמנות הושפעו אמנים רבים מיצירותיהן של האמן הנאיבי, הראשוני והשונה. זרם מרכזי שעסק בנושא ניקרא art brut, ובהמשך התרחב ונקרא outsider art. היצירה ממקום אותנטי ולא מעובד, ריתקה אמנים שחיפשו אומנות כנה כמו ז'אן לוק, ז'אן דיביפה ופול קליי.

"זה נכון שאותם אמנים לא פועלים מאותו מקום של מודעות שאנו מכירים, אבל עדיין זאת אמנות שבה הם בוחרים בעצמם את הדימויים וכיצד יציירו זאת. ורק בגלל שאין ביכולתם לקדם עצמם בסצינת האמנות זה לא אומר שהאומנות שאותה הם יוצרים טובה פחות. היא לפעמים שווה יותר כי לא מתחשבת באופנות ובפוליטיקות פנימיות".

תחושה של הישג, ביטחון, גאווה וערך עצמי

שוש זיסמן, מנהלת כפר עידוד מסבירה שמאחורי השילוב המאסיבי של חוגי האומנות בכפר (ציור, מוזיקה, מקהלה, פיסול, תופים וחליליות) מסתתרת תפיסה שמאמינה כי "כשמנתבים את העדפותיו ונטיותיו של הדייר לאפיק האומנות התוצאה נותנת תחושה של הישג, ביטחון, גאווה וערך עצמי ". היא אומרת בביטחון.

"זה לא אומר שהאומנות שאותה הם יוצרים טובה פחות"

"הדילמה של מה חשוב יותר - התהליך או התוצאה מאבדת את משמעותה כי העשייה באווירה שמאפשרת ותומכת, יוצרת תוצאות שמרחיבות דעתו של כל אחד שלוקח בה חלק ומה שמתקבל לבסוף מעבר לתוצר הוא אותו רגע נדיר של חסד ואושר".

לצד תערוכת הציורים תוצג במקביל תערוכת צילומים מעניינת של עירית רביד, דיירת

בכפר עידוד למן יום היווסדו לפני 17 שנים. המורה שלה לצילום בכפר הוא ריקרדו רויסטשר, צלם סרטים שמלמד צילום ועריכת וידאו ובשנה האחרונה התחיל להעביר קורס צילום סטילס.

"המטרה העיקרית" מסביר רויסטשר, "היא לגלות יחד איתם את הדרכים הרבות שמדיומים אלו מאפשרים לתת ביטוי לעולמם הפנימי. עירית מצלמת שנים רבות כשנושא הצילום שלה היה צמחייה.

במהלך השנה האחרונה היא התחילה לכוון את העדשה למקומות חדשים עבורה והגיעה במהירות לתוצאות מפתיעות ומרגשות ובכך חצתה את הגבול המפריד בין תחביב לאומנות.

העבודות שנבחרו הן אלו שלא רק היופי מככב בהן, אלו עבודות עוצמתיות המביאות מבט ייחודי על העולם והעובדה שעירית לקויית ראייה רק יכולה להגביר את התפעמות הצופה כשיעמוד מול עבודותיה".

עירית מספרת כיצד גילתה את עולם הצילום: "כשהייתי בת 19, אימי קנתה לי מצלמה. התחלתי לצלם באירועים משפחתיים ובטיולים ועם הזמן צילמתי יותר ויותר. היום אני מצלמת כל הזמן ואני מאוד נהנית מכך. אני מאוד אוהבת לצלם את מה שאני רואה בטבע והפעילות הזאת גורמת לי הנאה. לאחר הצילום אני

 מעבירה זאת למחשב שלי ומשם שולחת לחברים ומכרים".

לקות הראייה לא גורמת לך לקשיים בצילום שדורש התבוננות מדוייקת? "אני לא מרגישה שבעיית הראייה שלי מגבילה אותי. יש לי באמת קושי לראות למרחוק וגם בקריאה אבל מה שנקרה בדרכי אני כן מצליחה לזהות".

תערוכת "הדיירים" מזמנת לנו את האפשרות להכיר ולחוות את המקור להשראתם של האמנים בעלי הצרכים המיוחדים ואולי בדרך זאת לפגוש את השונה והייחודי שנמצא בכל אחד ואחד מאיתנו.

עבודות מאת אמני כפר עידוד

22 אוקטובר - 3 נובמבר 2012

פתיחת התערוכה: יום ב', 22 אוקטובר, 20:00

זהזהזה גלריה לאדריכלות // האנגר 21 נמל תל אביב

שעות פתיחה: ב'-ה' 18:00-12:00 / ו' 15:00-10:00 / שבת 12:00 - 19:00.

לפרטים נוספים הכנסו לאתר האינטרנט של כפר עידוד .