התנגדויות לתוכניות בנייה: ארבעה סיפורי הצלחה
מה הסיכוי שתוכנית בנייה הפוגעת בסביבה תתבטל לחלוטין? לפניכם ארבעה סיפורים בהם יצאו תושבים למאבק נגד פגיעה באוצרות טבע ירוקים בלב העיר - והצליחו לעצור או לפחות לצמצם את עבודת הדחפורים. המדריך למתנגד הירוק - חלק ב'
בכתבה הקודמת הבנו מה השלבים שצריך לעבור על מנת להגיש התנגדות לתוכנית בנייה, שעלולה להפגוע בנו ובסביבתנו. אבל מה הסיכוי שהתנגדויות באמת יתקבלו?
לכתבות נוספות בערוץ כלכלה ירוקה:
- המדריך למתנגד הירוק - חלק א' ירושלים: הצבאים ניצחו את תוכניות הנדל"ן
- ניצחון למתנגדי הקניון במבשרת ציון
התשובה לא מעודדת במיוחד, שכן נדיר שתוכנית מתבטלת לחלוטין בגין התנגדויות. עם זאת, לפעמים ההתנגדות מביאה לשינויים ולשיפורים בתוכניות, למשל הזזת תוואי של כביש, הקמת מחלף שקוע לעומת גשר עילי או בניית קירות אקוסטיים להפחתת רעש.
יש גם מקרים שבהם מפחיתים את נפחי הבנייה או משנים את תמהיל השימושים, בשל טענות על צפיפות, גובה ועוד. אלה הצלחות חלקיות שמשפרות את מצבו של המתנגד ומצב הסביבה לעומת המצב ההתחלתי. לפניכם ארבעה סיפורי הצלחה שכאלה:
פארק הילדים בנהריה
פעילי הסביבה זוכרים היטב את פעילות התושבים, שהקימו את העמותה למען איכות סביבה וחיים בנהריה. העמותה פעלה בשנים 1997-1998 כנגד קידום תכנית "מדינת הילדים" – לונה פארק על אתר לקבורת אסבסט פריך על חוף הים, 35 מטר מקו החוף. העתירה המנהלית שהגישה העמותה עצרה בפועל את הקמת הפרויקט.
בפרויקט הושקעו מיליוני שקלים על ידי עירית נהריה בטרם קיבלה את כל האישורים הנדרשים ובלי שבדקה שהשטח המיועד מתאים לבניית פארק ילדים. המקום שיועד להקמת הפארק נמצא בשטח, שבו פעל במשך 40 שנה מפעל לייצור ואחסנה של אסבסט.
מבקר המדינה דאז, אליעזר גולדברג, שחקר את המקרה קבע כי בטרם תכנון הפרויקט ולפני שהוצאו התקציבים, ראוי היה שהעיריה תתחשב בהיבטים התכנוניים, הסביבתיים והבריאותיים ותיתן דעתה לנושא האסבסט. זאת, בעיקר בגלל שמדובר בפארק ילדים, האמור להיבנות באתר הידוע זה שנים כמסוכן לבריאות הציבור.
עמק הצבאים
עמק הצבאים משתרע על שטח של 205 דונם בלב ירושלים, בין שכונות המגורים גבעת מרדכי ושכונת הקטמונים ועל צומת פת, צומת ראשית וסואנת. העמק קרוי "עמק הצבאים" על שם עדר צבאים החיים בו, ו-"עמק פרי הר" על שם האגודה החקלאית של הקיבוצים מעלה החמישה וקרית ענבים.
הקרקע שימשה את הקיבוצים למטרות חקלאיות, עד שהשימוש החקלאי בה הפך להיות לא כדאי מבחינה כלכלית. מאחר שמדובר בקרקע מבוקשת מבחינה נדל"נית ניסו כמה יזמים לשנות את ייעודה למטרות בנייה.
מלבד הצבאים מקיים העמק מגוון ביולוגי הכולל מגוון מערכות צומח, מכרסמים, זוחלים וטורפים. בשנים 2004-2000 החל מאבק על תכניות הבינוי שהוצעו בו. בבסיס המאבק עמדה זכות החקלאים לקבל זיכוי כספי בתמורה לקרקע המוחכרת גם אם הוסבה לשימושים אחרים, מול זכות התושבים לתכנון סביבתם, גם אם אין להם זכות חוקית בקרקע. במאבק זה שילבו כוחות, בפעם הראשונה בירושלים, תושבי השכונות הסמוכות, גופים ירוקים וארגונים חברתיים.
לאחר הפלת תוכנית הבניה, הובילה החברה להגנת הטבע את תכנון המקום כפארק טבע עירוני, בשיתוף עם התושבים. במאבק זה נקבע תקדים, כאשר בפעם הראשונה בארץ הוגשה התנגדות לתוכנית בשם בעלי חיים, הצבאים. ההתנגדות הוגשה על ידי אנונימוס, על בסיס חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), המסמיך ארגון מוכר למען בעלי-חיים, לפעול משפטית בשם בעלי החיים.
חורשת הירח
חורשת הירח, המצויה בשכונת טלביה מול תיאטרון ירושלים, היא מהחורשות העתיקות האחרונות ששרדו בלב העיר ירושלים, ומשמשת כאתר נופש פעיל לרבים מתושבי העיר, לאו דווקא אלה המתגוררים בסמוך אליה. המגוון הביולוגי שבה, כמו גם היותה פינת טבע פראי בלב העיר, הופכים אותה לפנינת חמד מיוחדת במינה.
בתחילת שנות השמונים הוכשר חלק מן החורשה כמגרש חניה זמני לשבע שנים לשימוש באי התיאטרון. בפועל קיים המגרש הזמני כעשרים וחמש שנה, במהלכן עלו ונפלו תכניות בניה שונות במתחם החניון והחורשה. לאחרונה, ולאחר מאבקים ציבוריים של תושבי השכונה ופעילי איכות הסביבה, הוכרזה החורשה כאתר טבע עירוני. בשטח ששימש כחניון ייבנה פרויקט מגורים ותחתיו חניה תת-קרקעית, אך כמעט ללא פגיעה ישירה בחורשה הקיימת.
בחורשה מתקיים מגוון עצום של פרחי בר וציפורים. החורשה שעמדה בסכנה מתמדת להפוך קורבן לפיתוח עירוני הפכה מוקד פעילות ועניין של גורמים סביבתיים, שבשילוב פורום תושבים פעילים מובילים מהלך לשמירה על הצביון המיוחד של החורשה. יוזמות אלו כוללות פעולות של קצירת עשבים למניעת שריפות, עידוד קינון של ציפורים על ידי הנחת תיבות קינון, סידור שבילים ופינות ישיבה.
תכנית הקאנטרי במבשרת ציון
תוכנית הקאנטרי במבשרת ציון, מצויה לאורך שדרות הראל במבשרת ציון, בפתח נחל חלילים. התכנית המקורית הציעה הקמת מתחם הכולל שטחי ספורט ונופש, שטחי מסחר ומשרדים, שטחי מגורים ושצ"פ (שטח ציבורי פתוח).
בתכנית שהופקדה חבויה היתה כוונה תכנונית שונה לחלוטין מזו שהוגדרה כמטרת התכנית, כאשר מטרתה האמיתית של התוכנית הייתה הקמת מרכז מסחרי רחב מימדים ולא קאנטרי לרווחת תושבי מבשרת ציון. עוד היה ברור לכל, כי אישורה של התכנית יביא לפגיעה חמורה בשטח הפתוח, המהווה חיץ בין נחל חלילים לבין נחל הראל וחשיבותו, בין השאר, כאתר יציאה לטיולים בשטחים הערכיים הגובלים.
החשש היה שעם אישור התכנית יופר שטח פתוח בעל חשיבות אקולוגית ראשונה במעלה, כל זאת לטובת מרכז מסחרי נוסף, שיצטרף לשאר המרכזים המסחריים הקיימים, המאושרים והמתוכננים לקום בשטח היישוב מבשרת ציון.
הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז ירושלים קיבלה, לאחר מאבק ציבורי רחב של תושבי השכונות הסמוכות, ובעלי עניין נוספים את ההתנגדויות נגד הפיכת עיקר שטחי הקאנטרי קלאב שתוכנן לקום ביישוב, למרכז מסחרי והורתה על תיקונים משמעותיים במסמכי התכנית. בין היתר צומצמו באופן ניכר ביותר היקפי הבינוי שהוצעו בתכנית המופקדת. כן הורתה הוועדה על הרחקת הבינוי מהוואדי.
לפנייה לכתב/ת 
