לגדל ילד בישראל? חצי מיליון שקל בייבי

לא קל לגדל ילדים בארץ, ובטח לא זול, המשפחה הממוצעת, עם שני ילדים, תוציא לגידול שני הילדים, סכום העולה על מיליון שקלים עד להגיעם לגיל 20.

עוד בערוץ הכסף שלי:

• מעט כסף בקופת הגמל? זה יעלה ביוקר
• בנק ירושלים מטלטל את השוק: עו"ש ללא עמלות
  

גם בעשור הבא, של הילדים בין גיל 20 ל- 30, תוציא המשפחה, סכומים ניכרים של מאות אלפי שקלים נוספים, לתמיכה וסיוע בלמודים, רכישת מקצוע, רכישת בית והקמת משפחה.

ההתנהלות והתכנון הכלכלי טרום תקופת ההורות ובמהלכה, תקבע את היכולת שלנו, ההורים להעניק לילדים שלנו את כל מה שחלמנו לתת להם, ואת היכולת של המשפחה להתמודד עם המצב הכלכלי מבלי לשקוע לאוברדרפט ולסחרור כלכלי.

כמה זה עולה לנו?

בסל ההוצאות של הוצאה ממוצעת בישראל, העלות החודשית הממוצעת לגידול הילד הראשון, מלידתו ועד הגיעו לגיל 20 הינה 2,112 שקל לחודש בממוצע, הוצאה זו גבוהה יותר ב 3 השנים הראשונות ולאחר מכן יורדת.

חלקו של הילד הראשון בעוגת ההוצאה המשפחתית, הינה מזון ומכולת 489 שקל , דיור 269 שקל, חשמל ומים 248 שקל, חינוך 396 שקל, ריהוט וציוד לבית 76 שקל, הלבשה והנעלה 72שקל, תחבורה ותקשורת 562 שקל.

לפי נתונים אלו הילד השני שיירש מאחיו חלק מהדברים יעה קצת פחות "רק" 1,706 שקל לחודש והשלישי, מעט יותר 1,876 שקל לחודש, כנראה שהבגדים והציוד כבר פחות עוברים לילד השלישי וגם הצורך לעבור לדיור מתאים יותר ורכב גדול יותר משפיעים וגורמים לילד השלישי להיות יקר יותר.

אם הנתונים נראים לכם נמוכים, אתם כנראה צודקים, היות ומדובר בממוצע ארצי, משפחות רבות מוציאות הרבה יותר! ההוצאה תלויה ומשתנה ממשפחה למשפחה ולאזור המגורים.

השנים היקרות בחיים

גידול הילדים, עולה לא מעט כסף, רשימת ההוצאות לא נגמרת , חינוך חוגים, הוראה מתקנת, חוגים, ביגוד ,בילויים, מתנות, טיולים ועוד, אולם יש שתי תקופות בחיי הילד שעולות אפילו יותר, עד גיל 3 של הילד ובתקופת הלימודים והקמת המשפחה, הכרתן של שתי תקופות אלו והיערכות מראש לקראתן, חשובה לכל משפחה.

שלוש השנים הראשונות בחייו של ילד הן המשמעותיות ביותר להתפתחות שלו ומסתבר שגם למצב הכלכלי של הוריו. בשלוש השנים הללו ההורים יוציאו קרוב ל-100,000 שקל , מתוכם כמחצית בשנה הראשונה, על הוצאות שקשורות לגידולו.

בשנים הללו ההוצאות נמצאות בשיא. הגדילה של הילד מחייבת החלפה תכופה של המלתחה, הריהוט, המוצצים, החיתולים והמזון לתינוקות. נוסף אליהם, סעיפי תקציב רבים מתייקרים בשלב זה, החל מעלויות המים והחשמל, דרך עלויות הפנאי והבילויים וכלה בעלויות הבריאות והתרופות. מכיוון שחוק חינוך חובה חינם אינו חל בתקופה זו, ההוצאות על מטפלת וגני ילדים מגיעות לאלפי שקלים ונמצאות בשיא ולעומתן המשכורות קטנות כיוון שההורים נאלצים לצאת מוקדם, לקחת ימי חופש לטיפול בילדים ועוד.

פסגת ההוצאות הבאה מתרחשת כאשר הילד מתחיל את חייו העצמאיים. לאחר הצבא והטיול הגדול, הוא יוצא אל האקדמיה, מקים משפחה ורוכש דירה. ההורים שרוצים בדרך כלל לסייע בכך, נדרשים בשלב זה למאות אלפי שקלים נוספים במהלך התקופה.

מזל טוב, נולד לכם ילד ומינוס

בכדי להתמודד עם תקופה ארוכה שההוצאות בה גדולות כל כך, ובעיקר כדי להיערך לשתי תקופות השיא בהוצאה עד גיל 3 ולאחר גיל 20, קיימת חשיבות לתכנון כלכלי עוד לפני הבאת הילדים לעולם, ניהול תקציב קפדני לאחר בואם וחסכון רצוף מהלידה ועד גיל האוניברסיטה.

ניצן ודור, הורים לשני ילדים מתחת לגיל 3, הגיעו לאימון כלכלי, כשראו שהם לא מצליחים לסיים את החודש ללא מינוס.

על אף שהם קצצו משמעותית את הוצאות הבילוי והפנאי, הם ספרו שנאלצו לקחת מנקה, כיוון שהתקשו להתמודד עם העייפות המצטברת. לצערם הם אוכלים הרבה בחוץ או מזמינים אוכל משום שהם עייפים מכדי לבשל בדרך כלל, ומעדיפים לקחת את הילדים לקניון או לג'ימבורי כי אין להם כח להמציא עבורם פעילויות בבית.

בנוסף, בדיקת ההוצאות שלהם הראתה כי לצד ההוצאות הייחודיות לילדים, כגון עלויות הגן וכו', ההוצאות שלהם בסעיפי המזון, התקשורת, החשמל והמים וכו' עלו בכ-4,000 שקל מדי חודש. בין המשכנתא שלקחו לבין העלויות הללו, שתי המשכורות שלהם נבלעו בהוצאות. פתאום במקום לחסוך קצת מדי חודש הם החלו להזדקק להלוואה אחת אחר השנייה, כדי לסיים את החודש.

ניצן ודור לא לבד. על פי סקר שערכנו ביבולים 69% מההורים הטריים לא מצליחים לחסוך כלל, או חוסכים רק את קצבת הילדים. ואחוז ניכר מהם נכנס למינוס בפעם הראשונה בחייהם המשותפים לאחר שהילדים מגיעים.

להרחיב את המשפחה ולהימלט מהמינוס

הדרך הכי טובה לטפל במינוס היא כמובן למנוע אותו. זוגות שעדיין לא הביאו לעולם ילד, יכולים להבטיח לעצמם יתרון כלכלי, אם יחסכו חלק ניכר משכרם לפני שלב הבאת הילדים לעולם.

הצטרפותו של תינוק למשפחה בנוסף על השמחה הגדולה, מדובר באירוע כלכלי משמעותי שמשנה את סדרי החיים, לא רק על ויתור על שנת הלילה הרגועה או על שעות הפנאי, אלא גם על סדרי העדיפות הכלכליים של המשפחה. אם לפני הלידה זוגות צעירים ללא ילדים נהנים מרמת חיים גבוהה יחסית.

כמות ההוצאות שלהם פחותה ורבים נשארים בעודף תקציבי שמשמש לבילוי או לחסכון, הרי לאחר הלידה יצטרכו לשנות את הרגלי החיים וסדרי העדיפות ולהשקיע במשפחה הרבה יותר משאבים כספיים על חשבון רווחתם האישית, למעשה הם ימירו הנאה מסוג אחד בערך חשוב אחר.

הבעיה היא שזוגות רבים מנסים, לשמר את רמת חייהם מלפני הלידה ולא מתאימים אותה למציאות החדשה ונקלעים לסחרור מסוכן של הלוואות.

רוב הזוגות מתקשים לנהל תקציב מאוזן או לחסוך ב-3 השנים הראשונות לחייו של הילד, ולכן יצירת רזרבות לפני הבאת הילדים וניהול תקציב קפדני יכולים להוות את ההבדל בין חיי נוחות לחיים בדאגה אחר כך.

כשעורכים תקציב, כדאי תמיד להתכונן גם לתרחישים הפחות אופטימליים. הורים רבים מתכננים להניק, לגמול את הילד מוקדם מחיתולים ולא להשתמש במוצצים, אך לא תמיד התכנון הולם את המציאות. חשוב להיערך תקציבית גם לתרחישים שאינם עדיפים לכם, כמו למשל למקרה שלא תוכלו להניק ולהכניס אותם לתקציב.

לגדל משפחה בלי מינוס

משפחות שנמצאות כבר בהריון או מטפלות בילדים יכולות אף הן להתנהל נכון יותר. הערכות מראש לקראת הבאת ילדים כוללת גם את קבלת הצורך לרדת ברמת החיים ולבצע ויתורים בסעיפי תקציב, כדי למנוע הסתבכות בצרה כלכלית.

משפחות שמסרבות להיערך מראש לשינוי ולקצץ בהוצאות עלולות למצוא את עצמן בבור שיתקשו לצאת ממנו לבד גם לאחר עשרים שנים.

שנית, יש לברר היכן ניתן לחסוך בעלויות. הורים רבים נמנעים מקניית ריהוט יד שניה, גם אם הוא נקנה ממותגים נחשבים ובטיחותיים. כשהאלטרנטיבה היא לשלם אלפי שקלים על עגלה שתשמש אתכם תקופה קצרה, אולי כדאי לשקול זאת ולחסוך אלפי שקלים.

מומלץ גם להתייעץ עם הורים מנוסים שיסייעו לכם לחסוך הוצאות מיותרות, בחירה באלטרנטיבות הזולות והקפדה על ניהול תקציב, גם משפחות שבורכו בילדים יכולות להימנע מכניסה למינוס. אמנם לא תוכלו לקנות לילד הכל חדש ואת כל מה שירצה, אך תוכלו להעניק לו יותר בטווח הארוך אם תצרו לעצמכם חוסן כלכלי וחסכונות לעתיד.

כדי שיוכלו לצאת מהמינוס, ניצן ודור החליטו לערוך תקציב מסודר ולבחון כיצד יוכלו לחסוך בעלויות. הם החליטו על תקציב מזון ומכולת קטן יותר, קיצצו בהוצאות הטלפוניה, הגדירו תקציב לפעילויות עם הילדים, ותכננו את ההוצאות שלהם כך שיתאימו להכנסות.

מכיוון שיתכן שיצטרכו לקחת ימי חופש לא משולמים במהלך החודש, בני הזוג החליטו לנסות להתנהל עם 90% מההכנסה שלהם ולא עם 100% ממנה. את השארית הם יחסכו ואם יחסירו ימי חופש הם לא יוציאו אתם מאיזון כלכלי.

על מנת להיערך לשיא הבא בעלות בהוצאות עבור הילדים ולסייע להם בלימודים ובהקמת משפחה, בני הזוג החלו לחסוך למטרה זו את כל קצבת הילדים, חסכון זה צפוי לצבור עבור 2 הילדים סכום של יותר מ 200,000 ₪ בהגיעם לאוניברסיטה.

כך הם יוכלו לסייע לילדיהם גם בכניסה לחיים העצמאיים מבלי לפגוע בפנסיה שלהם. לצד החסכון הזה, בני הזוג החליטו ליצור לעצמם חסכונות משפחתיים שישמשו אותם גם לנקודות נוספות בדרך כמו בר המצווה של הילד וכו', מהסכום שיישאר באמתחתם לאחר סגירת המינוס וההלוואות. ההחלטה להתנהל נכון יותר הקלה משמעותית על בני הזוג וספקה להם בטחון שיוכלו לעזור לילדיהם להגיע להישגים בעתיד. עכשיו יש להם סיבה אחת פחות להישאר ערים בלילה.

למשפחה הישראלית הממוצעת יש לפחות 2 ילדים, שהטיפול בהם עד לגיל 20 יגיע לכדי מיליון ₪. לרבים מאתנו, הילדים הם הדבר החשוב בחיים, האושר והנכס, אך הם גם מעמידים בפנינו אתגר כלכלי הדורש, תכנון, וויתורים וחסכון לאורך שנים, משפחות שיתכוננו כלכלית נכון, יוכלו להרשות לעצמם לעזור לילדים ולגדל אותם בבית נטול דאגות כלכליות.

הכותב הוא מנכ"ל חברת "יבולים " המתמחה באימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים