למרות מכבש הלחצים: אפרת הצילו את חיי

כשנכנסתי להריון לגמרי במקרה, לחצו עלי כל אוהביי להיפטר מההריון הלא מתוכנן. את האוזן הקשבת קיבלתי מאדם זר לחלוטין, מתנדבת באפרת. היום אני יודעת שהילה הצילה שתי נפשות - את זו של הבן שלי, אבל גם את שלי

י. ק.פורסם: 23.10.12 , 10:29

לפני קרוב לשנתיים, בגיל 26, הכרתי את ל' - עולה חדש ויפה תואר מארצות הברית. מהרגע הראשון היה בינינו חיבור מצוין, ונדמה היה לי שמצאתי בדיוק את מה שאני מחפשת בשלב זה של חיי: בחור עם שמחת חיים, שאיתו אעביר בהנאה את שנות העשרים שלי. לא תכננתי לטווח הרחוק. כל מה שהתמקדתי בו היה הלימודים לתואר הראשון.

הכנסו לעמוד הפייסבוק של ynet יהדות

כשהתברר לי כי נכנסתי להריון כמה שבועות אחר כך, הסכמנו אני ו-ל' על דבר אחד: העיתוי, לא יכול להיות גרוע יותר. אבל על אף העיתוי, עמוק בלבי ידעתי שאני רוצה את התינוק.

כל הסובבים אותי חשבו אחרת, והתאחדו כשבפיהם דרישה אחת – להפיל. גם ל'. וגם אמא שלי, אחותי וסבי האוהב. כל היקרים לי כולם, ידעו לצייר רק את התמונה השחורה מכל, שכותרתה אחת: התינוק הזה יהרוס לי את החיים.

"אל תהיי טיפשה", הם אמרו. "מה המשפחה תגיד על כך שאת בהריון ולא נשואה?" "לא מביאים ילד בלי אהבה", "מי יממן אותך? את יודעת כמה תינוק עולה?" והיו עוד הרבה כגון אלה.

חופה עם בטן של חודש תשיעי

את האוזן הקשבת, התמיכה והחום קיבלתי, בסופו של דבר, מאדם זר לחלוטין. קראו לה הילה, והיא הייתה נציגה של עמותת "אפרת" שהגיעה אליי דרך חברה. הם עשו את מה שכל האחרים שכחו – לתמוך, להקשיב ובעיקר לאהוב.

הילה הייתה המלאכית שלי, ואני לא מוצאת את המילים שיכולות באמת לתאר את המשמעות שלה בחיי. בראש ובראשונה, היא לא הפעילה עליי לחץ, לא העבירה לי מידע שגוי - ולא הפחידה אותי. היא פשוט הייתה שם, תוך שהיא מבטיחה לי שהיא לא תעזוב אותי לשנייה.

בשבועות הראשונים בהם הייתי לבד, הילה חיזקה אותי בשעות לא שעות, נפגשה איתי כל אימת שהייתי זקוקה לכך, ואפילו הציעה לי לעבור לגור בביתה. אלמלא הילה, אינני בטוחה שהייתי עומדת במסע הלחצים האינסופי מצד המשפחה ובן הזוג. בסופו של דבר, אחרי שכבר ביררתי על אפשרויות להפלה, החלטתי ללכת אחרי הלב שלי, ולהאמין למה שהילה אמרה לי – שיהיה בסדר.

כשהייתי בחודש התשיעי ל' ואני נישאנו בחתונה שמחה ומרגשת. לצידי, מתחת לחופה, עמדו אימי הבוכייה ואחותי הנרגשת. חודש אחר כך ח' נולד, והוא הילד הכי מקסים בעולם. מאז עברה שנה, ל' הוא האבא המושלם וח' הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לי בחיי. את הלימודים מאז כבר סיימתי, והתינוק - לא רק שלא הרס את חיי כמו שהפחידו אותי, אלא הפך אותם למאושרים ושלמים יותר מאי-פעם.

ועמותת "אפרת"? הם עמדו בהבטחתם וציידו אותי בריהוט וביגוד, ועד היום הם שולחים לי טיטולים ומזון לתינוק. היום אני בטוחה בדבר אחד - הילה הצילה שתי נפשות בישראל: את זו של הבן שלי אבל גם את שלי, כי אם הייתי מפילה בסופו של דבר, לא הייתי יכולה לחיות עם עצמי למשך כל שארית חיי.