גבר הולך לאיבוד
כשאבי לוזון רוצה לארח את אליפות אירופה לנערות, אפילו שחקניות בנות 16 יהפכו לילדים בני 12. מה קורה כשהליגות מפריעות לספורטיאדה, מה המשותף לחיים רמון ורוני מאנה וכמה כסף עלו לוועד האולימפי המזוודות של אפרים זינגר. פלג בחמישי
הכירורגים
באתר ההתאחדות משנים מינים
מכיוון שבשנות שלטונו של המלך לוזון הראשון הפערים מאירופה הלכו והתרחבו, והסיכוי שנבחרת ישראלית תגיע לטורניר גמר כלשהו אפסיים, במועצת גדולי הקומבינה עלו על נוסחה גאונית: אם אנחנו לא מסוגלים להתקרב אליהם, בואו נארח אותם!
התקצירים ב-ynet ספורט:
- את השערים הנהדרים שכבשה בית"ר ראיתם?
- עוד מהפך תוצרת מנצ'סטר יונייטד
- הניצחון הדרמטי של מכבי ת"א ביורוליג
- וגם הערב האדיר במלחה פה
וכך הנבחרת עד גיל 21 תשתתף בטורניר הגמר האירופי ב־2013, והנערות עד גיל 19 יארחו את אליפות היבשת ב־2015. בסיפור של הכדורגלניות נשברו גם שיאי הבושה והטמטום. פתאום ראשי ההתאחדות גילו שלבנות שלנו, שאמורות להתמודד עם לביאות היבשת, אין בכלל ליגה! מה עשו חכמי חלם? הכניסו את נבחרת הנערות עד גיל 16 לליגה של ילדים בני 12. רעיון ילדותי של התאחדות אינפנטילית.
במחזור הראשון הנערות הביסו את קבוצת הילדים של קדימה/צורן 2:6, ובהתאחדות
וחכו, עוד לא הגענו לקטע הרשמי של הפאדיחה. מאחר שבליגות האלה אסור לזייף גיל, ובטח שלא מין, בהתאחדות מצאו דרך מצוינת לעקוף את התקנון של עצמם: באתר שלהם, בליגה לילדים ב', נרשם שמינן של כל בנות הנבחרת הוא זכר, וכדי להתאימם/ן לשכבת הגיל, נכתב שכולם/ן נולדו בשנת 2000. בכך ביצע ד"ר לוזון את ניתוח המין הווירטואלי הראשון בהיסטוריה, וגם הצעיר את שחקניות הנבחרת בארבע שנים!
את השחקנית קארין אלול, למשל, ילידת 26.3.96, רשמו כזכר יליד 26.3.00, את שחף בן־יהודה, שנולדה ב־10.7.96, רשמו כבן זכר שנולד ב־10.7.00, ואביטל עדן, שתאריך לידתה הוא 25.3.97, הופיעה באתר ההתאחדות כילד שיצא לאוויר העולם שלוש שנים אחר כך. לפחות השאירו לה את התאריך של היומולדת.
עוד ב-ynet ספורט:
- הפנדה שכיכבה בוורלד סירייס
- הלייקרס מפסידים ומפסידים ומפסידים
- וגם: מה עשה אלרואי כהן לפני משחק מול מכבי חיפה?
השבוע, בעקבות חשיפת הפארסה ב"ידיעות אחרונות", בהתאחדות החליטו להעביר את בנות הנבחרת לליגה של בנים קצת יותר גדולים. אני מניח שבאתר הן יישארו רשומות כזכרים, אבל העיקר שלא ישנו את תאריך הלידה שלהן ל־2002. רק זה חסר לנו, שבעיצומה של אליפות אירופה בעוד שלוש שנים, הנערות שלנו יצטרכו לעלות לתורה.
השערוריאדה
ההסתדרות 1 - ההתאחדות 0
ובעוד לוזון מתעקש להרשים את פלאטיני, הפריפריה ממשיכה לקבל ממנו יחס מחפיר. כמו בשנה שעברה, גם השבוע משחקים בליגות הנמוכות נדחו ליום שני או שלישי, כדי לא לפגוע בספורטיאדה למקומות עבודה באילת. מעניין באמת אם נשיא אופ"א יודע שהליגה הרשמית בישראל מתבטלת, תרתי משמע, בפני טורניר של כדורגלני חברת חשמל, דיסקונט ובזק.
וכך נותרו לקבוצות שתי אפשרויות: לשחק ביום שישי, ללא השחקנים שהופקעו לטובת הספורטיאדה, או לעבור לאמצע השבוע, בלי שחקנים שעובדים כדי להתפרנס. "בגלל הספורטיאדה חסרו לי ארבעה שחקנים", סיפר מאמן בליגה ב' שהעדיף לשחק בתאריך המקורי. "אם הייתי דוחה את המשחק ליום שני, לא היו לי בכלל 11 להרכב". "רק בארץ זה יכול לקרות", התלונן מאמן אחר, שנאלץ לעלות עם חצי הרכב. "ההתאחדות עושה צחוק מהקבוצות שלה".
בעמוד הטורים של ynet ספורט כבר ביקרתם?
ובזמן שהגמר למקומות עבודה – בין עיריית בת־ים לדן תחבורה – נערך במועדו ובהרכבים מלאים, גילה מנהל קבוצה שנאלץ לדחות את משחקה ליום שני, ששלושה משחקניו, אנשי כוחות הביטחון, נעדרו בגלל תרגיל רעידת האדמה של פיקוד העורף. ככה זה, רק להריסות של לוזון אי־אפשר להתכונן.
המאכער
רמון מיישר קו עם מאנה
לפני ארבעה חודשים חיים רמון הגיע לפגישה עם נציגי ההתאחדות, שממנה יצא עם חיוך של מיליארד דולר. "אני הקונה המסתורי", אמר למיקרופונים. "אני קניתי את הפועל ת"א ואני הבעלים", אני ואני ואני.
הסקרנים מהתקשורת ניסו לחלוב שביב מידע לגבי האנשים שעומדים מאחורי העסקה, אבל רמון שמר על פוקר־פייס, כאילו הוא שילוב נדיר של רומן אברמוביץ' והרבי מלובאביץ'. גם טייקון וגם משיח. השבוע התברר שלא זה ולא זה. בפנייה נרגשת לאוהדים האדומים, "הקונה המסתורי" קונן שהשאירו אותו לבד במערכה.
"קשה לי להסביר את עוצמת אכזבתי מאותם בעלי ממון, שהבטיחו לי ולאוהדים כי ברגע שטביב ייצא מהפועל, הם ייכנסו ויתרמו מיליונים", כתב רמון, והוסיף: "בפועל, אף אחד לא עמד במילתו". מסתבר שהמשיח־המליין אינו אלא שנורר־בכיין.
גם בחיים הפוליטיים, אם תשימו לב, רמון אוהב להתחבא מאחורי החזקים ולקחת קרדיט. מקים מפלגות וסיעות, משדל פעילים, אבל לא עומד בראשם. ביולי האחרון, כשהפך לקונה המסתורי של הפועל ת"א, הוא גם הודיע על כוונתו להקים מפלגת מרכז חדשה, מבלי לנקוב כמובן את שמות המועמדים להנהיגה. זה המוטו של חיים בחיים: אם אין אני לי, אלמוני לי.
רמון הוא למעשה גרסה מתוחכמת של רוני מאנה. שניהם אוהבים להרגיש כמו אילי הון, אך מכיוון שאינם מסוגלים להחזיק קבוצת כדורגל, הם מתעלקים על מיליארדרים ומתמחים בגיוס משקיעים. כדי שהאחרונים לא יגנבו להם את ההצגה, חיים ורוני גם לא יסכימו לחשוף את זהותם. אצלם זה תמיד דייט בחשיכה.
מה שמחזיר אותי להרשעתו של רמון במעשה מגונה ב־2007, אחרי שתחב את לשונו לפיה של קצינה במשרד ראש הממשלה. ושימו לב מה כתבו השופטים בפסק הדין: "מצאנו שהנאשם לא דבק באמירת אמת, ניסה להסיט את האש ממנו והלאה, המעיט וצימצם את מעשיו ואחריותו". מזכיר לכם משהו? בעצם כשאני חושב על זה, אפילו את הקורבן שלו לא זכינו לראות. אבל זה מסיבות אחרות.
המחנך
איציק זוהר מטיף לרמאות
את הרזומה של איציק זוהר כולנו כבר מכירים. חובותיו מהימורים ומסתם חשבונות ודו"חות שלא שילם נאמדו במאות אלפי שקלים, נפתחו לו עשרות
שלשום למשל, באולפן ליגת האלופות, זוהר הודיע שהוא בעד לאנס ארמסטרונג, כי "כולם יודעים שמשתמשים שם בסמים". קצת אחר כך, כשדיברו על תופעת השחקנים המתחזים, איציק אמר: "אני חושב, כשחקן, שזה לגיטימי... אם יש לך יכולת משחק, גם תיאטרלית וגם מקצועית, כדי להשיג את הטוב ביותר עבור הקבוצה שלך, למה לא?"
בספרד נמתחה לאחרונה ביקורת קשה על פפה ובוסקטס, שהפכו למתחזים סדרתיים, באנגליה לואיס סוארז מוקצה מחמת מיאוס בגלל ההצגות שלו, ורק אביר הפייר־פליי מישראל חושב שבספורט, כמו בחיים, לרמות זה לגיטימי.
בראיון שהעניק לא מזמן למוסף "7 לילות", איציק סיפר שהוא שוקל בחיוב להיכנס לבית האח הגדול VIP. אני בהחלט בעד. לאור עמדתו בנושא ארמסטרונג, גם אפשר לתת לו כדורים.
הלארג'ים
צביקה וזיגי מחלקים מתנותיצרנית המזוודות "סמסונייט", שנתנה חסות למשלחתנו האולימפית, העניקה לכל אחד מ־37 הספורטאים מזוודה יוקרתית. מנכ"ל הוועד אפרים זינגר, כך נחשף השבוע ב"כלכליסט", רצה גם מזוודה בחינם, וביקש עוד 41 מזוודות – למלווים. החברה ענתה בשלילה, אבל אפרים, המכונה זיגי, לא ויתר. הוא נטל 41 אלף שקלים מקופת הוועד האולימפי ורכש מזוודות לכל המלווים. סנטה קלאוס.
זו לא הפעם הראשונה שזיגי והבוס המקמבן שלו צבי ורשביאק עושים בכספי הוועד כבתוך שלהם, על חשבון הספורטאים שמחזרים על הפתחים (ואני לא מתכוון רק למרתוניסט היילה סטאין שעובד כסדרן). באולימפיאדת אטלנטה 1996, ספורטאים במשלחת אפילו התלוננו שהמנכ"ל לא חילק להם משקפי שמש מסוג "רייבאן", וזינגר הגיב: "ברגע שנודע לי על המשקפיים, הלכתי לחברה והבאתי לכולם. היו גם תיקים שחולקו לספורטאים, אז הבאתי 75 תיקים, הרבה יותר ממספר החברים במשלחת". הרבה זו לא מילה. לאטלנטה שלחנו 25 ספורטאים.
אז אני לא יודע כמה מתנות הוא חילק בסידני 2000, אתונה 2004 ובייג'ינג 2008, אבל אחרי 50 תיקים ו־41 מזוודות, זיגי,לא הגיע הזמן לארוז?
מילה זו מילה
25.10.11 - "כל פעם שתשאל אותי את השאלה הזאת, אתה תקבל אותה תשובה"
ראובן עטר עונה לשאלה האם בכוונתו להתפטר, ומתדרך את השואל לקראת ההפסדים הבאים.
לפנייה לכתב/ת 
