אחמדינג'אד מרוצה: בורסת טהרן מהצומחות בעולם
הבורסה בטהרן צמחה בכ-300% מתחילת המשבר העולמי של סוף 2008, ושר האוצר האיראני טוען כי היא הרווחית ביותר בעולם. אבל גם שם מבינים כי הגידול האדיר בשנים האחרונות אינו נובע מהיסודות של השוק עצמו אלא שילוב של מדיניות מוניטארית מפוקפקת והשפעות הסנקציות הבינלאומיות
השבוע הגיע המדד של הבורסה לניירות ערך בטהרן לשיא של כל הזמנים. בעוד ישנם גורמים המזהירים כי מדובר בבועה שתתפוצץ לאיראנים בפרצוף, ראשי השלטון והבורסה טוענים כי הצמיחה מעוגנת בגורמים כלכליים מהותיים וכי זה הזמן להשקיע במניות.
כתבות נוספות מאת דורון פסקין בנושא איראן :
- איראן: הריאל הגיע לשפל של כל הזמנים
- המלחמה האבודה של הגיימרים האיראנים
- למרות הסנקציות: החיים הטובים באיראן נמשכים
שר האוצר האיראני, שמסא-דין חוסייני, הצהיר לפני כשבוע כי בשנים האחרונות הבורסה של טהרן הייתה הרווחית ביותר בעולם. לדבריו, המדד הראשי של השוק - הנקרא טדפיקס ומורכב מ-30 המניות הגדולות בשוק - צמח ב-80% בשנת 2010, וגם ב-2011 למרות כל המשברים המגמה הייתה ירוקה. ואכן נתונים של גופים בינלאומיים מצביעים על כך שמדד הבורסה צמח בכ-300% מתחילת המשבר העולמי של סוף 2008 ועד עתה.
נכון להיום, עם היציאה לחופשת חג הקורבן, המדד של הבורסה ניצב בגאון מעל רף 30 אלף נקודות – רמת השיא של הבורסה מאז הוקמה לפני כ-46 שנים. רק בחודשים מאי-יוני האחרונים עמד המדד על כ-27 אלף נקודות ומאז סוף השנה שעברה רשם טדפיקס צמיחה של כ-20%.
המרגרינה בעלייה
ניתוח הפעילות במהלך חודש ספטמבר מראה עלייה גדולה בכל הפרמטרים. כך למשל בחודש שעבר נרשם זינוק של 105% במספר המניות שהחליפו ידיים וכן עלייה של 173% בשווי העסקאות. שווי המחזור היומי במהלך חודש ספטמבר הגיע לכ-87 מיליון דולר בממוצע.
בבורסה האיראנית ישנן 326 חברות המקוטלגות ל-26 מגזרים שונים, כשבסוף החודש שעבר הגיע שוויין לכ-108 מיליארד דולר, עלייה של כ-18% בהשוואה לסוף אוגוסט 2012. מעניין לציין כי חברת "מרגרין" - החברה המקומית לייצוא שמני מאכל מטהרן - רשמה את העלייה הגדולה ביותר בבורסה של איראן בחודש שעבר - 122%.
הריאל והסנקציות
אבל גם באיראן מבינים כי הגידול האדיר בשנים האחרונות אינו נובע מהיסודות של השוק עצמו אלא שילוב של מדיניות מוניטארית מפוקפקת והשפעות הסנקציות הבינלאומיות. באיראן טוענים כי לקריסת שער הריאל לעומת הדולר הייתה השפעה חיובית על שווי ההשקעות בבורסה. לפי טיעון זה, הירידה בשער המטבע המקומי (כ-80% מאז 2010) הביאה לעלייה בהכנסות החברות האיראניות המייצאות ובעיקר בענף הפיסטוקים, השטיחים, הפירות ושירותי ההנדסה והבנייה.
ואכן בבורסה ניכרת באחרונה עלייה בעיקר במניות חברות הפרמצבטיקה, הפטרוכימיקלים והפלדה. אבל גם החברות המייצאות שכיום נהנות מירידת שער הריאל צפויות לגלות בעתיד את המציאות העגומה. הן יצטרכו לשלם יותר עבור תשומות הייצור.
שוק המניות האיראני פועל בסיבה כלכלית ופיננסית מורכבת. שיעור האבטלה הרשמי עומד על 12% אך בפועל הוא גבוה הרבה יותר. קצב האינפלציה גבוה אף הוא מהנתון הרשמי של 24% ועם קריסת המטבע האחרונה נראה כי איראן צועדת בצעדים ברורים לעבר מצב של היפר-אינפלציה (סחרור מחירים). הרעיון של חלק מבכירי המשטר לנסות לאכוף פיקוח מחירים מתקבל בקרירות על ידי הכלכלנים שכן צעד כזה עלול להוביל מבחינת השלטונות להגברת הפעילות של "השוק הפתוח" - אותו שוק שיצר בעצם את משבר הריאל האחרון.
אין אופציה אחרת
אין ספק כי לבנק המרכזי באיראן חלק גדול במה שקרה לריאל. הבנק הפך כלי שרת בידי הפוליטיקאים ותרם לעליית המחירים. יתירה מכך הבנק המרכזי הפך כלי שרת בידי האייתולות במאמציהם להוריד את החוב של המדינה כלפי מחזיקי אגרות החוב. בשל המדיניות הזו ערכן של אגרות החוב הללו צונח צניחה חופשית.
במילים אחרות, המדיניות המוניטארית של ממשל אחמדינג'אד חיסלה את התשואות של אגרות החוב. מגמה זו סייעה באורח פלא לשוק המניות שהפך אופציה אטרקטיבית יותר לאיראנים המחפשים הגנה על חסכונותיהם. המשקיעים מצאו מפלט מקריסת אגרות החוב שבעבר נחשבו בטוחות ופנו לעבר המניות, אך יש לזכור כי בשל לחץ הסנקציות הגובר כבר לא נותרו לאיראנים ערוצי השקעה רבים. המדיניות המוניטארית באיראן במהלך השנים האחרונות הביאה לעליית מחירים מטאורית של נכסי נדל"ן ולכן הם הפכו עבור חלק מהמשקיעים פחות נגישים כאופציית השקעה.
מומחים סבורים כי המגמות הנוכחיות בשוק הפיננסי האיראני יתבררו בעתיד כבועה. אחרי שבועת הריאל התפוגגה נראה כי בועת הנדל"ן בדרך. יש כאלה שרואים כבר את בועת הבורסה כמתפוגגת. הדבר עלול מבחינת איראן להוביל למשבר נזילות חמור. כיום, נראה כי הממשל האיראני מעדיף לא להזרים דולרים לשוק ומעדיף לשמור את העתודות שלו (מוערכות בכ-90 מיליארד דולר) ל"יום סגריר", קרי ליום בו יוחרפו הסנקציות.
דורון פסקין הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת) www.infoprod.co.il
לפנייה לכתב/ת 
