ספר ילדים בהכשר הבד"ץ: בלי כלבים, בלי נשים
ב"אנציקלומדי'ה" אין דינוזאורים, ול"משלון ולישון" יש הכשר בד"ץ! ספרות הילדים החרדית והחרד"לית כובשת את מדפי הספרים של תינוקות של בית רבן, ועובדת גיור גם לציבור החילוני. רצוי בלי שמות של סופרות, ובלי חיות טמאות
גיבור הקומיקס "תורה מן", פוגש מעין חייזר ירקרק בשם "חפי-פניק", שמחזיק בידו האחת את גיליון "מוצש", ובידו השנייה דאודורנט. החייזר מנסה להחטיא את "תורה-מן", ומעודד אותו להשתמש בדאודורנט מוצק בשבת - למרות שהדבר אסור על פי ההלכה. הקומיקס מסתיים בתמונה שבה איש התורה וההלכה משגר את החייזר לגבעת שמואל, רחמנא לצלן, מעוזם של הדתיים-לאומיים (ויש שיוסיפו: של הלייטים), בעזרת סנוקרת הגונה.
יוצר הקומיקס יוסי שחר, סטודנט לעיצוב גרפי במכללת אריאל ובוגר ישיבת הסדר, אומר ל-ynet שהוא "משתדל להיות נאמן להלכה ולתורה, כמו רוב הציבור הדתי-לאומי". את תורה-מן וחפי-פניק יצר, לדבריו, מתוך ביקורת על הצגת הציבור החרדי והחרד"לי במגזין "מוצש".
"חשבתי שיהיה נכון אם ישהו יעמיד אותם על מקומם - גם אם ברמז". לדבריו, מרגע פרסום הקומיקס, הוצף ב"ביקורת לא עניינית מהצד הלייטי, שפתאום זועק על כך שצוחקים עליו. במשך שנתיים פרסמתי את הקומיקס 'המעצבייניש' שירד בקביעות על הציבור החרד"לי - לא מתוך זלזול, אלא מתוך רצון להוציא קומיקס מגזרי עם הומור עצמי, שזה דבר שחסר בציבור שלנו. לא זכור לי שאז זה הפריע למישהו. גם לא זכורה לי כזו סערה תקשורתית סביב הפשקווילים שלועגים לחרדים ב'מוצש'".
שחר אומר שהוא "יכול להבין אנשים מגבעת שמואל שנפגעו, אבל צריך להבין שמדבור בקומיקס הומוריסטי, שמשתמש באופן קבוע בסטריאוטיפים, ולכן אין סיבה להיעלב או להיפגע. קחו הכל בסבבה! ואם מישהו נפגע או מרגיש טעם רע מהפרק הנוכחי - אני מבקש סליחה מעומק הלב, כי באמת שלא לזה התכוונתי".
עלון השבת "גילוי דעת" שמצא עצמו בעין הסערה, הגיב כי הוקם במטרה לתת במה לדעות שונות ומגוונות בציבור הדתי-לאומי. "מדור הקומיקס של יוסי שחר הוא מדור סאטירי, ממש כפי ש'המעצבייניש' הוא מדור קומיקס סאטירי, המופיע אף הוא ב'גילוי דעת'. אף ש'המעצבייניש' מציג מדי שבוע את תלמידי ישיבות ההסדר והציבור החרד"לי באופן הומוריסטי הטבול בשמץ ביקורת, מעולם לא התקבלה ולו תלונה אחת בנושא.
המערכת הביעה תמיהה על כך שהצגה חד-פעמית והומוריסטית של הציבור הדתי-לייט, הולידה סערה גדול כל כך. "המערכת תוהה מדוע מותר 'לצחוק' על הציבור החרד"לי, ואילו הציבור המכונה 'דתי לייט' צריך להיות מטופל בכפפות של משי". עם זאת, המערכת מוסרת את התנצלותה העמוקה לקוראים שנפגעו באופן אישי מהמדור.
ספרות חילונית לילדים חרדים, והפוך
לכאורה, סיפור מגזרי פנימי ונקודתי. למעשה, תמצית ההבדל בין הטיפול החרדי לדתי בכל הקשור לספרות ילדים, חוברות קומיקס וכל מילה המודפסת לשני המגזרים השונים. הספרות החרדית – וספרות הילדים במיוחד – עוברת מסלול שבין "הסכמות" של "ועדות רוחניות", לבין הכשרים של בד"צים, המשגיחים על מה שנכנס לראש, כמו על מה שנכנס לפה. אין מקום לטעויות, אין מקום להקלות.
מעל "תורה מן" המדובר, הוצמדה פרסומת ל"עלילות מושון", קומיקס נוסף של שחר שמשווקת הוצאת "דני ספרים". דני פחימה, מנכ"ל ההוצאה, מתמחה בשיווק ספרים הקולעים לליבם של חרדים וחרדים-לאומיים. הוא בכלל משתייך למגזר הדתי, יליד קזבלנקה שבמרוקו, שמשפחתו השתקעה בקריית גת. המורה לביולוגיה (ובהמשך, לריקודי עם) שעשה הסבה בשנת 1981 ופתח עם אחיו חנות ספרים בירושלים – הוא הדבר הרחוק ביותר ממו"ל חרדי טיפוסי.
"לא נעשה משהו שמנוגד לרוח היהדות, גם אם זה עסקי", הוא אומר. "לא אשווק פורנוגרפיה גם אם זה ימכור הרבה. אנחנו מתייחסים לעבודה שלנו גם בצורה עסקית, אבל גם אידיאולוגית".
פחימה מתמחה ב"גיור" ספרות חילונית לילדים החרדים. "יש לי שאלה לעניין" הוא ספר מדעי לילדים, שעונה על שאלות כגון האם הדולפין הוא דג, כמה מלח יש בים המלח, וכמה זמן חי זבוב. "הספר הפך לסדרה שמכרה עשרות-אלפי עותקים, גם בשוק הכללי", פחימה אמר. "אף אחד לא יודע שבוצעה בו התאמה לרוח היהדות. אתה לא יודע שזה כתוב בתפיסה חרדית, ולכן אותם הספרים נמכרים גם בסטימצקי וצומת ספרים, וגם במאה שערים".
הציבור הכללי שרוכש את הספרים, לא מודע לעובדה, למשל, שלמרות שמדובר בספרים מדעיים, הם לא כוללים מידע על דינוזאורים. "חרדי מחיפה התקשר ואמר שהוא יכול להוכיח מהגמרא שהיו דינוזאורים, אבל אני לא נכנס לקטעים האלה וגם לא אכנס", פחימה קובע. "לא נספר שהיה מפץ גדול ואבולוציה, כי אנחנו יוצרים ספרים שחרדים יכולים להכניס הביתה".
בבא בתרא לגיל הרך
ועל אף כל המאמצים, לא כל החרדים יכניסו כל ספר בהכשר חרדי הביתה. גם כאן ישנן הקפדות מהקפדות שונות. כך למשל, יהיו מי שידירו מספרייתם של תינוקות של בית רבן, ספרים שיש בהם תמונות של חיות לא כשרות, רחמנא לצלן.
"זה נכון", פחימה צוחק, ומסביר שאפילו הוא לא מסוגל לרצות את כלל הציבור החרדי. "כדי להתאים את הספרים לחרדים", הוא מסביר, "קודם כל בודקים את התמונות. ברוב הספרים יש תמונות וציורים של בן ובת ביחד. לכן נדאג שבכל תמונה או ציור, יהיו או שני בנים, או שתי בנות, וכמובן הבנות יהיו לבושות באופן צנוע. גם נוסיף אלמנטים שקשורים לדת".
בימים אלה ממש יצאה יצירת האמנות האחרונה לילד החרדי "האנציקלומדי'ה" (הגרש במקור), אנציקלופדיה לילד החרדי. כבר בעמוד הראשון העוסק באוויר, משולב ציטוט ממסכת בבא בתרא, לטובת הינוקא: "אווירא דארץ ישראל מחכים". בספר אחר שראה אור לאחרונה, על גוף האדם – מצורפות הלכות לערכים השונים. "למשל, בפרק העוסק בשיער, יש אזכור למצוות הקשורות לשיער – האיסור להקיף את פאת הראש והאיסור לגלח את הזקן בתער". אין צורך להזכיר מה אין שם.
הכשר לספר במחיר של 1,500 שקלים
כאן המקום לציין את מי שהביאנו עד הלום: הרבנים, שעל פי הסכמותיהם יישק השוק. את "אנציקלומדי'ה" כתבה ציפי פרנקל, המשתייכת לחסידות גור. על שער הספר אין שום אזכור לשמה, ובתוך הספר נכתב: "עריכה ועיצוב: צ' פרנקל".
לשם השוואה, הוציאו החודש ב"דני ספרים" את "משלון ולישון", אוסף משלים המבוססים על "משלי שועלים" שחיבר רבי ברכיה בן נטרונאי, לפני כ-700 שנה. על כריכת הספר הזה כתוב באופן גדול וברור כי המחבר הוא הרב אברהם אוחיון. פחימה מסביר כי ההחלטה שלא להזכיר את שמה של פרנקל, נובע מרצונה של המחברת, כפי שנוהגות רבות מהעיתונאיות ואפילו עיתונאים במגזר, המפרסמים ידיעות ומאמרים בשם בדוי.
"משלון ולישון" חריג מסיבה נוספת – בניגוד לספרים חרדיים רבים הכוללים "הסכמות", כלומר אישור של רבנים שעיינו בספר וממליצים עליו, הספר הזה כולל אישור כשרות מיוחד של "בד"ץ תורת אמת". בהנחה שמדובר בנייר נטול עץ, ללא חשש טבל, עורלה ושביעית, השאלה המתבקשת היא לשם מה זקוק ספר לתעודת כשרות של בד"ץ.
"מכיוון שאנחנו לא הוצאה חרדית, היינו צריכים את זה", מסביר פחימה. על השאלה כמה עולה תעודת כשרות לספר, הוא משיב בביטול: "הכותבים הם חרדים. הם מחליטים בעצמם האם הם זקוקים להסכמות, וגם פונים בעצמם לרבנים כדי לקבל אותן. אם אומרים לנו שצריך לשלם 1,000 או 1,500 שקלים עבור ביטול זמן, כי לאדם שקורא את זה יש ביטול זמן - אז אנחנו מאשרים.
"בגדול, התפיסה שלנו היא דתית-חרדית. אני פונה למכנה המשותף הגדול ביותר של המגזר הדתי והחרדי. מצד שני, אני לא מתחשב בקיצונים. לפני כחמש שנים השקענו כמיליון וחצי שקל בהוצאת של אנציקלופדיה 'אופקים', שאפילו קיבלה הסכמה של הרב עובדיה יוסף. כתבנו על ראשי הממשלה בישראל, והזכרנו גם את גולדה מאיר. אז היו חרדים שאמרו: 'מה, איך אתם שמים אישה?!' אבל אני לא יכול להגיד לאנשים שהיא לא הייתה ראש ממשלה, רק בגלל שהיא אישה".
לפנייה לכתב/ת 
