רוצה לקנות אוויר? אריזת דלי פקאן חצי ריקה
תמר פתחה אריזת דגי בוקר של תלמה וכעסה: השקית הפנימית חצי ריקה. "או שתקטינו אריזות או שתוסיפו כמות בלי להעלות מחיר", כתבה בעמוד הפייסבוק של תלמה ולמעלה מ-42 אלף צרכנים הגיבו בלייק. יוניליוור: "זה מסייע למניעת צפיפות יתר" התופעה מוכרת גם בלא מעט מוצרים אחרים
האם תלמה מוכרת פחות דגני בוקר מהמוצהר על גבי האריזה? רוב הסיכויים שלא. האם האריזה הגדולה של דגני הבוקר דלי פקאן מחביאה מוצר בעל נפח קטן בהרבה? בהחלט כן. תמר, צרכנית של המוצר זעמה על כך בפייסבוק ולמעלה מ-42 אלף צרכנים עשו לה לייק. אבל תלמה לא לבד. אין כאן הטעיה מבחינת החוק, אבל הצרכן מתרשם מהאריזה הגדולה, וטועה לחשוב שהוא מקבל "הרבה מוצר", בעוד שבפועל הוא מתאכזב ומקבל "מעט מוצר".
- שופרסל הקטינה את האריזה. מה עם המחיר?
תחושת הריקנות שמילאה את תמר אוחיון, עת פתחה את אריזת דלי פקאן (400 גרם) וגילתה בתוכה שקית חצי ריקה, הובילה אותה לעמוד של תלמה, חברה בת של יוניליוור. היא כתבה בעמוד הפייסבוק: "או שתקטינו את האריזות, או תוסיפו כמות מבלי להעלות מחיר! באמת, יש גבול", וצירפה לכך תמונה מרשיעה. כל זאת בנוסף לכך שיוניליוור הקטינה השנה את האריזה מ-450 גרם ל-400 גרם ולא שינתה את מחירה וכן לנוכח העובדה שבכוונת יוניליוור להעלות השבוע מחירים של מאות מוצריה.
חלק מהמגיבים הזדעזעו מההבדל בין המוצר בפועל לבין מראית העין הנפוחה, אך חלקם כתבו לה: "אם לא מתאים לך - אל תקני", אבל איך היא יכלה לדעת שלא מתאים לה ממראה אריזת הקרטון החיצונית? היא היתה חייבת לקנות את המוצר כדי להבין שיש הבדל בין נפח האריזה לנפח המוצר. מה גם שתלמה וחברות אחרות משווקות דגני בוקר במשקל 750 גרם, באותה אריזה בדיוק.
זו לא תופעה חדשה. כל מי שאי פעם פתח אריזת חטיף ואפילו מסטיקים זכה לאותה אכזבה. מבחוץ המוצר נראה גדול, עשיר ומפתה, והמציאות? נפולה ומרה עד שצרכנים כמו תמר חשים כעיוור שהוטעה. למה אסור לשווק מוצר עם "תמונה להמחשה" לא מציאותית, אבל מותר לשווקו באריזה שגדולה על מידותיו?
אריזות מאכזבות כאלה מצאנו בחטיפי דוריטוס, שוקולד קליק, אפרופו ואף במזון לחתולים. לאחרונה נתקלנו בתופעה גם באריזות של בייגלה שטוחים. שימו לב כיצד המוצר ממלא מחצית מחלל השקית - כלומר, נראה שאפשר היה להקטינה.
אז למה מוכרים לנו אריזות חצי ריקות? נראה שככל שהמוצר כבד יותר - כך הוא שוקע יותר בתוככי האריזה והחברות, משום מה, לא טורות להקטין את האריזה. הנה למשל ציון לשבח למילבו שוקו של מאנה. אריזת דגנים מלאה עד תום.
גם במוצרים קוסמטיים לא נדיר למצוא רווח מעצבן בין המוצר לאריזתו, אם כי שם וגם במים מינרליים, לפעמים יש תופעה הפוכה: מוצר שעולה על גדותיו ומתיז לכל עבר בעת הפתיחה.
"שהמוצר לא יישבר", "זה מקל על הפתיחה"
בתלמה אמרו לתמר: "אופן האריזה הנוכחי הכולל את המרווח שנשאר בתוך השקית, מסייע למניעת צפיפות יתר והיווצרות גושים במוצר. בנוסף, המרווח מסייע ליציבות הקרטון החיצוני ושמירת מראה אסתטי של המוצר כלפי חוץ. יש לציין כי משקל המוצר מצוין באופן ברור על גבי האריזה. אנו בתלמה מקפידים מאד על עמידה בכל חוק ותקן בנושא זה”.
באסם מסרו ל-ynet: "גודל האריזה נקבע על פי קריטריונים מיוחדים המבטיחים את השמירה על איכות המוצר ושלמותו. במקרים רבים הקטנת האריזה עלולה לגרום לשברים במוצר ולכן, על מנת לספק את חווית האכילה הטובה ביותר, מותאמת האריזה בין השאר גם לצרכים אלה. משקל המוצר נטו מוטבע באופן ברור על גבי האריזה".
גם בשטראוס הסבירו בעבר כי אופן האריזה הזה שומר על טריות המוצר ומגן עליו מפני התרסקויות ושבירה בשל טלטלות ההובלה. "המשקל שמצוין על גבי השקית הוא המשקל בפועל, והוא גם זה שקובע, ולא כמות היחידות שהשקית מכילה", מסרו.
לגבי ההבדל בין האריזה למוצר בפועל בחטיפי תפוצ'יפס אמרו: "כמות היחידות באריזה נקבעת לפי ריכוז המוצקים. לדוגמא, בתפוח האדמה זה משתנה על פי סוג חלקת האדמה, זן התפוח, תהליך גידולו ומזג האוויר. אם המשקל הסגולי של התפוח יהיה נמוך יותר, האריזה תראה מלאה יותר ואם המשקל הסגולי גבוה יותר תראה האריזה מלאה פחות. ובכל מקרה, השקית תכיל את המשקל המצוין על גביה".
ברשות להגנת הצרכן, אמרו בעבר ל-ynet שאין כאן מראית עין מטעה, משום ש"אין הבדל בין מה שכתוב לבין מה שהצרכן מקבל בפועל". אמנם הצרכן לא יודע מה הוא מקבל בפועל, הוא רואה "גדול" ומקבל "קטן", אך "התמ"ת אינו רואה מקום להתערב בשוק החופשי באופן האריזות ובעיצובן".
לפנייה לכתב/ת 
