"רופאים לא בודקים החזה מחשש לתביעות"
מדוע שיעור הנשים החולות בסרטן השד עולה? בגלל החשש של הרופאים מתלונות על הטרדה מינית הם נמנעים מלבצע בדיקה פיזית של השדיים, ויותר נשים מחמיצות את האבחון בשלבים המוקדמים של המחלה, כשסיכויי ההחלמה גבוהים עדיין
חודש המודעות לסרטן השד חשף נתון חדש מזעזע: אחת מכל 7.5 נשים תחלה בסרטן השד. אם עד לאחרונה הנתון היה אחת מתשע, הרי שצריך לברר מדוע ישנה החמרה במצב.
בדיקות שד סדירות יביאו לגילוי מוקדם של המחלה ובהתאם לכך לסיכויי החלמה גבוהים. הבדיקה המומלצת לנשים מגיל 50 הנה ממוגרפיה תקופתית, אך מחקרים מעלים כי אצל כ-40% מהנשים רקמת השד צפופה ולכן הבדיקה הרלוונטית היא MRI או ביצוע אולטרסאונד בנוסף לממוגרפיה.
אולם, כל הרופאים יעידו כי בדיקה עצמית של האישה ובדיקה גופנית על ידי הרופא המטפל ממלאות תפקיד חשוב ביותר באבחון מוקדם של סרטן השד. מובן כי הבדיקה העצמית אינה מהווה בשום אופן תחליף לבדיקת הרופא - לא מדובר במכשור רפואי חדשני ומתקדם, אלא במגע יד אדם פשוטו כמשמעו.
קראו עוד על סרטן השד:
- כבר לא אחת מ-8: אחת מ-7.5 תחלה בסרטן שד
כמו קבלת סיפור המחלה וההיסטוריה הרפואית, גם על הבדיקה הגופנית הבסיסית לא אבד כלח ואין לה עדיין תחליף. בדיקה תקופתית של השד במטרה לגלות גוש גידולי חשוד חשובה בכל גיל, וחשובה שבעתיים אצל נשים צעירות מתחת לגיל 50 שאינן מועמדות לממוגרפיה.
עם זאת, מרבית הרופאים ממעטים לבדוק גופנית את המטופלים. הסיבות מגוונות: קוצר זמן או קוצר רוח, עומס עבודה, העדפת בדיקות דם והדמיה, הפניה לרופא בעל התמחות אחרת וגם – קשה אולי להאמין אך כבר היו דברים מעולם – חשש מתלונה על הטרדה מינית.
בזמנו, הפרופסורים בבית הספר לרפואה בירושלים הורו לנו, "פרחי הרפואה", כי בדיקה גופנית של החולה ולא משנה הסיבה שבגינה פנה לרופא, חייבת להיות יסודית ומקיפה את כל חלקי הגוף, כולל כמובן את השדיים. בדיקה יסודית כזו אמורה להתבצע לפחות פעם בשנה אצל הרופא המטפל, או כשמדובר בבדיקת היכרות אצל אותו רופא או כאשר יש מכאובים ותלונות ספציפיות.
לאחרונה אמר לי רופא משפחה כי הוא אינו בודק שדיים כעניין שבשגרה, אלא אם כן ישנה תלונה על גוש, כאב או שינוי צבע העור בשד, מחשש לתלונות על הטרדה מינית. שמעתי ממספר מומחים לגינקולוגיה ולרפואה פנימית כי בשל חשש דומה וקוצר זמן גם הם לא בודקים שדיים את הנשים ומפנים לכירורג.
למרבה הצער, נשים רבות לא יגיעו לבדיקה אצל הכירורג עקב טרדות היומיום, ויחמיצו חלילה את איתור המחלה בשלב מוקדם שלה.
עובדות אלו מעלות מסקנה פשוטה: הנשים הפונות לרופא מחמיצות בדיקה חשובה לגילוי מוקדם של סרטן שד, וכל זאת בזמן שהאישה כבר נמצאת במרפאה לצורך עניין אחר. כך הסיכוי לפספס גוש בשד בשלבי המחלה הראשונים, שבהם סיכויי ההחלמה גבוהים, עולה באופן ניכר.
בכל הנוגע לציבור הרחב, רצוי להטמיע כבר בגיל בית הספר מהי בדיקה רפואית וכיצד היא מתבצעת, כך שמצד אחד ידעו על זכותם להיבדק ומצד שני על חובת הרופא לבדוק. באשר לרופאים, היות שבדיקה יסודית של כל שד אורכת שתיים-שלוש דקות, חששם מתלונות על ניצול מיני אינו נטול יסוד. על כן, טוב יעשו הרופאים אם ינקטו בפעולות מנע ובחדר הבדיקה תהיה נוכחת תמיד אחות.
הגברת מצבת כוח האדם הרפואי ותוספת תקנים יתרמו לכך שנשים בישראל יזכו לבדיקה גופנית יסודית, ואם חלילה נגזר על מי מהן להיות "אחת משבע וחצי", הרי שגילוי הסרטן יהיה מוקדם ובהתאם גם סיכויי ההחלמה.
מובן כי הדבר מחייב משאבים ויש לשקול הפניית תקציבים וחלק מהתרומות הנאספות על ידי האגודה למלחמה בסרטן למטרה זו, אשר מימושה יחסוך ולו חלקית את העלויות הרבות המופנות לרכישת מכשור רפואי יקר לטיפול בחולי הסרטן ולמחקר.
הכותב הוא עו"ד ומומחה בנוירוכירורגיה, במשרד רובינשטיין - יקירביץ, עורכי דין
לפנייה לכתב/ת 
