דניאל, תכיר: נערות ג'יימס בונד שלנו
עוד ג'יימס בונד מאחורינו, ואנחנו כבר מתכונים לסרט הבא ומנסים לארגן לדניאל קרייג נערת בונד חדשה. אז למה באמת שלא יתנו צ'אנס לסופיה ורגרה, קריסטן סטיוארט או אמה סטון? הנה כמה מועמדות ראויות פלוס נימוקים משכנעים. לנער ולערבב
הקולנית: סופיה ורגרה
כמובן שהראשונה לעלות מן הים בביקיני צמוד וחגורה עם סכין היא סופיה ורגרה. במקרה שלה הרעים ייאלמו דום, יתעלפו וגם יפלו על הסכין ששלפו כדי לדקור את בונד. חוץ מזה שכל בגד ייראה עליה טוב, בעיקר אם היא לא ממש תלבש אותו. בונד מצידו, יהיה המאושר בגברים: גם סקסית, גם מבטא זר והכי חשוב - היא מצחיקה בטירוף, והצחוק שלה מיד מעלה חיוך על פניך, לא חשוב כמה אתה עצבני על זה שהרסו לך את האוטו. יתרה מזאת, הקולומביאנית הזו יכולה לחסל כל רשע מרושע אפשרי, מספיק שהיא תנבח עליו עם הקול הצעקני שלה והוא מיד עוזב למקום רחוק.
המיומנת: אנג'לינה ג'ולי
עוד סקסית שאולי לא כל כך מהנה לראות אותה בבגד-ים בגלל שהיא כל כך רזה, אבל כבר הוכיחה את עצמה בשטח, היא אנג'לינה ג'ולי שיכולה לכסח את כולם טוב יותר מבונד. אחרי שקרייג וג'ולי כבר הוכיחו שהם עובדים יפה ביחד ב"לארה קרופט", בונד יוכל לצאת לחופשה, להביט מרחוק ולראות איך ג'ולי מחסלת את כל הרעים, מפוצצת מקומות, מתעללת בנערות בונד האחרות ולבסוף עושה לו קוצי-מוצי כמו שהוא אוהב. מבחינת הבגדים, המעצב(נ)ת לא רואה בעיה בשמלת ערב הדוקה עם נשק מוסתר מתחתיה או לחילופין חליפת (דמוי) עור צמודה בתוספת כמה אקדחים שלופים. ג'ולי הופכת לזיקית בבגדים הנכונים, והמעצב(נ)ת בטוחה שרגל חשופה היא עניין של מה בכך בשבילה.
החופרת: ג'ניפר אניסטון
ואם לג'ולי מגיע, אז למה לא לג'ניפר אניסטון? אם המפיקים מעוניינים בסיפור קצת יותר רומנטי שיחשוף רגשות אצל בונדי, או לחילופין רוצים לגרום לו להרגיש רע עד כדי רצון לחתוך ורידים, הם צריכים לחשוב על אניסטון בתור נערה מתקדמת לגילה. הקשקושים הרומנטיים שלה יטמטמו את הרעים ואת הטובים, היא בטוח תלבש רק שחור או דברים כהים, כל הזמן תנפנף בשיער - שיכול להיות נשק מצוין כשהוא נכנס לעיניים, בעיקר עם כל הכימיקלים שהיא שמה עליו - והיא גם לא תספיק להזיל דמעות בכל פעם שמישהו ידבר על ג'סטין שלה. בקיצור, מנעד רגשות גדול, שמלות שחורות ובלונד לנצח - אחלה נערת בונד. המעצב(נ)ת לא יודעת מה לגבי סצנות סקס, אבל אחרי שבונד יקשיב לה מנתחת למוות את מערכת היחסים שלהם, הוא יסתובב לצד השני ויירדם ישר.
הערפדית: קריסטן סטיוארט
לעניין הרעות שלא ברור אם זה בגלל שמישהו עשה להן משהו או בגלל שהן סתם רוצות להציק לבונד, קריסטן סטיוארט כבר הוכיחה שהיא יכולה למצוץ את הדם גם עם המשחק שלה וגם עם השטויות שהיא עושה בחייה. היא אמנם נראיתטוב יותר אחרי הבגידה ברוברט פטינסון, אבל היא חוזרת לסורה לאיטה, עם החזרה לערפד הפרטי שלה. במקרה של בונד, המעצב(נ)ת ממליצה שהיא תהיה מסוג הרעות שלא מדברות. אין צורך לשמוע את הקול המאנפף שלה, מספיק להביט בעיניים הריקניות ובפרצופים המעושים (וגם מאוסים) שהיא עושה וזה מספיק סבל עבור בונד. אולי בסרט היא תלמד מחדש למצוא את הטעם שלה בבגדים, בתפקיד הרעה.
המתעתעת: רוני מארה
גם רוני מארה, שלא ממש משחקת את הרעה, אבל מתלבשת די רע, יכולה לככב בתור הצלע המרושעת. גם היא כבר הוכיחה עבודה יפה מול קרייג שצלח את הטירוף שלה ב"נערה עם קעקוע דרקון", ויש לה מראה מגוון שיכול להוביל אותה מדמות טובה לאחת כזו שתוקעת סכינים בגב, בדיוק כשיוצאים מהבריכה ללא בגד-ים ואין שום נשק בנמצא.
האקשנית: רייצ'ל וויז
ואם כבר רגשות וג'יימס בונד עם דמעות (עוד סיבה ש"קזינו רויאל" הוא הטוב מכולם), אז למה לא לקחת את רייצ'ל וויז המדהימה ולהכניס אותה בתור נערתו של בונד, זו שהוא הכי אוהב, זו שהוא יעשה הכל כדי להצילה וזו שהוא באמת יבכה עליה אם יקרה לה משהו? וויז גם שחקנית טובה, גם יודעת להתלבש ברוב המקרים וגם רמת ההורמונים שיתעופפו בין השניים תהיה סיבה מספיק טובה לראות את הסרט. בונד יאבד את היכולת לחשוב בשיקול דעת, יפוצץ כל מי שיתקרב אליה או רק יסתכל עליה, וכך נקבל לא רק רומנטיקה אלא גם אקשן משובח.
המעצבנת: מיילי סיירוס
מצד שני, אם מדובר רק באקשן הרי שמיילי סיירוס יכולה לעשות עבודה מצוינת בתור נערת בונד שמתה בתחילת הסרט. אל דאגה, היא תספיק לחשוף כמה צדדים חדשים בגופה המחוטב למשעי (כמו שהיא דואגת לעשות בכל שני וחמישי, וגם בראשון, שלישי ורביעי כשהיא מסתובבת במכנסיים שהיו יכולים לשרת אותה טוב יותר בתור סרט לשיער), תראה את הבטן השטוחה, את הרגליים השזופות, תצחק את הצחוק המעצבן שלה ותתגלגל לתהום הקרובה ביותר. בונד יוכל ליהנות מחשיפת הטפחיים ולא יצטרך לסבול אותה עד סוף הסרט. ועם גוף כמו שלה, היא בהחלט יכולה ללבוש כל מה שהיא רוצה, בעיקר עכשיו כשהיא סופסוף משתפרת.
האנינה: אמה סטון
ואם צעירות, גם אמה סטון, חביבתה של המעצב(נ)ת, יכולה לעשות את התפקיד, בעיקר של המדענית היפה, עם הצחוק המתגלגל והקול הצרוד. היא גם יכולה לשחק בקלות את האווזה הפותה שמתאהבת בבונד ואחר כך משלמת על זה ביוקר. מצד שני, המעצב(נ)ת תוהה שמא סטון פמיניסטית מדי לשחק את הצלע הנשית שמטרתה בסרט היא לעשות נעים לעין. מצד שלישי, היא היתה מתה לראות את סטון לבושה בכל השמלות המיוחדות האלו של נערות בונד למיניהן. לא ככה?
הנקמן: רוברט פטינסון
ולסיכום, וגם כדי שלא יגידו שהמעצב(נ)ת רק בעד נשים, אפשר לשלב גם צלע גברית בסיפור. אין שום דבר רע בזה ורוברט פטינסון יכול למצוא בזה נחמה ונקמה מתוקה בסטיוארט הבוגדנית. מי יודע, אולי הוא בתור נער בונד הטוב יחסל את הבחורה הרעה וכך נוכל סופסוף ליהנות מחיוך על פניו המיוסרות. אגב רחמים עצמיים, זה עובד מצוין עם שמלת ערב וקוקטייל ביד, או לפחות טוקסידו עם עניבת פרפר ואיזה מרטיני ביד. בונד בטוח ישמח שתחכה לו עם משקה ביד אחת ונעלי בית ביד השנייה. אפילו לא חייב להיות שם סקס. מה שכן, פטינסון סופסוף יהיה לבוש כמו שצריך ולא כמו מוישה אופניק בגרסה הבריטית.
