למה צריך לטוס לחו"ל כדי לעבור השתלת איברים?
לאחר שראש המוסד לשעבר מאיר דגן עבר השתלת כבד בבלרוס, מבקשים המומחים בישראל להבהיר ב-"24 שעות" ב"ידיעות אחרונות": "ישראל לא הפקירה אותו, כל חולה יכול לקבל כבד בארץ או בחו"ל". באילו קריטריונים צריך לעמוד?
הדרמה הרפואית של דגן, ,67 אדם שפעל בצמתים החשובים ביותר ופיקד על פעולות חשאיות רבות, התחילה עוד קודם. כבר לפני כמה חודשים התגלה כי הוא חולה בסרטן הכבד. בעקבות הידרדרות במצבו אושפז דגן במרכז הרפואי איכילוב, ושם יעצו לו הרופאים לעבור השתלת כבד בתוך פרק זמן קצר של עד שלושה חודשים.
כמה זמן מחכים להשתלת איברים ?
- לראשונה: קיבלו איברים בלי תור כי החזיקו כרטיס אדי
לרוע מזלו של דגן עמדו בפניו חסמים בריאותיים כבדים שמנעו ממנו קבלת כבד להשתלה בישראל. בניסיון להציל את חייו פתחו חבריו - ובהם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט - במבצע חיפושים חובק עולם, שכלל מדינות רבות ובהן ארצות הברית, הודו, סין, מדינות באירופה ועוד. כולן סירבו לבצע את ההשתלה בשל חומרת מחלתו.
בסופו של דבר, בזכות התערבותו של נשיא בלרוס אלכסנדר לוקשנקו, עבר דגן את ההשתלה במדינה זו.
סיפורו האישי של דגן ומאבקו למציאת כבד להשתלה ריגשו אזרחים רבים, אך גם קוממו חלק מבכירי הרופאים בישראל. "ברמת הפרט, זכותו ואפילו חובתו של אדם לעשות כל דבר שיציל את חייו," אומר פרופ' רן טור-כספא, מנהל מכון הכבד ומחלקה פנימית במרכז הרפואי בילינסון.
"אינני מכיר את דגן ואת חומרת המחלה שממנה הוא סובל, ואני מאחל לו רפואה שלמה, אך מהדרך שבה זה הוצג בתקשורת אפשר היה להבין כאילו ישראל הפקירה אותו לגורלו ובשארית כוחותיו הוא נאלץ למצוא לעצמו חלופה בחו"ל.
"חשוב לציין שהמדינה אינה מפקירה חולים הזקוקים להשתלת איבר, לרבות כבד. כל אזרח במדינה המבוטח באחת מארבע קופות החולים זכאי לקבל איבר להשתלה, בארץ או בחו"ל, אם הוא עונה על הקריטריונים. איברים להשתלה הם משאב לאומי המנוהל על ידי המרכז הישראלי להשתלות, והחולה אינו צריך, ביום פקודה, למצוא בעצמו איבר להשתלה."
הגיל הוא לא חסם יחיד
לתחושותיו הקשות של פרופ' טור-כספא מצטרפים בכירי הרופאים מתחום מחלות הכבד.
"אפשר היה להבין שחסם הגיל עמד לרעתו", אומר ד"ר הדר מרחב, מנהל יחידת ההשתלות במרכז הרפואי הדסה עין כרם. "בפועל, בלא מעט מקרים בארץ, כשחשבנו שהגיל הוא החסם היחיד, המלצנו לחולה שיעבור השתלת כבד בחו"ל כיוון שבחלק מהמדינות הגיל אינו קריטריון להשתלה. כך גם לגבי גודלם של הגושים הסרטניים בכבד.
"יש מדינות, קוריאה למשל, שמגלות גמישות רבה יותר," אומר ד"ר מרחב. "מכל מקום, כשלחולה מוצעת השתלה, ואחד הקריטריונים אינו משחק לטובתו ומאידך סיכויי ההחלמה שלו בעקבות השתלת כבד גבוהים - תמיד נמליץ לו לבחור את האופציה בחו"ל, במדינות שאינן עוסקות בסחר איברים."
אז מהם הקריטריונים המזכים חולה בישראל בקבלת כבד להשתלה? "השתלות כבד מבוצעות בישראל כבר משנות ה90- על פי קריטריונים בינלאומיים שנקבעו בוועדת מילנו, והם נהוגים ומחייבים במרבית המדינות המתוקנות," אומר ד"ר אורן שבולת, מנהל יחידת הכבד במרכז הרפואי איכילוב.
"בין היתר קובע מדד זה כי התוויות להשתלה יינתנו למשל כאשר גודלו של נגע סרטני יהיה פחות מחמישה ס"מ או במקרה של שלושה גושים בכבד, שהגדול מביניהם לא יעלה על שלושה ס"מ.
"בנוסף נקבע כי תקרת הגיל להשתלה תהיה .65 כל מה שמחוץ להתוויות אלה מהווה גורם סיכון לכישלון ההשתלה," הוא מסביר.
התוכנה "מסדרת" את התור
לגודלו של הגידול בכבד ולגילו של המועמד להשתלה נוסף חסם בעייתי לא פחות: אורך התור של החולים הממתינים.
ד"ר תמר אשכנזי, מנהלת המרכז הלאומי להשתלות, מסבירה: "השיטה שבה מקצים כבד לתרומה מבוססת על סוג מסוים של בדיקות דם. שיטה זו, הנקראת ,MELD היא למעשה מודל ניקוד של חומרת המחלה. לפי הניקוד 'מסדרת' תוכנת מחשב ייעודית את רשימת הממתינים להשתלה. החמרה במצב מקפיצה את החולה לראש התור."
לדברי ד"ר שבולת, המצבים הבאים מחייבים השתלת כבד:
- חולים הסובלים ממחלות כבד כרוניות שגרמו לשחמת,
שהיא מחלה המצלקת את הכבד ומשביתה את פעילותו.
- חולים שלקו במחלת כבד סוערת ופתאומית, בעקבות נזק תרופתי או מסיבות אחרות.
- חולים בסרטן כבד ראשוני 95 - אחוז מביניהם לקו בעברם בשחמת.
- מי שבעברו לקה בסוגי סרטן
שונים ובמשך השנים התפתחה אצלו שחמת בכבד.
הנתונים הסטטיסטיים מלמדים כי בשנת 2011 בוצעו בישראל 69 השתלות כבד, עלייה של 115 אחוז במספר השתלות הכבד בהשוואה ל.2010- מספר הממתינים לכבד עומד השנה על 135 חולים.
בשנת 2010 נפטרו 37 חולים שהמתינו לכבד, ו25- נפטרו בשנת .2011
"הכבד שלי מייצר גידולים"
מי שכן עמד בקריטריונים הוא הדר ברסקי, ,49 חקלאי ממושב ניר בנים, שעבר השתלת כבד בארץ לפני שנה וחצי וכיום הוא נחשב לאדם בריא. "אני נראה ומרגיש מצוין, וכל מי שרואה אותי עובד כמו חמור על הטרקטור לא יכול בכלל לדמיין שבמשך חמש שנים התפשט הסרטן בתוך הכבד שלי ואיים לסיים את חיי," הוא אומר.
הסרטן התגלה אצל ברסקי באופן מקרי. "סבלתי מדלקת ברגל שלא נרפאה. רופא המשפחה שלח אותי לבדיקות דם שגרתיות, והתברר שאני חולה בצהבת מסוג הפטיטיס C. מכאן הסרט כבר התגלגל, ומצאתי את עצמי רץ מבדיקה לבדיקה ומצילום להדמיה. זה היה ממש מטורף."
בדיקות CT וMRI- רק חיזקו את חששו של הרופא לגבי האבחנה הקשה: סרטן הכבד. אחרי שזוהה סוג הסרטן שממנו הוא סובל, החליטה ועדת רופאים שדנה בדרכי הטיפול כי בשלב הראשון יש לכרות רק את אונת הכבד שבתוכה ממוקם הגוש הסרטני.
"בהתחלה שמחתי, כי בכל זאת אני נשאר עם חצי כבד. אמרו לי שעם הזמן הכבד משלים מעצמו את חלקיו החסרים. אבל לצערי אחרי שנתיים התפתח גוש סרטני נוסף באונה שנשארה. הרופאים הבינו שהכבד שלי מייצר גידולים ממאירים וכבר אין טיפול אחר חוץ מכריתה מלאה ובעקבותיה השתלת כבד שלם".
אחרי שנמצא כמועמד מתאים להשתלה על פי כל הקריטריונים, נכנס ברסקי לרשימת ההמתנה. "לשמחתי, מצבי היה עדיין טוב. תיפקדתי כרגיל, עד כדי כך שביומיום לא זכרתי את המחלה ואת ההשתלה שעוד מצפה לי. כשהתקשרו אליי ממרכז ההשתלות הלאומי ואמרו לי להגיע דחוף ומיד לבית החולים כי נמצא עבורי כבד מתאים - ממש הורידו אותי מהטרקטור."
ברסקי עבר את ההשתלה לפני כשנה וחצי במרכז הרפואי איכילוב. "בבית החולים לא ידעו איך לאכול אותי, כי התאוששתי מהר וכבר אחרי שמונה ימים השתחררתי הביתה. בימים הראשונים הייתי עדיין חלש, אבל התחזקתי וחזרתי למי שהייתי קודם במאה אחוז.
"תוך זמן קצר כבר שכחתי בכלל שהייתי חולה. רק התרופות שאני לוקח, למניעת הדחייה של השתל, מזכירות לי מדי פעם שהייתי חולה".
לפנייה לכתב/ת 
