עתירה: הרבנות מסמיכה כרבנים את מקורביה
מאות רבנים בישראל, ובהם רבני ערים - מכהנים מבלי שנדרשו לעבור בחינה בכתב, כך עולה מעתירה לבג"ץ. בין הדרישות - קביעת קריטריונים לסמיכה: "לעתים מקבל הפונה את ה'כושר' לכהן כרב באמצעות קשריו - ולאו דווקא כישוריו"
<<היכנסו לעמוד הפייסבוק של ynet יהדות>>
כמו כן, מבקשים התנועה והעומד בראשה, שמואל שטח, להעביר לרשות הציבור שמות של כלל הרבנים שקיבלו תעודת הכשר לכהונת רב עיר ללא שעמדו בבחינה בכתב, מאז שנת 1983 ועד היום. בינתיים, הם דורשים באמצעות בא כוחם, עו"ד אביעד הכהן, צו ביניים שיאסור על הרבנות לתת פטור לעמידה בבחינות בכתב לצורך כהונה ברבנות בכלל ורבנות עיר בפרט, עד שבג"ץ יכריע בעתירה זו.
"חשש לאפליה לטובה בבחינות"
העתירה הוגשה על רקע מה שמכנים בתנועה "מסלול עוקף לקבלת סמיכה לרבנות", בלי צורך לעמוד בבחינות בכתב, תוך אפליה ושרירות לב, ופגיעה קשה בעקרון היסוד של מתן שוויון הזדמנויות וחופש העיסוק של מי שמתעתד לכהן ברבנות, ובטענה כי מדובר בפרצה אשר באמצעותה מסמיכה מועצת הרבנות הראשית את מקרוביה.
"בשער זה שנפתח לרווחה, באו לא רק צדיקים ותלמידי חכמים מובהקים - אלא לעתים גם רבנים שקיים ספק רב בדבר כשירותם לכהן... ובהם אף רבנים שכשלו בבחינות", נכתב בעתירה. מהמידע שבידיי העותרים עולה כי "לעתים מקבל הפונה בדרך זו באמצעות קשריו - ולאו דווקא כישוריו, את ה'כושר' לכהן כרב בתוך שבועות או חודשים ספורים מעת פנייתו".
העותרים מציינים כי מלכתחילה, יועד המסלול המקוצר למקרים חריגים מאוד, אך הפך, לדבריהם, לא אחת ל"דרך המלך". הם מציינים שככל הידוע להם, מאז קום המדינה קיבלו עשרות אם לא מאות רבנים תעודת הכשר לכהן ברבנות - אפילו כרב עיר - ללא שהיו צריכים לעמוד בבחינות אלו כשאר חבריהם.
"בהיעדר שקיפות מלאה, גם תוכן המבחן על פי משכו וקשיותו, אם בכלל, לוטים בערפל, ויוצרים חשש כבד של אפליה לטובה",
נכתב. הרבנות לא מוסרת נתונים כמה מבין הנבחנים עומדים בבחינה, אך מהמידע שיש בידיי העותרים, מדובר בערך ב-100%, מה שמעורר יותר את החשד, לדבריהם, שמדובר בהליך של מראית עין, שכן הבחינה בעל-פה אינה שוויונית. הסירוב לפרסם את הקריטריונים, מונע ביקרת ראויה על הרבנים.
ד"ר אביעד הכהן, פרקליטם של העותרים, אמר לאחר הגשת העתירה כי "יש להפסיק לאתר את הנוהג הפסול של 'קיצורי דרך', ולחייב כל מועמד לרבנות לעמוד במבחנים שוויוניים ואחידים". לדבריו, "כל מהניג ציבור - ורב בישראל על אחת כמה וכמה - חייב לדאוג לכך שלא יהא רבב על בגדו, ושרק כישוריו, ולא קשריו, יהיו המבחן למינויו.
"נקיטת מדיניות של 'איפה ואיפה' בהענקת תעודות כשירות לרבנים, פוגעת בערך היסוד של השוויון, שהוא ערך מרכזי גם בדמוקרטיה וגם בהלכה היהודית, ואינה מוסיפה לא כבוד ולא הדר למוסד הרבנות".
לפנייה לכתב/ת 
