במקום חוק טל: 8,000 חרדים יגויסו בכל קיץ

תשובת המדינה לעתירות לבג"ץ בנוגע לגיוס חרדים לצה"ל חושפת את התוכנית לגיוס בני הישיבות לצבא: החל מקיץ 2013 יחול חוק הגיוס על כל בני ה-18, כך שבתוך שנתיים יגויסו כ-14 אלף חרדים. עם זאת, כל עוד הכנסת אינה מחוקקת חוק חלופי לחוק טל שפג לפני מספר חודשים, עשרות אלפי חרדים בני 19-30 יקבלו פטור סופי משירות בצה"ל.

בחירות 2013 - כל הדיווחים ב-ynet

עוד בחדשות ynet:

• 'חוזה מחייב': מוצאי גופת מג'די חלבי תובעים כסף
• תיעוד: רקטה מתפוצצת בחצר מפעל בנתיבות
  

מתשובת המדינה לעתירות שהגישו התנועה לאיכות השלטון וגופים נוספים לבג"ץ, עולה כי צה"ל כבר החל בהליכי מיון לתלמידים שתורתם אומנותם בני 17-18, קרי כאלה שנולדו בשנים 1994-1995. על פי תוכנית הגיוס, שאותה אימץ שר הביטחון אהוד ברק, אם לא ייחקק חוק במקום חוק טל, שפג באוגוסט האחרון, החרדים האלה צפויים להתגייס כבר בקיץ הבא לשלוש שנות שירות מלאות. הליך גיוסם צפוי להיות הדרגתי מתוך כוונה של צה"ל ללמוד ולהפיק לקחים, כך שהחל מ-2015 יגויסו החרדים באופן סדיר ומלא.

בנוסף, צה"ל יקרא לגיוס שנתון נוסף של חרדים, כאלה שבעונת הגיוס הבאה בקיץ ימלאו להם 19, אך עם זאת, על פי התוכנית, הצבא לא יגייס כל מי שכבר עבר את גיל הגיוס - סדר גודל של עשרות אלפי חרדים שתורתם אומנותם.

על פי הצפי של צה"ל מיועדים לגיוס בשנת 2013 כ-6,670 ילידי 1994, בגיוס 2013-14 כ-7,800 ילידי 1995, ב-2014-15 כ-7,800 ילידי 1996 והחל מגיוס קיץ 2015 והלאה, משנתון 1997 וצעירים יותר, כ-8,000 ומעלה.

בנוגע למי שמעל גיל 19, הוצע על-ידי צה"ל להקפיא את הטיפול בו עד להכרעת הכנסת. בעמדת המדינה נכתב כי ידוע לצה"ל שאם אוכלוסייה זו לא תיקרא לגיוס ולא יהיה הסדר אחר לדחיית גיוסם או לגיוסם תוך שנה, לא ניתן יהיה עוד לגייסם.

המדינה מציינת בעמדתה שהמתווה המוצע נותן מענה הולם לסוגיית גיוס תלמידי הישיבות, אך יחד עם זאת מבהירה כי הפתרון הראוי לסוגיה צריך להגיע בעזרת חקיקה שתיישר קו עם אמות המידה שקבע בג"ץ בפסיקתו שלא לחדש את חוק טל.

"לא ניתן לגייס כמויות גדולות בבת אחת"

צה"ל מעריך את פוטנציאל הגיוס בשנים הבאות לגבי האוכלוסייה הצעירה מגילאי 16 ומטה על כ-8,000 מיועדים לשרות בשנה. צה"ל מסביר את כוונתו לא לגייס אחורה את מי שכבר מלאו להם 19 שנה באילוצים שונים שאינם עולים בקנה אחד עם צורכי צה"ל. צה"ל מציין כי ישנם אילוצים משמעותיים במישור תכנוני ארגוני, וכן באפשרות לשלב את אלפי החרדים בסביבות שרות שבהן אין נשים, וכן את כך שמדובר באילוץ תכנוני בעייתי לגייס כמויות כל כך גדולות לצה"ל בבת אחת, והדבר מציב בפניהם אתגרים רבים חברתיים, ציבוריים ולוגיסטיים.

על פי המתוכנן נבחן שיבוץ המיועדים לשירות בארבע גדודים לוחמים, מהם שלושה גדודים חדשים שהוקמו לצורך גיוס המגזר החרדי. בנוסף, נבחנת הרחבת המסלול הטכנולוגי וכן נבחנת הצבת תלמידי הישיבות בשירות לא צבאי במשרד הביטחון, במשרד לביטחון פנים, במשטרה ובשב"כ.

במסגרת התוכנית הוצע כי הדרג המדיני יבחן אם לקבוע מנגנון תלמידים מצטיינים אשר במסגרתו יוכלו תלמידי ישיבות בעלי הצטיינות יתרה, מה שמכונה עילויים,

להמשיך בלימודים על מכסות שנתיות שיוגבלו.

לטענת המדינה, התוכנית המוצעת נותנת מענה לעתירות השונות ולכן על בג"ץ לדחות אותן. מנגד, טוענים העותרים שמדובר בהסדר שערורייתי שבמסגרתו בתוך כשנה לא ניתן יהיה לגייס את 40 אלף תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם בגילאי 19-30.

צוריה מידד לוזון, היועצת המשפטית של התנועה לאיכות השלטון אמרה כי "אוכלוסייה ניכרת ממדינת ישראל נעלמת מתחת לרדאר מערכות החוק בישראל ועתידה לקבל פטור סופי ובלתי חוקתי משירות ביטחון. ראוי לפחות בשלב ראשון לחייל את חייבי הגיוס ולבחון אילו מהם יכולים להשתלב לצורכי הצבא ואילו למאגר מילואים".

Read this article in English