שתף קטע נבחר

אריה מליניאק

הגיעו מים עד נפש / טור

אחרי המריבה של עטר עם קטן, מישהו היה חייב לקחת את האחריות, והיחיד שמסוגל לעצור את ההידרדרות היה בעל הבית. המאמן קיבל קבוצה במצב אידיאלי, אבל נכשל. אריה מליניאק על פיטורי מאמן מכבי חיפה

איש לא הופתע מפיטוריו של ראובן עטר. ניצחון אחד בתשעה משחקים זה כלום, במיוחד לקבוצה שרגילה ל-85 אחוזי הצלחה בעונה. קבוצת כדורגל היא עסק, גם כשהיא מפסידה כסף באופן קבוע. אם הכסף נקבר, אמר לעצמו יעקב שחר, לפחות שניהנה ממנו. גם להפסיד כסף וגם להפסיד במשחקים, ועוד נגד קבוצות שבקושי גומרות את החודש, זה יותר מדי.

 

התקצירים של ynet ספורט:

 

עונת 2012/13 הסתיימה מזמן עבור מכבי חיפה. לא מדובר באובדן תואר האליפות, שהרי חיפה לא הייתה בתמונה גם בעונה שעברה, ועוד בשנה בה רוב הקבוצות שיחקו הרבה מתחת לרמתן. למרות ששחקני מכבי חיפה איבדו לגמרי את הביטחון, אף אחד לא מאמין שהקבוצה תרד ליגה. זו לא הבעיה, אלא עתיד המועדון. אלפי אוהדים שרכשו מנוי ועלולים להיעלם ולא לחזור הרבה זמן, הם הבעיה הכי גדולה. לא המיקום בטבלה.

 

ההחתמה של עטר הייתה מקצועית, אבל היו גם שיקולים של יחסי ציבור. לקרב את האוהדים למועדון. הקהל הירוק היה הבעיה הכי גדולה של יענקל'ה שחר בשנים האחרונות. אלא שבזמן האחרון התעוררה בעיה הפוכה: אותם אוהדים שמיררו את חייהם של רוני לוי ואלישע לוי למרות שהביאו אליפויות, גילו סבלנות כלפי עטר למרות שניצח רק במשחק אחד.

 

מכבי חיפה: כל ארועי היום

 

המריבה עם יניב קטן הייתה כנראה קו פרשת המים. הגיעו מים עד נפש. לא חשוב מי היה צודק. האפשרות שיענקל'ה יישאר בלי קפטן, בלי אוהדים ועם מאמן שאיבד שליטה, הייתה יותר מדי. מישהו היה חייב לקחת את האחריות, והיחיד שמסוגל לעצור את ההידרדרות היה בעל הבית.

 

אוהד מביע תמיכה ביניב קטן (אורן אהרוני) (אורן אהרוני)
אוהד מביע תמיכה ביניב קטן(אורן אהרוני)

 

עטר קיבל קבוצה במצב אידיאלי. יש לו חומר שחקנים יותר טוב מעשר קבוצות לפחות, אבל בחלק מהשחקנים הוא לא השתמש. מכבי חיפה אחרי עונת נפילה. שום מאמן לא קיבל גב כזה ענק מהאוהדים ומהבעלים. מי צריך יותר?

 

האגדה על שחקני עבר שנכשלים כמאמנים בקבוצות שלהם היא קשקוש. מאמן טוב צריך להצליח בכל קבוצה, אבל בשום בית ספר למאמנים לא מלמדים איך לנהוג במצבי משבר כאלה. בטח שלא במכבי נתניה, שהצליחה תחת עטר בגדול. התמודדות עם "כוכבים" היא תורה בפני עצמה. אי אפשר לנהל אותם בפקודות ובתרגילי מנהיגות. מי כמו ראובן יודע, שלכוכב יש מבנה אישיות שונה. צריך לדבר איתו בשפה שהוא מבין.

 

בנתניה לא לומדים להתמודד עם כוכבים. ראובן עטר (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
בנתניה לא לומדים להתמודד עם כוכבים. ראובן עטר(צילום: אורן אהרוני)

 

התגובות של עטר לתקשורת היוו בעיה בפני עצמה. הוא לא הגיע מוכן. אני יודע שלא קל לשמוע את אותן שאלות מעצבנות מדי שבוע. זה מרגיז. אבל גם להגיד שבוע אחר שבוע ש"זו החלטה מקצועית של מאמן" ולעזוב את הראיון באמצע, כשאלפי אוהדים מחכים להסברים, זה לא מתקבל על הדעת.

 

כשהטיטאניק טובעת, ממש לא חשוב איזה מנות יגישו לארוחת ערב. כשיענקל'ה שחר ראה את ספינת הדגל שלו הופכת לצוללת, הוא היה חייב להכריז על נוהל חירום. מזמן. עכשיו יבוא כנראה שינוי. ומה שמרגיז אותי באמת, שהפועל ר"ג היא היחידה שהשאירה למכבי חיפה שלוש נקודות.

 

חיכו להסברים. אוהדי מכבי חיפה (אורן אהרוני) (אורן אהרוני)
חיכו להסברים. אוהדי מכבי חיפה(אורן אהרוני)

 

כדורגל טקטי לא חייב להיות רע

הדרבי התל אביבי היה משחק כדורגל גרוע לכל הדעות. יוסי אבוקסיס סיכם אותו ב"שיחקנו כדורגל טקטי". בתרגום לעברית: שיחקנו רע. האם כדורגל

טקטי חייב להיות רע? גם צ'לסי וריאל מדריד משחקות טקטי, וזה לא נראה רע.

 

מכבסת מילים נועדה לכסות על האמת: מאמנים הם הראשונים לשלם בראשם על הפסדים, לכן הם משחקים סגור וקוראים לזה טקטי. מאמן בכיר הסביר לי שההבדל בין 4-4-2 ל-4-3-3 הוא שחקן אחד שזז עשרה מטר לאחור. זה הכל. כאשר שחקני הגנה נזהרים לא לעלות להתקפה, וקשרים מצופפים את השטח שלפני הרחבה כמו מערך הנ"מ של הסורים במלחמת יום כיפור, זה בונקר.

 

מערך התקפי יכול להתחיל גם מהגנה צפופה. השאלה היא מה עושים כשהכדור עובר אליך. בהתפרסות מהירה של 7-8שחקנים, אפשר להגיע ליתרון

מספרי לפני שההגנה מתארגנת, ולהפועל ת"א יש בדיוק את השחקנים המתאימים לעשות את זה (כשהיא בהרכב מלא). הבעיה של רוב הקבוצות שלנו, היא שבמקום למסור ולרוץ קדימה, הן משחקות כדי לא לאבד אותו, בשביל לא לעשות טעויות.

 

בכדורסל אפשר לפרק הגנות צפופות בקליעה מחוץ לקשת. בכדורגל קשה להבקיע מ-30 מטר, לכן הבונקר כמעט תמיד משתלם. ומה קורה כשקבוצה מאבדת כדור? קבוצות גדולות, למשל ברצלונה, מתנפלות על הכדור ולוחצות. זו הסיבה שמול קבוצות צמרת אירופיות, אנחנו כל הזמן בלחץ. אין זמן לחשוב. בישראל שחקנים נסוגים אחרי איבוד כדור מיד לעמדות. מערך נ"מ.

 

אוסקר וקרלוס גרסיה. שום דבר לא יצא מהחזקת הכדור (צילום:עוז מועלם) (צילום:עוז מועלם)
אוסקר וקרלוס גרסיה. שום דבר לא יצא מהחזקת הכדור(צילום:עוז מועלם)

 

במכבי ת"א טענו, בצדק, שהם הפסידו לקבוצה שלא הגיעה לשום מצב הבקעה. המאמן אוסקר גרסיה היה מרוצה, כי הקבוצה שלו החזיקה בכדור רוב הזמן. מה הבעיה להחזיק בכדור 80 דקות? שום דבר לא ייצא מזה.

 

לאחרונה נעשים ניסיונות לאמץ את הסטטיסטיקות מהכדורסל. מודדים כל מה שזז. בעיטות לשער, בעיטות למסגרת, כמה מסירות הגיעו לרגל, כמה לא. המספרים לפעמים מטעים. אם תמסור לרוחב או לאחור, לא תאבד אפילו כדור אחד. השאלה היא במה זה מקדם אותך במשחק?

 

לקח סיכון. יוסי אבוקסיס (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
לקח סיכון. יוסי אבוקסיס(צילום: ראובן שוורץ)

 

הרעיון שכדאי להחזיק בכדור, כי בזמן הזה אתה לא יכול לספוג, הוא נכון. הבעיה מתחילה כשהחזקת הכדור הופכת לאסטרטגיה. בתחילת המשחק קבוצות מחזיקות

כדור כדי לא להיכנס לפיגור מוקדם. לקראת ההפסקה "משחקים זהיר" כדי לא לספוג לפני ההפסקה. ברבע השעה האחרונה משחקים לרוחב כי אין כוח לרוץ. וכשאתה ביתרון אתה מעביר זמן בשביל לא לאבד אותו.

 

החזקת כדור היא לא מטרה אלא אמצעי. מי שרוצה סיכוי, שייקח סיכון. לזכותו של יוסי אבוקסיס הוא לקח סיכון (בחלקו מאולץ), כשהקריב את המשחק בפלזן אחרי שלושה הפסדים רצופים. חטף 4:0 בצ'כיה, הגיע לדרבי אחרי ארבעה הפסדים, ולקח את כל הקופה. מוסר השכל: אם יש לך שוער טוב, קהל ומזל, אתה מסודר.  

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אורן אהרוני
ראובן עטר
צילום: אורן אהרוני
מומלצים