השיקום התורני: יושבים בכלא? יושבים בישיבה
עבריינים דתיים וכאלה שחזרו בתשובה מורשים להשתתף בתוכנית השיקום התורני. בין השאר, נדרשים האסירים לפרש טקסטים תנ"כיים הקשורים לעברות הפליליות שעברו, ולחזור בתשובה שלמה. הגנבים מתבקשים להחזיר את הגנבה
>> עוד כתבות מעניינות - בפייסבוק שלנו <<
יש דבר כזה: השיקום התורני של ג', למשל, כלל את האפשרות לכפר על הפשעים, מאחר ובהתאם לדרישות היהדות – מוטלת על הגנב חובה להשיב את הגזלה. ג' שלא ידע ממי גנב, החזיר את הגנבה באמצעות השתתפות בהוצאות החתונה של בני זוג עניים שנישאו. לאחר זמן מה הוצע לו שידוך והוא נישא, ובכך השלים את תהליך שיקומו.
התוכנית - לעבריינים דתיים בלבד
בעשר השנים האחרונות ממלא הרב אבינעם כהן את תפקיד "ראש תחום שיקום תורני" ברשות לשיקום האסיר. ג' הוא אחד מני אסירים רבים שסייע בשיקומם. הרב כהן ממיין את המועמדים המתאימים לתוכנית השיקום התורני, ומלווה אותם לאורך כל התקופה. "השיקום התורני איננו מתאים לכל אחד", הוא אומר. "אנו מקבלים לתוכנית רק עבריינים המשתייכים לציבור הדתי, או עבריינים שחזרו בתשובה במהלך ריצוי תקופת המאסר שלהם".
הקבלה לתוכנית השיקום התורני כוללת אבחון קריאת טקסטים תורניים. הרב כהן מספר כי הקבלה לתוכנית תושפע, למשל, מהאופן שבו אסיר שהואשם בגניבה, יפרש את סיפור קין והבל. יכולתו להסביר את המניעים לסכסוך ביניהם, ואת החיבור לחזרה בתשובה שלו - ישפיע גם על אופן השיקום.
אסירים מסוימים מופנים לשיקום בישיבה, כאשר הפיקוח נעשה על ידי ראש הישיבה. במקרים אחרים מופנים האסירים להוסטל "בית אברהם" שבירושלים - היחיד שמפעילה הרשות - שבו מעבירים רבנים סדנאות בנושאים שונים, כגון שליטה בכעסים, תיעול אנרגיות לאפיקים חיוביים וכן הלאה.
השהיה בהוסטל וולונטארית, ודייריו חיים בו במסגרת פתוחה לחלוטין, בלי סורגים ומתוך תחושה כי המערכות השונות סומכות עליהם. הם יוצאים מידי בוקר לעבודה בהסעה ציבורית - ושבים לעת ערב לפעילות טיפולית הנמשכת והולכת אל תוך הלילה, וכוללת תפילת ערבית בציבור, שיעור תורני ממוקד, שיעורי מוסר ומידות וגם פעילויות אחרות.
אחוזי השיקום מפתיעים לטובה
ייחודיותה של התוכנית - חופש פעולה ושהייה במקום פתוח - מעודדת לא מעט אסירים להפעיל מניפוציות שונות במטרה להיכנס אליה. "אנחנו מזהים מניפולציות בעיקר בבחינת הידע של האסיר והאבחונים הפסיכולוגיים", אומר הרב כהן, "אבל גם במהלך השהייה במסגרות הדתיות. לאסיר שמנסה לרמות אותנו יהיה קשה לשרוד בישיבה שעות רבות, או ליצור תת-תרבות עבריינית סמויה. בניגוד לכלא - שם יש תת-תרבות עבריינית לצד הנורמות הנאכפות בקפידה, בישיבות אין לזה מקבילה, ויש רק מערכת אחת של כללים. אנחנו מקבלים דיווח מרבני השב"ס על התנהגות המשוקמים".
הרב כהן מציין כי בשל היעדר הכשרה מקצועית, רוב-רובם של האסירים בשיקום עובדים בעבודות פיזיות קשות – סבלים, עובדי ניקיון או עובדי מטבח. "חלקם עוברים לטיפול עובד סוציאלי, כשאנו משתדלים שיהיה זה עובד סוציאלי ירא שמים", הוא אומר. "מעת לעת גם מתקיימים קורסי הכשרה, שיאפשרו לאסירים המשוחררים להיות חלק משמעותי בחיי הקהילה הדתית: סופרי סת"ם, משגיחי כשרות וכו'. לצערי, התקציב שלנו דל מאוד ועומד על 900 אלף שקלים בשנה, לשיקום 110 אסירים. זה שווה ערך לעלות אחזקת הוסטל אחד שהמדינה מממנת שלא במסגרת התורנית. קשה מאוד לעבוד בתנאים הללו, ואנו נאלצים להגביל את פעילותנו".
טענתו של כהן על היעדר משאבים מקוממת עוד יותר, כאשר בוחנים את אחוזי ההצלחה של תוכנית השיקום התורנית. "אני יכול לומר באחריות גמורה שאחוזי ההצלחה שלנו בשיקום האסירים לא קיימים בשום חברה בעולם", הוא אומר.
"בדרך כלל, אחוז הפשיעה החוזרת והחזרה לכלא (רצידיביזם) עומד על סדר גודל של 67%. אך מקרב אלה העוברים ללמוד בישיבה, מדובר על אחוזים בודדים. אני כמובן לא רוצה לזלזל בתוכניות שיקום אחרות, אבל אין ספק שהדרך הטובה ביותר לשקם היא באמצעות התורה". ד"ר אורי טימור שבדק את הממצאים באופן אמפירי, הגיע למסקנה דומה.
אך כהן לא עוצם עיניים: "לצד משוקמים שרואים בי פעמים רבות אבא וסבא לילדיהם, קורה גם כי המשוקמים נכשלים, וחוזרים לבית הכלא. קשה מאוד להתמודד עם המציאות הזו, והיא דורשת תחושת שליחות רבה ואמונה במה שאנחנו עושים".
- לאחרונה התקיים יום עיון בנושא "שיקום אסירים לאור היהדות" באוניברסיטת בר אילן, מטעם המחלקה לקרימינולוגיה והרשות לשיקום האסיר.
לפנייה לכתב/ת 
