בקשו סליחה מעמיר פרץ

כשאהוד אולמרט מינה אותו לשר הביטחון, טענו נגדו שהוא מפקיר את ביטחון ישראל. כשהוא דיבר עם קצינים בכירים, הם זלזלו בו וביטלו את דעותיו בטענה שהוא לא יתערב במה שהוא לא מבין. כשלקחו אותו לסיור ביטחוני בצפון, הביאו לו משקפת סגורה והפכו אותו לבדיחה עולמית. כשהוא עזב את תפקידו בבושת פנים, אמרו שהביטחון חזר למדינה ושמינויו של אזרח לתפקיד כזה כבר לא יקרה לעולם.

צחקו עליו, בעטו בכבודו והפכו אותו מהבטחה ענקית למוצר לא רלוונטי. כעת, יותר מחמש שנים אחרי שעזב את לשכת שר הביטחון, אפשר לומר בפירוש דבר אחד - עמיר פרץ היה אחד משרי הביטחון החשובים ומשפיעים ביותר שהיו אי פעם במדינת ישראל ולו בגלל החלטה אחת חשובה שקיבל בזמן המועט שכיהן בתפקיד: לפתח את מערכת כיפת ברזל, ששינתה את חוקי המשחק ומצילה את חייהם של אזרחים רבים בימים אלה.

תושבי הדרום מוזמנים לכתוב לערוץ הדעות של ynet באימייל: opinions@y-i.co.il

סוללת כיפת ברזל בפעולה במבצע "עמוד ענן" (צילום: אבי רוקח)

סדרת "כותבים מהממ"ד" בערוץ הדעות של ynet:

נשאר כאן כדי לספר לעולם / אסף פרהדיאן

מדינת "עד 40 ק"מ"

פרץ קיבל החלטה שנראתה בזמנו כמעט דמיונית. טענו נגדו שהוא שופך כסף שאין בשביל הרפתקה טכנולוגית, שהוא מתעלם מדעתם של קצינים בכירים שדחו את "הרעיון האבסורדי" הזה שלקוח מ"מסע בין כוכבים", שיפסיק להביא רעיונות יצירתיים לצבא ולחפש פתרונות דמיוניים ושישקיע את הכסף בתורות הלחימה הידועות. אבל פרץ, דווקא בגלל היותו אאוטסיידר, ראה את מה שכל אותם יודעי דבר לא ראו: אופק. כתושב שדרות, הוא הבין שיש לעשות הכול על מנת להעניק מעטפת הגנה לעורף. שאסור לתת לתושבים להמשיך ללכת כצאן לטבח ושאי אפשר לאיים בהתקפה בלי לחשוב על הגנה.

עשו לו רצח אופי

עמיר פרץ היה בדיעבד האיש הנכון בעיתוי המושלם. הוא הביא יצירתיות, דמיון, מחשבה ופתרונות חדשים למערכת משומנת, גדולה ויש שיגידו מסורבלת. אבל כל אלו לא עזרו לפרץ. מלחמת לבנון השנייה נחשבה בזמנו לכישלון מהדהד ולא הוערכה כמערכה מוצלחת וחשובה כפי שהיא נחשבת כיום. ועדת וינוגרד הוקמה והציבור רצה דם. הדם של פרץ היה השותת ביותר: מרוקאי לא רהוט במיוחד עם שפם של פלאח שאינו מהקליקה. מפלגת העבודה עשתה לו פוטש, הציבור האמין שהוא ביקש את התפקיד בגלל האגו והתקשורת עשתה לו רצח אופי חסר תקדים.

עמיר פרץ עזב בבושת פנים את משרד הביטחון תוך שהוא משאיר אחריו "אדמה חרוכה" עם פרויקט מגלומני שאיש לא ידע מה לעשות איתו. עם עזיבתו היו אפילו כאלה שקראו לבטל את הבזבוז העצום בתקציב מערכת הביטחון על מערכת "כיפת ברזל".