לדבר עם חמאס עוד לא ניסיתם

הפתולוגה של ממשלות ישראל לדורותיהן מביאות אותנו האזרחים לשלם את המחיר הנורא של חיים שנלקחה מהם החיוּת. בדומה לספקטקל המביך של קלינט איסטווד והכסא הריק בזמן מערכת הבחירות בארצות הברית, כך גם ממשלת ישראל בהתנקשותה באחמד ג'עברי מבקשת לאשרר לעצמה כל פעם מחדש שאין עם מי לדבר בצד הפלסטיני.

זה כבר הפך למסורת במדינתנו הנאורה והדמוקרטית להתנקש בכל דמות פלסטינית חזקה שעשויה להוביל את העם הפלסטיני ואת החברה הישראלית להגיע לאיזושהי הסכמה על דרך החיים פה בחבל הארץ השסוע והקרוע הזה. בדומה להתנקשות באבו ג'יהאד בתוניס ובכליאתו של מרואן ברגותי, כך גם הפעם, בעזה, עושה ממשלת ישראל כל שהיא יכולה להכרית כל אפשרות להיווצרות הנהגה של ממש בעם הפלסטיני.

תושבי הדרום מוזמנים לכתוב לערוץ הדעות של ynet באימייל: opinions@y-i.co.il

עוד בסדרת "כותבים מהממ"ד" בערוץ הדעות של ynet:

נשאר כאן כדי לספר לעולם / אסף פרהדיאן

מדינת "עד 40 ק"מ" / גלעד נאמן, באר שבע

הכסא הריק שממשלות ישראל מכריזות עליו פעם אחר פעם הוא בעיקר השתקפות עגומה של המנהיגים שלנו שלא ראויים להיקרא מנהיגים. הם אינם מעזים להישיר מבט אלינו האזרחים ולדרוש מעצמם לקחת אחריות אמיתית על מי שחייהם  תלויים בהם ובהחלטותיהם. ההיסטריה מאיראן, האימה ממצרים החדשה, הבעתה מהאביב הערבי והפתולוגיה מול העם הפלסטיני אינם דרך להנהיג ולהוביל, אלא אם מטרת ההנהגה היא ליצור חרדה מתמדת ותלות בחרדה הזו המקדשת שלטון שחושב עצמו דמוקרטי ונאור.

מנהיג אמיתי הוא זה שייקח אחריות של ממש וידרוש מעצמו אומץ אזרחי לדבר עם חמאס על מנת לברוא מחדש את החיים פה. אבל המנהיגים שלנו מסתתרים מאחורי פצצות טונה שמושלכות מהשמיים על ידי חיל אוויר משוכלל, גייסות שריון ותותחנים, ספינות מלחמה וחטיבות רגלים שמורכבים כולם מאזרחים שמאבדים את היכולת להבין מהי אזרחות ומהם חיים שיש בהם חיים. בשיחה עם ילדי החיים כל חייהם בעוטף עזה, תחת אימת הצבע האדום, אמרתי בנאיביות שאולי נפילה בתל-אביב (וכולי תקווה שלא יהיו נפילות נוספות בשום מקום) תגרום למנהיגים שלנו להתחיל לדבר עם חמאס.

ייתכן שכל עוד הנפילות הן בדרום או בצפון, יש לממשלות בישראל תירוץ להשתמש בנו, החיים על קו הגבול, כקורבנות המצדיקים התקפות אכזריות על אוכלוסיה אזרחית והתנקשות בדמויות מרכזיות שהיו יכולות להוביל מהלכים של ממש בין החברה הישראלית לזו הפלסטינית. אולי כעת לא ניתן יהיה יותר להצדיק את מדיניות הכסא הריק, כי עכשיו נהיה חייבים לדבר פנים אל פנים ולא ל"פרמט את עזה" כדברי השר הבכיר להגנת העורף. אתם חייבים לנו את הדבר הבסיסי והראשוני ביותר - לדבר עם חמאס - אם אתם רוצים את אמוננו. ניסיתם את כל אמצעי הלחימה שבעולם. רק את הדיבור הפשוט המחויב באמת לא ניסיתם. עכשיו זו ההזדמנות שלכם אם אתם עדיין רוצים להיות רלוונטים עבורנו.

ד"ר אבנר פיינגלרנט הוא מחנך ויוצר קולנוע עצמאי שנולד וחי בקיבוץ בעוטף עזה, הוא עומד בראש המחלקה לאמנויות הקול והמסך במכללת ספיר ומייסד פסטיבל קולנוע דרום שבסינמטק שדרות.