שחקן מפתח: מורסי השיב את מצרים למרכז הבמה
ישראל וחמאס נצרו אש, אך המנצח הגדול של "עמוד ענן" הוא בכלל מוחמד מורסי. הנשיא המצרי התמודד לראשונה עם משבר אזורי באופן שקול ושמר על תפקידה המוביל של ארצו בעולם הערבי, הרבה בזכות הסכמת נתניהו לתת הזדמנות למו"מ
אחרי שמונה ימי מבצע "עמוד ענן" הושגה אתמול (יום ד') הפסקת אש. אין ספק, כי כל אחד מן הצדדים יעסוק עתה בתעמולה פנימית מדוע הוא המנצח: הישגי ישראל ידועים, פגיעה קשה בתשתיות המחבלים. הישגי חמאס והג'יהאד האיסלאמי סמליים בעיקר - הגדלת טווח הטילים קרוב לירושלים ותל אביב.
"עמוד ענן"
- לכל הכתבות, העדכונים והפרשנויות
בנושא הטילים ההכרעה אינה ברורה: האם מדובר היה ב"מבצע עד גמר המלאי"? למי מהצדדים עמדו להסתיים הטילים? האם היינו קרובים לסיום מלאי הגראדים או לסיום מלאי טילי "כיפת ברזל"? אולי שתי התשובות נכונות, על כן הגיעו הצדדים להסכם. התשובה לא חשובה כעת, לארגוני המחבלים לא יהיה קל לחדש את המלאי, בשעה שצבא מצרים נלחם במחבלים בסיני וכשהמודיעין הישראלי מכיר את המסלול מאיראן לעזה. ישראל לעומת זאת, הוכיחה במלחמה את חיוניותה של מערכת "כיפת ברזל" וקרוב לוודאי תקבל עתה סיוע אמריקני על מנת לשכלל ולחזק את מערכת ההגנה נגד טילים.
המלחמה בעזה הביאה להתקרבות זמנית בין הג'יהאד האיסלאמי לחמאס, שלחמו יחד. הם הסכימו יחד על "הודנה מטוולה" (הפסקת אש מוארכת) עם ישראל בתיווך מצרי. עתה, עם שוך הקרבות ישובו להסתכסך.
שני הארגונים מייצגים מאבק גדול יותר בין מצרים לאיראן, או: בין סונים לשיעים. אף על פי שחברי הג'יהאד הפלסטינים אינם שיעים בדתם, הם תמיד היו בעלי בריתו של הציר השיעי מיום היווסדה של התנועה. הג'יהאד הוא ארגון ואילו חמאס היא תנועה עממית. על כן חמאס רואה עצמו כנציג אלטרנטיבי של העם הפלסטיני, בעוד הג'יהאד אינו מתחשב כלל ברחשי הציבור הפלסטיני. כעת שאיפת חמאס תהיה לשקם את ההריסות, בעוד הג'יהאד יתמקד במציאת דרכי אגירת נשק מאיראן.
יחסי הכוחות בין חמאס לבין הרשות הפלסטינית מושפעים מן ה"אביב הערבי": את מקומה של החסות שהעניק נשיא מצרים המודח חוסני מובארק לרשות הפלסטינית, תפסה חסותו של הנשיא מוחמד מורסי לחמאס. השינוי בשלטון במצרים פתח ציר למשא ומתן בין ישראל לבין חמאס באמצעות תיווך של "האחים המוסלמים", תנועת האם של חמאס.
זו למעשה הפעם השנייה ש"האחים המוסלמים" מעורבים במשא ומתן עקיף בין ישראל לבין חמאס. שחרורו של גלעד שליט במהלך השנה הראשונה של "האביב הערבי" סימל את ראשיתו של השינוי: נסיגת חמאס מסוריה והגעת אנשיו למצרים תחת חסות "האחים המוסלמים" השפיעו על החלטתם לגבי שליט. מעתה ואילך יתפוס הנשיא מורסי תפקיד מרכזי בתיווך בין הצדדים.
האתגר הבא - הטרוריסטים בסיני והסלפים הקיצוניים
מורסי הוא המנצח הראשי במשבר עזה. הוא עמד בפני לחצים פנימיים כבדים, של הסלפים והאיסלאמיסטים הקיצוניים שלחצו "לפתוח את שערי הג'יהאד" ולבטל את הסכם השלום עם ישראל.
מורסי הרגיע את הצד הערבי והוריד מעצמו את הלחץ פנימי באמצעות החזרת השגריר המצרי בישראל לקהיר.
ביום שישי האחרון, אחרי התפילות במסגדים, נשא מורסי נאום תקיף נגד ישראל מבלי להתחייב לפעולה כלשהי. הנשיא המצרי יודע כי אחרי המשבר בעזה, עליו להתמודד עם טרוריסטים בסיני מחד ועם הסלפים הקיצוניים במצרים מאידך. ההקצנה בקרב הסלפים בולטת לאחרונה והם מזכירים יותר ויותר את הטליבאן. אחד הפעילים הסלפים דרש לאחרונה להרוס את הספינקס ואת הפירמידות בטענה שהם בגדר עבודת אלילים. לנשיא מורסי אין זמן ויכולת להתעסק זמן רב במשבר בעזה ועליו להתפנות להצלת הכלכלה המצרית.
במהלך המשבר בעזה עמד הנשיא מורסי לראשונה בפני משבר אזורי והתמודד איתו באופן שקול. נשיא מצרים הפך לכתובת מהימנה לכל הצדדים: ישראל, חמאס והג'יהאד, ארצות הברית ו אירופה. הוא הצליח להתמודד במשבר זה עם מנהיגים סונים מתחרים, שניסו להשתלט על המשבר כמו טורקיה וקטאר והוכיח בכך כי מצרים, למרות המשבר הכלכלי שבו היא שרויה, שמרה על תפקידה המוביל בעולם הערבי.
אין ספק, כי לישראל תרומה משמעותית להצלחת מורסי, שכן ראש הממשלה בנימין נתניהו העניק הזדמנות למשא ומתן לפני שהחליט על כניסה קרקעית לרצועה ואף הבליג על הפיגוע באוטובוס "דן" בתל אביב.
לפי התקשורת הערבית, חמאס והג'יהאד האיסלאמי סירבו להצעה הישראלית המקורית לפתוח את המעברים לרצועת עזה רק אחרי 90 ימי רגיעה. לפי אותם דיווחים, ישראל הסכימה לפתוח את המעברים בתנאי שהדבר ייעשה בתיאום מלא עם הצבא המצרי. מצרים היא הערבה למילוי הסכם הפסקת האש. הצלחתה של ה"הודנה" היא הצלחת מצרים ולכן יש להניח כי מצרים תלחץ על חמאס למלא אחריה. אך אסור לשכוח, כי בגדה יש גם ארגונים המקבלים הוראות ממקומות אחרים.
לפנייה לכתב/ת 
