מהפכת מורסי השנייה - למה הוא מסתכן?

החלטת נשיא מצרים מוחמד מורסי בשבוע שעבר להעניק לעצמו סמכויות בלתי מעורערות עד כינון החוקה מעוררת מהומה בארצו. מתנגדיו של מורסי טוענים כי הוא העניק לעצמו "סמכויות פרעוניות" או "סמכויות אלוהיות" בכך שביטל את האפשרות לערער על כל החלטותיו מיום היבחרו ביוני. החלטתו של מורסי מסוכנת כלפי פנים וכלפי חוץ: כלפי פנים היא מחדשת את המהומות בכיכר תחריר אחרי תקופת יציבות, ואמש אף גבו מהומות אלה את חייו של נער בן 15; מבחינה חיצונית היא עלולה לגרור ביקורת מהמדינות התומכות במצרים ובראשן ארה"ב. מדוע לקח מורסי סיכון כזה בשעה שמצרים כה נזקקת לסיוע האמריקני?

מפגינים למען מורסי בכיכר תחריר(צילום: AFP)

מפגינים בכיכר נגד מורסי(צילום: רויטרס)

מתנגדי מורסי – אנשי צבא, משפטנים ועורכי דין, חברי התנועות החילוניות והליברליות ונוצרים קופטים – מאשימים אותו בניסיון השתלטות על מצרים בשם האחים המוסלמים. יש הטוענים כי מורסי ממשיך את "מהפכת האחים המוסלמים"

 (א-ת'ורה אל-אחואניה) על חשבון "המהפכה העממית" (א-ת'ורה א-שעביה) הדמוקרטית של "האביב הערבי". הם טוענים כי למעשה "ארגון חשאי" (האחים המוסלמים) מנהל כיום את חייהם של 83 מיליון מצרים והופך אותם לעבדים למטרותיו. באינטרנט עלה טון ההתקפות נגד המשטר וגולשים כתבו "שהאחים יעזבו אותנו ויצטרפו לחבריהם בעזה (חמאס)" או: "האחים ניסו להתנקש במנהיגנו עבד א-נאצר והצליחו להרוג את אנואר סאדאת, עכשיו הם שולטים בנו!". רבים ממתנגדיו מכנים את הנשיא "פרעה החדש", כינוי שהיה שמור לחוסני מובארק.

בכיכר תחריר ובמקומות אחרים מתנהלות הפגנות בעד הנשיא ונגדו. תומכיו, בעיקר מקרב האחים המוסלמים, טוענים כי צעדיו הכרחיים להשלמת המהפכה. השלמת המהפכה כוללת ניסוח חוקה חדשה למצרים, שעליה תושתת המדינה החדשה ושאחריה ייערכו בחירות. בימים אלה שוקדת ועדה על ניסוח החוקה. סביב נושא זה מתקיים מאבק ציבורי ופוליטי, שבו למערכת המשפטית חשיבות מכרעת, בתור הגוף שבכוחו לפזר את הוועדה.

להעיף את הפלול, להשלים את החוקה

כדי להשלים את הכנת החוקה, על מורסי לשתק את גורמי ההתנגדות מקרב המערכת המשפטית שרובם בבחינת "פלול" – כינוי למי שמונה בתקופת מובארק. רק על ידי הסרת שרידי המשטר הישן והמושחת, תתאפשר הכנת החוקה. כך מסבירים תומכי מורסי גם את פיטורי התובע הכללי, עבד אל-מגיד מחמוד, שהתמנה בימי מובארק. רבים במצרים זועמים על בכירי מערכת המשפט, הזוכים למינוי לכל ימי חייהם, בעוד גיל הפנסיה במדינה הוא 60. אלה מאשימים את השופטים בשחיתות ובקבלת משכורות עתק מנקרות עיניים.

התובע הכללי המפוטר(צילום: EPA)

צעדו של מורסי מחזק את המחנה האיסלאמי ומאפשר לוועדת החוקה, המורכבת ברובה מאיסלאמיסטים, להמשיך לעבוד על כינונה באין מפריע. החוקה תתבסס ככל הנראה על השריעה (ההלכה המוסלמית) אך לא כמקור יחיד, שכן חברי הוועדה יודעים כי עליהם להביא להסכמה רחבה ככל הניתן על החוקה כדי להביאה להצבעה.

מורסי גם פרסם צו המגן על הבית העליון של הפרלמנט, מועצת השורא, מפני פיזור, ובכך הרי שהוא השלים תהליך ארוך שהחל מיד אחרי היבחרו בקיץ. כזכור, בצעד מפתיע, פרסמה בקיץ המועצה הצבאית צו לפיזור הפרלמנט והמערכת המשפטית תמכה בהחלטה בטענה שרוב חבריו (איסלאמיסטים) נבחרו באופן לא חוקי. מורסי ניהל מאז מאבק בשני שלבים, הראשון נגד הצבא והשני נגד מערכת המשפט.

פרק א' במאבק להגנת הפרלמנט היה ביולי, כאשר מורסי ביטל את החלטת הצבא וקרא לפרלמנט להתכנס. בחודש אוגוסט סיים את המלאכה כאשר פיטר במפתיע את ראש המועצה הצבאית הגנרל חוסיין טנטאווי ואת הרמטכ"ל סאמי ענאן ומינה את תומכו עבד אל-פתאח א-סיסי. את שלב ב' ביצע מורסי בשבוע האחרון, כאשר פיטר את התובע הכללי ושיתק את המערכת המשפטית. בכך השלים מורסי את המערכה להצלת הפרלמנט המבטיח לו תמיכת רוב בהחלטותיו בעתיד.

מורסי וא-סיסי(צילום: רויטרס)

הפגנות נגד מורסי מול בית המשפט העליון בקהיר(צילום: MCT)

אף על פי שצעדי מורסי נראים כצעדי השתלטות איסלאמיסטית וקיים חשד סביר כי הוא מעוניין בעתיד להחיל את השריעה במצרים, יש להבין את צעדיו גם כאינטרס לחזק את משטרו כדי להקל את העברת הרפורמות שבהן הוא מעוניין. נראה כי מטרתו של מורסי אינה אך ורק לכפות את האג'נדה של האחים המוסלמים על מצרים, כי אם גם לקדם את כלכלתה של מצרים העומדת על סף קטסטרופה.

כדי לקיים רפורמה מרחיקת לכת במצרים יזדקק מורסי לסמכויות נרחבות ביותר. יש להניח כי הדוגמאות לרפורמות כאלה מבחינתו אינן מדינות דמוקרטיות כגון ארה"ב המתרוששת או אירופה המקרטעת. מורסי רואה במדינות כמו סין, רוסיה, מדינות המפרץ וסעודיה דוגמאות להצלחה כלכלית.

הנשיא מורסי מעוניין ללכת בדרך היחידה מבחינתו המאפשרת לו להישאר "דמוקרטי"

בעיני המערב ולהבטיח את המשך הסיוע הכלכלי למצרים. באותו זמן, על דרך זו לאפשר לו גם לנהל את מצרים ללא עוררין. זאת יוכל להשיג הנשיא באמצעות דאגה להישרדותו של הפרלמנט האיסלאמיסטי התומך בו. כך יבטיח כי הרשות המחוקקת תשמש בעתיד חותמת גומי להחלטותיו. הצלחתו של מורסי תלויה ביכולתו לצלוח את המשבר הנוכחי, מבלי שהמהומות ברחוב המצרי יגלגלו שוב את כדור השלג האנרכי של האביב הערבי.

ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מלמד ערבית ומרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון, בבית הגפן ובמכללת הגליל. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010