גזענות על הדשא: האנטישמיות חוזרת
אוהדי טוטנהאם "היהודים" מותקפים בלאציו, קריאות היטלר במשחק של ווסטהאם, קריאות משרפה בהונגריה ודגל ישראל שהופך לפרובוקציה. מגרשי הכדורגל ביבשת הישנה הפכו למקום לא סימפטי עבור יהודים
זה היה שבוע קשה לאוהדי טוטנהאם. הוא החל במאבק שלהם על הזכות לכנות עצמם "יהודים" ביציע, המשיך בהתקפה אלימה של אוהדי לאציו והסתיים בקריאות אנטישמיות נוראיות בדרבי נגד ווסטהאם. קבוצה אחת, יותר מדי אירועים מבישים.
הדרבי התל אביבי בכדורסל, הנה זה בא:
- גודס ופרישמן נזכרים בדרבים הגדולים
- מלקולם תומאס לא שמע על הפועל תל אביב
- איך הצהובים יגיבו לשירי שואה מכיוון הקהל האדום?
- והאם מתן נאור הפצוע יחלים בזמן למשחק?
- רוססו כתובות נאצה נגד מכבי ת"א על קירות נוקיה
אבל אוהדי טוטנהאם הם לא היחידים שסובלים מאנטישמיות בכדורגל האירופי. יותר ויותר סיפורים מופיעים בכותרות במדינות שונות ביבשת. מהונגריה ופולין במזרח ועד סקוטלנד במערב. לפעמים זה שיר צורם במיוחד, פעמים אחרות זמזום מהיציע המחכה את קולות תאי הגזים. ובמקרים אחרים זו כבר אלימות פיזית קשה.
באנגליה יודעים להילחם בתופעה בכוח רב. משפטים מהירים ועונשים כבדים נפוצים שם במקרי גזענות בכלל ואנטישמיות בספורט בפרט. אבל לא בכל מדינה נאבקים נגד האירועים החמורים. לפעמים פשוט מעדיפים להתעלם.
בלונדון הייאוש לא יותר נוח
"סופת אנטישמיות בכדורגל" – ככה הגדירו השבוע בשידורי ערוץ החדשות CNN את המצב הנוכחי אחרי שיותר ויותר סיפורים על אירועים אנטישמים
במגרשים הגיעו לכותרות כשהשיא היה תקיפת אוהדי טוטנהאם, פיזית ומילולית, במשחקי החוץ מול לאציו ו-ווסטהאם.
עשרה מאוהדי התרנגולים הותקפו בפאב ברומא כשמספר גברים רעולי פני פרצו למקום והיכו אותם ללא התגרות. במשחק עצמו, במסגרת הליגה האירופית, נשמעו קריאות אנטישמיות קשות מצד אוהדי לאציו – מבלי שנעשה דבר. "חייבים לחקור את מה שקרה כאן", אמר מאמן טוטנהאם אנדרה וילאש-בואש, "בפעמים קודמות העניין טופל במהירות ואופ"א חייבת שוב לפעול".
בקושי עברו שלושה ימים והגיע תורם של אוהדי ווסטהאם, קבוצתו של יוסי בניון, שהציגו שיר חדש – "היטלר בא לקחת אתכם" – והצדיעו במועל יד.
חמישה אוהדים נעצרו ואחד מהם הורחק מהמגרשים לצמיתות. "זה היה מביך", סיכם בניון, "אני בטוח שהמועדון יעשה הכל למצוא ולהעניש אותם".
בווסטהאם, כאמור, מיהרו לפעול, וכך עושים גם אצל השכנים בסקוטלנד. אוהד היברניאן הסקוטית סטיב רוג'רס נעצר לפני מספר חודשים אחרי ששר ברכבת בדרך הביתה מהאצטדיון "אתם מוזמנים לאדינבורו אלא אם אתם יהודים". הוא נשפט במהירות וקיבל עונש של 100 שעות עבודות שירות.
בהולנד דגל ישראל הוא פרובוקציה
אבל בניגוד לאי הבריטי במקומות אחרים באירופה, ובין השאר באיטליה, לא מוטלים עונשים רציניים. אחת המדינות המערב אירופאיות עם מספר התקריות האנטישמיות הגדול ביותר בכדורגל היא הולנד. ההולנדים נאבקים בתופעה כבר שנים, בעיקר מול אוהדי פיינורד, דן האג ואוטרכט, היריבות הגדולות של איאקס "היהודית", אבל למרות המאבק העונשים לא תמיד חמורים מספיק והתופעה עדיין קיימת.
בתחילת העונה הופסק המשחק בין אוטרכט לאייאקס לרבע שעה בגלל קריאות אנטישמיות חזקות וצורמות מהיציעים ובראשן הקריאה "הרכבות כבר מוכנות, היהודים לגז". השופט במשחק הסביר שהפסיק את המשחק כיוון שהקריאות היו פשוט בלתי נסבלות. אחרי שהמשחק חודש והסתיים כהלכה אמר מנכ"ל אוטרכט ווילקו ואן שיק: "המצלמות במגרש יראו לנו מי האוהדים שעשו זאת ונטפל בהם. יהיה קשה להעניש את כולם כי מדובר באלפים, אבל מי שייתפס לא ייכנס לפה יותר".
והנה, בחודש שעבר שוב נשמעו שירים אנטישמים באצטדיון של אוטרכט ואותו מנכ"ל שוב התחייב להטיל עונשים כבדים על האוהדים, אבל בפועל לא נראה שהוא מסוגל לעצור זאת. בקבוצה חילקו במשחקים כרוזים הקוראים לאוהדי להפסיק. אתם יכולים לנחש מה האוהדים עשו עם הכרוזים האלה.
אוהדי איאקס, אגב, מואשמים פעמים רבות בניסיון לגרום לפרובוקציה כשהם מביאים איתם דגלי ישראל למשחקי חוץ. בשנה שעברה נאסר עליהם להכניס את הדגלים למשחקים בדיוק כמו שבטוטנהאם מנסים לגרום לאוהדים לשיר על עצמם "יהודים".
ומי יטפל בשירי שואה?
התופעה לא עוצרת רק במערב אירופה. להיפך, ככל שהולכים מזרחה היא רק מתגברת. אנחנו שומעים פחות על סיפורים ממדינות מזרח אירופה כיוון שהכדורגל שם פחות מתוקשר ולא כל אירוע הופך לסיפור גדול.
לפני כחודשיים בווינה מספר אוהדי כדורגל אוסטרים התקיפו יהודים ברחוב. בפולין נשמעות קריאות גזעניות בכל משחק של פולוניה ורשה הנחשבת היסטורית לקבוצה "יהודית" ולפני אליפות אירופה שהתקיימה של הקיץ היה ניסיון לשווק חולצות עם כיתובים אנטישמים כמו "אין כניסה לאוהדים יהודים".
במשחק נבחרת ישראל בהונגריה לפני מספר חודשים שרו אלפים ביציע "יהודים מסריחים" והפריעו לנגינת "התקווה". איתי שכטר שמע קריאות גזעניות מאוהדי קבוצתו קייזרסלאוטרן ואם הייתם מבינים סרבית כנראה הייתם מזדעזעים מכמה שירים של פרטיזן בלגרד אותה אימן לאחרונה אברם גרנט.
במדינות רבות במזרח אירופה אפילו לא מנסים להילחים במקרים האלה. הם מעדיפים שהתקשורת העולמית לא תשמע יותר מדי וכל עוד אין אלימות פיזית הנושא אינו מצריך טיפול מבחינתם. אבל לנו, כישראלים, אין כל כך זכות להתלונן. הרי גם כשנשמעים שירי שואה במשחקים בישראלים – כמו שהולך לקרות בדרבי התל-אביבי ביום ראשון – לא מטפלים בנושא. אז מי אנחנו שנתלונן על אחרים?
לפנייה לכתב/ת 
