הניחו לניצולי השואה, הבעיה תיפתר בלאו הכי
אני מציע למשרד האוצר פתרון סופי בהחלט שלא יצריך חשיבה נוספת. במקום להחליף את הקרן לרווחת ניצולי השואה והעמותות השונות, חכו 10-15 שנה. הבעיה תיפתר במלואה
בצל הפריימריז בכל המפלגות, הפצצה האיראנית, הבחירות הקרבות, עמוד ענן, ההכרזה על מדינה פלסטינית משקיפה באו"ם והדרבי החיפאי - אנחנו מפספסים מאורע שולי, שנמצא הרחק מאוד מאור הזרקורים.
הבוקר בשעה 11, במהלך ישיבת הממשלה, יוצאים עשרות ניצולי שואה להפגין מול קריית הממשלה בתל-אביב ומול משרד האוצר בירושלים במחאה על התנהלות האוצר בכל הנוגע לתקציבי הקרן לרווחת ניצולי השואה. על פי הקרן - יש חלון זמן של שלוש שנים שבו חייבים להחזיר את התקציב הראוי לניצולים בשל הגעת המסה הקריטית של הניצולים לגיל המשמעותי. צעד זה מגיע בעקבות ההכרח לסגור את ערוץ המענקים דרכו זכאים ניצולי שואה להחזרים עבור הוצאות רפואיות כמו חיתולים, משקפיים, טיפולי שיניים, מכשירים אורתופדיים ועוד.
לפני שתמשיכו בחייכם, אתן לכם, על פי מקורות זרים, כמה עובדות מהירות: תקציב הקרן לרווחה לניצולי שואה מורכב ברובו מוועידת התביעות (60%), בחלקו מהאוצר (30%) ו-10% שמקורם בתרומות ובהכנסות נוספות. בעוד ועידת התביעות מגדילה באופן עקבי את התקציב משנה לשנה, האוצר מקצץ בתקציבי הקרן ובאפיקי סיוע חיוניים לאוכלוסיה החלשה ביותר. מעבר לקיצוץ מיידי של שני מיליון שקלים בתקציב הקרן, התבשרה הקרן גם על קיצוצים מתוכננים בתקציבה בשנה הבאה.
האוצר גם ממליץ לסגור את שלוחות הקרן בחיפה ובבאר שבע ובכך לפגוע עוד יותר בניצולי השואה החיים בפריפריה שהסיוע של הקרן חיוני להם. חלקם מוגדרים ניצולי מ"מעגל שני" (לרוב יוצאי מחנות עבודה שאינם יוצאי גטאות ומחנות ריכוז) שהמדינה לא מכירה בהם כניצולי שואה הזכאים לסיוע והגוף היחיד שמסייע להם הוא הקרן לרווחת ניצולי השואה.
תהליך משפיל של החזרים על חיתולים
יוזמות של הקרן להקל את התהליכים הביורוקרטיים שעוברים ניצולי השואה נתקלות בדלת סגורה. הניצולים נאלצים לעבור תהליך ביורוקרטי משפיל של החזרת קבלות על חיתולים במקום משלוח ישיר לבתיהם שיהיה זול ויעיל יותר. באוצר מבזבזים זמן וכסף מיותר בביקורות ובהשהיות ביורוקרטיות של אישורי תקציב, במקום להכיר בדחיפות הנושא ולהבין שמדובר בשלוש שנים קריטיות המהוות את חלון הזמן האחרון שבו ניתן לסייע באופן משמעותי לניצולי שואה.
חיפשתי ומצאתי את מוקד המריבה. הסיבה שבגללה ממררים את חיי ניצולי השואה האומללים, היא הרצון להקים רשות כוללת לטיפול בניצולי שואה. פתרון מצוין לשנות השמונים. בדיוק כמו ההיגיון של שינוי טקטיקה בדקה ה-95 של משחק כדורגל. אז אני אומר, עזבו אתכם מלדאוג לחיתולים לסבא שצורח מסיוטים שלא נגמרו 70 שנה אחרי, עזבו אתכם מלטפל בעובש של הקירות של הבית המעופש של סבתא וגם עזבו אתכם מהדודה הזקנה שאמרה שכאשר היו לה שיניים לא היה לה מה לאכול וכעת, כשיש לה אוכל, אין לה כבר שיניים. יש לי הצעה טובה בהרבה.
עכשיו, מכיוון שהממשלה נכשלה בשישים וכמה שנותיה בטיפול בניצולי השואה, אני מציע למשרד האוצר פתרון טוב בהרבה. סופי בהחלט שלא יצריך חשיבה נוספת. במקום לנסות להחליף את הקרן והעמותות השונות שניסו למלא את הוואקום שאתם וקודמיכם יצרתם, חכו פשוט 10-15 שנה. אני מבטיח שבעיית ניצולי השואה תיפתר במלואה ואף אחד מהם כבר לא יצטרך לקבל טיפול. רק אני מאחל לכם דבר אחד. שהדור שלי לא יתייחס אליכם כמו שהתייחסתם לסבא ולסבתא.
כי בינינו, יהיה לנו קשה לשכוח.
עידו מינקובסקי, לשעבר דובר הקרן לרווחת נפגעי השואה ונכדה של טובה שפי ז"ל, ניצולת אושוויץ.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
