יריית אזהרה אירופית לנתניהו
מדינות אירופה נמנעו בסוף מהחזרת שגריריהן מתל-אביב, אבל הצונאמי המדיני אומר הכול: לאירופים נמאס מהעובדה שלנתניהו אין שום תוכנית לצעדים מעשיים מול הפלסטינים. היא מאותתת לו שתוכל להשפיע על הבחירות, אבל הוא - קורץ עוד יותר לימין
אירופה ירתה היום יריית אזהרה ראשונה לעבר ממשלת נתניהו. הדיווחים על הכוונה של לונדון ופריז להשיב הביתה את השגרירים בתל-אביב מתבררים בשעות האחרונות כמעט מוגזמים, אם כי לא בלתי נכונים. בשיחות שנערכו בבירות אירופה הועלו רעיונות שונים, בהם גם הרעיון מרחיק הלכת להשיב את השגרירים. הרעיונות האלה, אומרים דיפלומטים ישראלים, הופרחו - ונגנזו, אך הדלפתם נועדה להבהיר לישראל כי לאירופים נמאס מהקיפאון המדיני, מחוסר המעש של הממשלה השבויה בידי הפוליטיקה הפנים-ישראלית, ובעיקר מהכוונה להמשיך ולבנות בהתנחלויות ובאזור E1 הרגיש והבעייתי.
באירופה לא מאמינים לבנימין נתניהו ולאביגדור ליברמן. ארבע שנים של חוסר התקדמות וחוסר דיאלוג ממשי עם הרשות הפלסטינית, לצד איומים חוזרים ונשנים למוטט את הרשות, המאיסו את נתניהו על מנהיגי המערב. אירופה עייפה מהסוגיה הישראלית-פלסטינית, ועייפה מהדרישות הישראליות החוזרות ונשנות לבלום את הפלסטינים ולתמוך במאבק נגד החמאס. "אנחנו אומרים להם כל הזמן מה לא, מבקשים מהם לעמוד לצדנו, אבל לא מציגים שום תוכנית מדינית ריאלית", אומר דיפלומט ישראלי. "זו הסיבה שהם תמכו בפלסטינים, וזו הסיבה שהם מגיבים בחריפות כזו לצעדים הישראליים. אין שום דבר על השולחן מלבד צעדים שאינם מובילים לשום מקום ולשום התקדמות".
זימון שגרירים ישראלים לשיחות הבהרה, נזיפה ומחאה אינו דבר שבשגרה, אך גם לא צעד יוצא דופן. היו כאלה בעבר, ומן הסתם - יהיו כאלה גם בעתיד. ההבדל במסר שהעבירו היום האירופים, בתיאום עם הממשל בוושינגטון, נועד להבהיר לראש הממשלה כי גם הם יודעים להתערב בבחירות הפנימיות בישראל. בעת הזו, בתקופה פוליטית רגישה כל-כך, הפיכת ישראל למצורעת ומבודדת מבחינה מדינית יכולה להשפיע גם על תוצאות הבחירות בישראל, שלא לדבר על מה שעשוי לקרות כאן אם הסכמי הסחר והייצוא הישראלי לאירופה יפגעו.
בניגוד למה שקורה כאן, בעולם מבקשים להחזיר לשיח הציבורי את הסוגיה הפלסטינית, להפוך אותה לנושא מרכזי במערכת הבחירות. לנתניהו אין תוכנית ואין אסטרטגיה בסוגיה הזו. לציפי לבני, למשל, דווקא יש. האיתות לישראלים ברור. אירופה אמנם תמכה בישראל במבצע "עמוד ענן", אך הבנייה בהתנחלויות והניסיון לפגוע באבו מאזן הם בבחינת קו אדום בעולם. אף אחד לא רוצה לשמוע את הסיסמאות של ליברמן המאיים על נשיא הרשות שלוש פעמים בשבוע, אף אחד לא סובל עוד את ההודעות המתגרות על בנייה נוספת בהתנחלויות היושבות על קרקע פלסטינית.
ההודעה הישראלית על הכוונה לבנות עוד אלפי יחידות דיור בשטחים אינה חד משמעית. בתגובה חריפה ומתגרה, ביקשה ישראל להבהיר לפלסטינים כי יש לה יכולת לבצע פעולות חד צדדיות שיקשו עוד יותר על יצירת הסכם שלום והקמת מדינה פלסטינית. קטיעת הרצף הטריטוריאלי באזור E1 היא בגדר ניסיון של נתניהו להבהיר כי מי שחולם על מדינה פלסטינית - כדאי שלא ייצא מהמיטה בזמן הקרוב. אין על מה לדבר, ואין עם מי לדבר.
ראש הממשלה רשם על שמו בארבע השנים האחרונות פטנט ייחודי: הוא מחזיק את הזכויות הבלעדיות על יצירת תחושת המצור. זו דרכו, וזו האסטרטגיה שלו: לספק לבוחריו מו הימין את התחושה כי העולם כולו נגדנו, ולהשיב לביקורת הבינלאומית בהודעות לתקשורת המבטיחות כי ישראל תמשיך לדהור ישר עם הראש בקיר. במשך שעות שתקה היום לשכת ראש הממשלה, וכשהחליטה להגיב - היא הגיבה לימין והתעקשה שלא תיכנע ללחץ הבינלאומי אלא תדבק בהחלטה על בניית יחידות הדיור מעבר לקו הירוק. בכל זאת בחירות בישראל, והלחץ גדול.
אלו ימים שבהם נתניהו חייב להוכיח כי האיחוד עם ישראל ביתנו היה שווה מבחינה פוליטית. הוא רוצה מנדטים. למרות
הנאומים הנרגשים, הפכה הליכוד למפלגת ימין ללא בגין. הדחת מרידור ומיקי איתן מעניינת אותו כקליפת השום. נתניהו רוצה את הימין של נפתלי בנט, לא את המרכז של דן מרידור. לכן הוא לא עוצר, ומאותת כי האיומים של האירופים לא מזיזים לו.
בינתיים, מי שנפגעת זו מדינת ישראל: רם עמנואל הבהיר אמש במדויק כיצד מרגיש הנשיא ברק אובמה כלפי ראש הממשלה הישראלי, האירופים שבעו מתרגילים חסרי תכלית, ואט אט הופכת ישראל ליותר ויותר מבודדת ומנהיגיה המדיניים לנלעגים.
לפנייה לכתב/ת 
