שקע חמקמק: המטאורולוג הראשון בארץ ישראל

רודולף פייגה נולד בשנת 1889 בעיר ברסלאו שבגרמניה. הוא סיים לימודי אוניברסיטה, ובמלחמת העולם הראשונה שירת כקצין מטאורולוגיה ביחידת הצפלינים של צבא הקייסר.

בין המלחמות, נעשה למומחה בעל שם עולמי במחקר המטאורולוגי. בקומת ביתו העליונה הייתה תחנת תצפית אקלימית ומכיוון ש'ידע משהו' בתחום התעופה, הקים ליד ביתו מועדון לימוד דאייה ומוסך דאונים.

בשנת 1933 החרימו הנאצים בגרמניה את ביתו על תחנת התצפית האקלימית שבו ומועדון הדאייה שלידו. רודולף הועבר למחנה מעצר, ומהר מאוד נוכחו בלופטוואפה (חיל האוויר הגרמני) שהם לא יכולים לוותר על כישוריו של בתחום המטאורולוגי. הרמן גרינג הוציא הוראה לשחרר את פייגה מהמעצר. כאשר נשאל שר האוויריה הגרמני, הרמן גרינג, הכיצד הוא משחרר יהודי ממעצר, ענה גרינג: "אני מחליט מיהו יהודי".

לדאות עד לארץ ישראל

הזדמנות פז נקרתה לפייגה למלט את משפחתו מגרמניה בשנת 1935, עת התקיימה בארץ ישראל המכבייה השנייה.

בחודש אפריל הגיע לארץ רודולף פייגה בראש נבחרת דאייה עם כמה דאונים מסוג גרונאו בייבי. בין חברי משלחת מכבי היו גם ארנסט רפופורט ואמיל פוהורילה, אשר היו למדרכי הטייס הראשונים שהקימו ברבות הימים את חיל האוויר של צה"ל.

בגמר המכבייה הם נשארו בארץ והציוד שימש להקמת קלוב התעופה בחיפה. בשנת 1937 התאחדה משפחתו של רודולף בא"י. גם את הציוד המדעי הצליח רודולף לחלץ מגרמניה ואיתו הקים לראשונה בא"י את השירות המטאורולוגי האזרחי של המנדט הבריטי.

לצורך זה הוא קיבץ סביבו צוות מומחים, כולם ייקים: לותר יוליוסברגר, היינץ גוטפלד, אדגר רוזנאו, משה טלר, גדעון שטייניץ, צבי קראוטהמר, היינץ ליפשיץ ונוספים.

יחידת השירות המטאורולוגית בחסות ה-RAF

חשוב לציין שמדידות אקלימיות בא"י החלו כבר בשנות ה-90 של המאה ה-19 על ידי איש ביל"ו, מנשה מאירוביץ. בראשית המאה ה-20 הציב האגרונום, אהרונסון, כמה תחנות מדידה ולאחר מלחמת העולם הראשונה הורחבה מאוד פעילות המדידה הקרקעית ע"י המורה דב אשבל.

אבל כל הפעילות הזאת לא הגיע לרמה המדעית, עם אמצעי מדידה באוויר וביבשה בפריסה אזורית וצוות מיפוי סינופטי, כפי שייסד רודולף פייגה. אפילו השלטון הבריטי שקיבל עד אז את נתוני האקלים ממצרים, עבר לקבלת הנתונים מהשרות האזרחי של פייגה.

ב-1937, כאשר הבריטים הקימו את שדה התעופה בלוד, עבר רודולף עם אנשיו להתגורר שם קרוב למתקני המדידה. עם פרוץ מלחמת העולם הפכה יחידת השירות המטאורולוגית ליחידה צבאית של ה-RAF עבור כל יחידות הצבא הבריטי במזרח התיכון. במקביל התמנה רודולף להיות סגנו של ראש מנהל התעופה האזרחית, דגלס גארמבלי, ופרק זמן קצר היה גם למנהל בפועל של שדה התעופה בלוד.

הקשר הראשוני לרודולף עמי נוצר על ידי נכדו, רז פלג (טייס בחיל האויר), אשר המליץ לי להיפגש עם אביו יהויכין: "תפגוש איש מרתק", אמר ואמנם כך היה. ס

יפורו של יהויכין בלתי רגיל. בשפה עממית סיפר לי כיצד העביר את השירות המטאורולוגי לעידן הלוויני, מיפוי וקליטת לווינים רוסיים, המצאות בתחום הכימיה לייצור מימין ועוד אין קץ סיפורים.

יהויכין עצמו 'נכנס' לנעלי אביו בשירות המטאורולגי. רבים מראשוני חיל האוויר זוכרים אותו - המדריך המטאורולוגי של בית הספר לטיסה בכפר סירקין. את סיפור מעשיו אנסה להביא בנפרד.

קלוב התעופה של מכבי והמכבייה

ביקשתי ללמוד על הסבא, רודולף. לשם כך הגעתי למוזיאון הייקים בתפן. בכמה תיבות מצוי העיזבון של רודולף, ויש שם מחקרים חובקי עולם הקשורים למטאורולוגיה. דיאגרמות, רישומי אקלים, השפעות מזג האויר על גוף האדם, הכל ב"כתוב".

מצאתי רק שני פריטים חזותיים: קלוב התעופה של מכבי בגרמניה והגעתם לתחרויות המכבייה בארץ - 1935, והפריט השני: אלבום ציורים (איננו יודעים מי צייר), אבל יש בו תיאור של הקמת שדה התעופה בלוד והמאורעות הביטחוניים בארץ ערב מלחמת העולם השנייה.בציורים שירים מחורזים וכיתובים.

כאשר שאלתי יודעי גרמנית לפשר הכתוב והנראה בציורים, הם בכלל לא הבינו על מה מדובר. אבל כאשר פגשתי את יהויכין פייגה, הסתבר לי שהוא זוכר היטב את סיפורי אביו על הנראה באלבום והוא היחיד שעדיין יכול לפענח את הציורים.

פרק ראשון: מברסלאו גרמניה למכבייה השנייה בא"י.

1. ביתו של רודולף פייגה בברסלאו. הקומה השנייה הייתה תחנת תצפית ומחקר מטאורולוגית. בשמים שט צפלין בו מתקני מדידת נתוני אקלים.

2. ליד ביתו הקים רודולף מועדון דאייה בו מסלולי דאייה ומוסך לדאונים.

3. בין מלחמות העולם נעשה רודולף למומחה בעל שם עולמי בתחום המחקר האקלימי. בתצלום: כינוס בין-לאומי בנושא המחקר האקלימי ליד ביתו של רודולף (רודולף יושב רביעי משמאל).

4. כאמור, בשנת 1935 מצליח רודולף לחלץ את משפחתו מגרמניה הנאצית. ביחד עם חבריו לקלוב התעופה הם מגיעים לכנס המכבייה השנייה בארץ. בתצלום רואים את פריקת הדאונים מסיפון האוניה 'תל-אביב' בנמל חיפה.

7-5. הובלת הדאונים מהנמל ברחובות חיפה למשכנם על הכרמל.

6.

7.

8. רודולף ליד אחת מעגלות הדאונים.

10-9. חצר אחסון הדאונים על הכרמל (המקום דומה לחצר "הריאלי" אבל איני בטוח בכך. אולי מכירי המבנים בחיפה יתנו לנו זיהוי של המקום, נ.מ.).

10.

11. חברי קלוב התעופה מכבי מגרמניה בחיפה.

12.חברי הקלוב לאחר הרכבת אחד מהדאונים מסוג 'גרונאו בייבי' בחיפה. במרכז אמיל פוהורילה ומשמאלו ארנסט רפופורט.

13. דאון של קלוב התעופה על מדרון הכרמל לקראת הזנקה. הילד במעיל כהה הוא יהויכין פייגה.

14. דאון ליד שכונת אחוזה על הכרמל. נראה בבירור כבל הגומי אותו היו מותחים במשיכה כדי להזניק את הדאון.

15 אינצדנט.

16. ארנסט רפופורט לפני המראה בדאון, חיפה.

הערת שוליים

ברצוני להודות לכל קוראי המדור שנתגלו לי וכתבו שהמדור יחסר להם. קיבלתי גם טלפונים ומיילים. חשוב לי לציין שהרצון להפסיק עם המדור בא מצידי ולא מצד ynet המארחים. בינתיים, לאור הפניות הרבות אלי, נמלכתי בדעתי והמדור יימשך. בקרוב אפתח מדור עצמאי ברשת שבו אביא אלפי פריטים שתועדו במשך השנים ונראה לי שיהיה בהם עניין רב לציבור.

נדב מן

לכל הכתבות בדור טיול לעבר