קטש: "אני לא מבין את המילה בליינות"
כן, הוא אוהב לשחק סנוקר. כן, הוא יוצא לראות סרטים. אבל לעודד קטש נמאס לשמוע ביקורת על סגנון החיים שלו. עכשיו, כשהכישלון בירושלים מאחוריו והפריחה באילת בשיאה, הוא מאשים: "קשה מאוד לקבל פרגון בארץ אם אתה לא נראה סובל"
"ביום שלישי אני מגיע לאילת לשני אימונים. ברביעי יש אימון צהריים, שאחריו אני טס בחזרה לתל־אביב ומספיק להוציא את ליה מבית הספר. בחמישי בבוקר חוזר לאילת לעוד אימון, נשאר לישון שם. בשישי בצהריים טס בחזרה לתל־אביב. בשבת שוב על מטוס לאילת, לקראת המשחק. אם אנחנו משחקים בחוץ, הקבוצה מגיעה בסוף השבוע להתאמן במרכז".
תקצירים ב-ynet ספורט:
- את ה-3:4 המדהים של יונייטד ראיתם?
- צפו גם בגולאסו של גילי ורמוט באשדוד
- הניצחון של מכבי ת"א בדרבי גם פה
- ולקינוח: תקצירי מכבי ת"א ביורוליג
עודד קטש לקח על עצמו פרויקט לא פשוט, אבל לפחות בינתיים אי־אפשר להתווכח עם התוצאות. הפועל אילת המתחדשת, בקאמבק שלה לליגת העל, פתחה את העונה עם שישה ניצחונות ושני הפסדים בלבד, וקטש - שמעביר לא מעט זמן על מטוסים בקו אילת־תל־אביב בחודשים האחרונים - נבחר למאמן חודש נובמבר. עבור מי שמנסה להילחם בתדמית שדבקה בו מאז התייצב על הקווים - מאמן שמקדיש יותר מדי זמן להסחות דעת מחוץ למגרש - זו התשובה הטובה מכולן לביקורות.
"אני מאוד מרוצה מפתיחת העונה שלנו", הוא אומר. "אני לא יודע אם הופתענו, כי לא ידענו למה לצפות. ידענו שזו קבוצה חדשה, אבל אחרי שהחתמנו את הישראלים הייתי קצת יותר רגוע. זה לא עניין של עוד ניצחון או פחות ניצחון, אני שמח על האווירה שיש בקבוצה ועל האיכויות של השחקנים. החיבור של הבעלים דורון הרציקוביץ' ושל מוטי אמסלם עם העירייה, האנרגיות באילת, האנשים שהתגייסו, מתקן טוב והעובדה שהצליחו להעמיד תקציב ראוי פלוס - מי שנמצא בתוך העסק הזה ורואה איך הוא מתנהל מופתע פחות.
"אבל אני לא מתעסק עדיין בסיכומים: הליגה מאוד ארוכה ואני בטוח שעוד נעבור תקופות כאלה ואחרות ונראה קבוצות עולות ויורדות. כל הליגה צמודה מאוד, וכל שני ניצחונות או שני הפסדים יכולים לשנות הכל. אז אני בטח לא רוצה לקרוא לזה הצלחה".
מה כל כך מיוחד באילת?
"זו עיר שחיה בקצב אחר. זה כמו קיבוץ גדול של 60 אלף תושבים, כולם מכירים את כולם. זה הווי שקצת מזכיר את כפר־בלום של פעם, רק הרבה יותר גדול. אולי הריחוק הופך את הקבוצה לאטרקציה כל כך גדולה, יש משהו לדבר עליו. אני מקווה שזה רק ימשיך להתחבר ולהתעצם. אנחנו עושים הכל כדי שזו תהיה הצגה ראויה".
עוד ב-ynet ספורט:
כמה זמן יחזיק הפרויקט באילת?
"הרבה שנים. אני חושב שהפוטנציאל אפילו גדול יותר מהגליל, בגלל הקהל. זו עיר תיירות, ומבחינת גיוס ספונסרים אילת מושכת יותר אנשי עסקים גדולים עם תוכניות גדולות. אנחנו בעיקר רוצים להיות עקביים, להישאר בחלק העליון של הטבלה. צריך להתברג לפלייאוף, ומשם השמיים הם הגבול לכל קבוצה".
מעורב ירושלמי
קריירת האימון של קטש (38) לא ארוכה במיוחד, אבל היא בהחלט הפכפכה. מצד אחד, הצלחות מסחררות עם גליל/גלבוע, כולל זכייה באליפות ב־2010 עם ניצחון בגמר על מכבי ת"א של פיני גרשון. מצד שני, כישלונות במכבי ת"א ובהפועל ירושלים, שאותה עזב באמצע העונה שעברה.
מאז שעזבת את ירושלים לא באמת דיברת על מה שקרה שם. מה מצליח לך בקבוצות כמו גליל או אילת שלא התחבר בירושלים ועוד קודם לכן במכבי ת"א?
"אני חושב שהייתי שם את האצבע על האנשים שמנהלים את העסק. אל תחברו את מכבי וירושלים, כי החוויות שלי משתי הקבוצות לא זהות ולא דומות. במכבי הבעיה הייתה ההחלטה ללכת לשם. לא הייתי עצמי אפילו לרגע אחד והאחריות כולה שלי.
"לעומת זאת, בירושלים עברתי שנה וחצי עם רגעים יותר טובים ופחות טובים, ונהניתי גם לעבוד שם ביום־יום. לקחתי הימור מסוים כשניסיתי לבנות קבוצה שלאו דווקא תביא הצלחות באופן מיידי, למרות שהקבוצה בסופו של דבר התחברה מהר בעונה הראשונה. אני חושב שההבדל בין הצלחה לכישלון באותה עונה היה חוסר מזל משווע. אני לא חושב שיש קבוצה שהייתה יכולה להתמודד עם כל כך הרבה פציעות ברגע נתון".
מה קרה בעונה השנייה שהוביל להתפטרות שלך?
"הקבוצה לא נבנתה מספיק בצלמי ובדמותי ולא היה לנו מספיק כישרון. סחבתי את הכישלון כביכול של העונה הראשונה. הייתה מין תחושה שלא עשיתי מספיק בעונה הראשונה, אבל הנה נותנים לי עוד הזדמנות ובוא תקשיב לנו. זה היה הסיפור במקרה של שחרור יוגב אוחיון והחתמת די־ג'יי סטרוברי, וזו בדיוק הבעיה בירושלים. הרי אף אחד לא יגיד שנתנו ליוגב ללכת, אבל לא עשו מספיק כדי להשאיר אותו. זה לא קורה שם רק למאמנים, אלא גם לשחקנים. אני חושב שהעובדה שיובל נעימי התרחק מירושלים עשתה לו טוב, וכך גם ליוגב ולהרבה שחקנים אחרים.
"יש ריטואל קבוע בירושלים שהבסיס שלו הוא מחסור בתיאום ציפיות מול הקהל והתקשורת. יש משהו באווירה, משהו שם לא מסתדר. משהו לא נכון בציפיות מהקבוצה וביכולת לממש אותן. קולם של האנשים שמחליטים ומשפיעים לא נשמע מספיק, ואז נוצר מצב שהשחקנים והמאמן חשופים מאוד, בלי שמישהו יגבה אותם מלמעלה. בתוך זמן קצר אתה מרגיש שאתה לא עושה מספיק ומאכזב, ובסיטואציה הזו מאוד קשה לתפקד, גם כמאמן וגם כשחקן".
מה תגיד למי שטוען שאתה מצליח רק בקבוצות קטנות?
"שזה לא קשור לכלום. אני מאוד מקווה שאצליח לעשות עם אילת מה שעשיתי בגליל. אני מזהה המון דמיון בין חיים אוחיון לדורון הרציקוביץ'. הם אנשים שונים, אבל מה שמניע אותם זה עולם ערכים מאוד נכון. הפרופורציות שלהם מאוד נכונות, וזה מחלחל. כמו שמאמן צריך לתת ביטחון לשחקן, באותה מידה בעלי קבוצות ויו"רים צריכים לעשות את זה עם מאמנים. אחד הכלים לעזור למאמן הוא לתת לו גיבוי בתקשורת, מול שחקנים, ואחרי אירועים שונים.
"הייתי רוצה לחשוב שמי שמאמין בי ובדרך שלי לאו דווקא בוחן אותי לפי תוצאות מיידיות, אלא רואה את הדברים שאני עושה כל השנה. חלק מתוצאות זה להאמין בדרך. גם כישלון יכול להיות מקרי, גם הצלחה. ברור שדייויד בלאט, למשל, הוא מאמן מצוין, וגם אם ייכשל שנה אחת זה לא הופך אותו למאמן פחות טוב. אבל זו החלטה שמערכת צריכה לקבל. מה שאני כן צריך להוכיח לעצמי כל פעם מחדש, וזה מה שמאתגר אותי, זה להביא דברים חדשים, לדאוג שהמערכת שלי תפעל כמו שצריך, ובעיקר לרצות את מי שנתן לי את הכסף ומי שנתן לי לנהל את הדבר הזה".
תבואו, תראו
כבר זכית באליפות, אתה עוזר מאמן נבחרת ישראל, נשוי ואב לשלוש בנות. למה מדביקים לך את תדמית הבליין שלא קם לאימוני בוקר?
עבור קטש, מדובר בנקודה רגישה, והוא פותח במונולוג: "העניין הזה הרגיז אותי בהתחלה, אחר כך העליב אותי ואז הצחיק אותי, אבל היום אני לא מוכן ולא מסכים שידברו עליי ככה. אנשים מרשים לעצמם ומעיזים לכתוב דברים בלי שאף פעם היו באימון שלי. שיבקשו לבוא לאימון ויראו. השחקנים שלי, ההנהלה ומי שעובד איתי יודעים מה אני עושה ומה לא.
"מצד שני, אני לא מבין את המילה בליינות, זה שטויות. אני חושב שהיה גם הומור עצמי, כי אני צוחק על עצמי ולכן אנשים מרשים לעצמם לדבר ככה. גם עם זה אפסיק. אני עובד קשה מאוד, תמיד עבדתי קשה, גם כשחקן וגם כמאמן. את יכולה לשאול את כל האנשים שהיו איתי בדרך, אני לא פחות רציני מכל אחד אחר, אם לא יותר. הלוואי שכולם היו משקיעים את המחשבה והמאמצים שאני עושה בכדורסל. קשה מאוד לקבל פרגון בארץ אם אתה לא נראה סובל.
"גם פיני גרשון זכה לדברים כאלה. אין הרבה מאמנים באירופה שעשו מה שפיני עשה בכדורסל, אבל הוא היה אחד שגם מתבדח. אם הוא ישב לשתות קפה או אכל ארוחה טובה, זה נקרא בליינות? כדי לקבל פרגון אתה צריך להגיד שאין לך יום ואין לך לילה, אין לך תחביבים, אתה כל הזמן רק בכדורסל. אני לא מתנצל על זה שיש לי תחביבים. אני אוהב לשחק סנוקר, ואם בא לי לצאת לבלות – אני אעשה את זה, ולפעמים אני גם אוכל ארוחה טובה ולפעמים אני אפילו הולך לראות סרט בקולנוע ונהנה מזה.
"אני לא עושה שום דבר שאני צריך להתבייש בו, אני מסוגל לדבר על כל מה שאני עושה עם כל אחד, ובטח לספר לאמא שלי, אפילו לילדות שלי. אם אנשים עדיין רוצים להידבק לכל מיני שטויות, שיידבקו. אני מזמין את כולם לעבור איתי שבוע שלם, טיסות, אימונים, ואחר כך שיכתבו מה שהם רוצים".
כעוזר מאמן הנבחרת, מה דעתך על פרשת גיא פניני ועל הדרישה להדיח אותו מהמדים הלאומיים?
"אף אחד לא גאה במה שקרה, ואני חושב שגם גיא הבין כמה רחוק הוא הלך הפעם.
מי שמכיר את גיא יודע שהוא הרבה יותר טוב מזה, הרבה יותר חזק והרבה יותר בשליטה. זה היה מיותר מאוד. אני חושב שמי שראה את התגובות שלו לאחר מכן הבין כמה הוא כואב. ברור לכולם שהוא לא התכוון לשום דבר מהדברים שאמר.
זו הייתה פרובוקציה מיותרת, מילים שלא היו צריכות להיאמר, והוא נתפס בחולשתו ובמערומיו. עכשיו יש לו הזדמנות לכפר על מה שקרה, לנסות לגדול ולהפוך לאדם ולשחקן טוב יותר. לנבחרת יש מאמן שידוע בערכים שלו ובאהבה שלו, גם לגיא וגם לנבחרת, ואני בטוח שהוא יידע לקבל את ההחלטה הכי נכונה לגביו".
לפנייה לכתב/ת 
