מוזיקה ברשת: מי לא אוהב את דיוויד בואי?
אלייז'ה ווד מככב בקליפ פסיכדלי של Flying Lotus, הרכב בריטי חדש מסתמן כ"מיוז" הבא - ושני אנשים שאוהבים את דיוויד בואי. כל כך אוהבים אותו שהם הפכו את זה למגה-מיקס
קליפ השבוע
קוראי המדור הקבועים כבר מכירים את Flying Lotus, היוצר הקליפורני שקשה כל כך להגדיר. האם הוא עושה מוזיקה אלקטרונית? האם זה היפ-הופ פסיכדלי? האם זה דור חדש של ג'אז? באלבום השני והמעולה שלו, שיצא השנה, הסתבר שכל התשובות נכונות.
"Tiny tortures", הסינגל החדש מתוך Until the quiet comes, הוא קטע מצוין ששווה להעניק לו את מלוא תשומת הלב כדי לתת לו לשאוב אותך אל עולם אחר. הבעיה היא שלא קל לתת לו את מלוא תשומת הלב כשהקליפ שלו כל כך מעניין, מקורי ומלא ביופי, שהמוזיקה נדחקת למעמד של פסקול שולי.
מצד אחד, חבל. ואני מפציר בכם לשים אוזן על האלבום החדש של לוטוס. מצד שני, קיבלנו פה את אחד הקליפים הכי יפים של השנה, עם אלייז'ה ווד בתפקיד הראשי (טוב, גם היחיד) כאדם שאיבד את זרוע ימין, והתרופות שלו עוזרות לו להתמודד עם העניין בצורה... ובכן, צפו ותגלו.
ארוחת החינם של השבוע
אני לא מכיר אף אחד שלא אוהב את דיוויד בואי. זה לא אומר שאין כאלה, זה פשוט אומר שאני לא מוכן להכיר בקיומם של אנשים כאלה. רוב האנשים שלא אוהבים את בואי הם אנשים שפשוט לא מכירים אותו, לא טרחו להאזין לו כראוי, או כאלה שיום אחד בשנים הבאות ייפול להם האסימון והם יתחרטו שלא האזינו לו לעומק כל השנים האלה.
שני אנשים שאוהבים את דיוויד בואי מאוד, אולי אפילו יותר מדי, הם צמד הדי-ג'ייז Soulwax, שהם גם שני אחים בלגים, שהם גם 2manydjs, תלוי ביום שבו אתם תופסים אותם. הפרויקט המדהים שהם מריצים בזמן האחרון, Radio Soulwax, הוא אתר אינטרנט שמנגן סטים בני שעה, בליווי ויזואלי מושקע. לפני שנה וחצי הם הכריזו שיעלו לשם 24 סטים כאלה, והחודש הם השלימו את המשימה בסט אפי במיוחד שנקרא Dave - שעה של מגה-מיקס מדהים משיריו הגדולים של דיוויד בואי, זמר מכוכב אחר.
התוצאה היא באמת מרהיבה. לא רק בזכות השירים הכבירים של בואי, ולא רק בזכות הכישרון יוצא הדופן של האחים הבלגיים להתיך ביחד שירים בצורה מקורית ובלי לפגום בהנאה מהשיר - מה שהופך את Dave לחווייה כזו אדירה הוא הסרט בן השעה שמלווה את הסט. הסרט, שצולם ונערך במיוחד לפרויקט, הוא מעין קליפ ארוך מאוד שבו שחקנית דמויית בואי עוברת בתחנות ויזואליות ומוזיקליות רבות מגוף היצירה של דיוויד בואי. זה באמת אחד הדברים הכי נפלאים שנתקלתי בהם השנה. לונג ליב בואי!
אמן השבוע
חובבי רוק בריטי אפי ומרשים - זקפו אוזן! אם שבעתם כבר ממיוז, שמעתם ארבעים מיליון פעם את שני אלבומי הרוק הגדולים של רדיוהד מהניינטיז
ופזלתם לכיוון סיגור רוס בשביל סאונד גדול ומלכותי, יכול להיות שמצאנו את החוליה הבאה בשרשרת.
קוראים להם Embers, והם קמו בסך הכל בסוף 2011 במנצ'סטר. בדומה להרבה מאוד להקות רוק חדשות, האמביציה לעשות משהו ענק ומרשים עובדת כאן בכל הכוח. בניגוד לרוב הלהקות האחרות, נדמה ש-Embers מצליחים גם לעמוד במשימה.
"Hollow cage" הוא 7 וחצי דקות של גיטרות מפוארות, תופים רועמים ושירה סוחפת. ואם לשפוט לפי מעט השירים ששוחררו עד כה, שמשלבים פוסט-רוק רחב יריעה עם השפעות שוגייז והרבה תשוקה, ללהקה הזו יש פוטנציאל לייצר המנוני איצטדיונים שבאמת לא יביישו את מיוז בשיאה. וזה אומר הרבה. עוד שני שירים מצוינים תמצאו כאן.
