האינסטגרם הרג את הצלם?

עוד ב-ynet מחשבים:

דמיינו שמורידים את השאלטר של האינטרנט

איך זה עובד: מדפסת לייזר

בלאק אופס 2 הכניס מיליארד דולר ב-15 יום 

זו סתם פחית ריקה, אבל עם אפקטים היא פחית אומנותית(צילום: שחר שושן)

אינסטגרם הפופולרית היא דוגמה נהדרת לכך. עם מיליוני הורדות ברחבי העולם והפיכתה במהירות למקום החם לפגוש את החבר'ה מהרשתות "הישנות" כמו פייסבוק וטוויטר. 

פרארי אנזו מדגמנת סיבוב(צילום: שחר שושן)

לצד הופעתם המבורכת של אמצעי תקשורת וביטוי עצמי חדשים, יש למכשירים הסלולריים השפעה מרחיקת לכת ולעתים גם שלילית - על מקצועות הצילום. במישרין ובעקיפין, ריבוי המכשירים הוביל לריבוי צלמים, מה שמאיים כיום על חלק מאנשי המקצוע הפועלים בתעשיית הצילום ובפרט על צלמי עיתונות ואמנים העוסקים באמנות דיגיטלית, שמתלוננים על שחיקה הולכת וגוברת במעמדם.

פסל סביבתי, או סתם צעצוע בדולר?(צילום: שחר שושן)

"היום כבר ממש קשה לקבוע מי אמן ומי סתם", אומרת דפנה טלמון, אושיית אינטרנט העומדת מאחורי תערוכת "מרכיבים" ושלל תערוכות חוצות מדיה. "עם אפליקציות לעיבוד תמונה, כל אחד יכול להפוך ל'אמן'. כל צילום עם אפקט סתמי של אבק או הבזקי אור אקראיים נחשב 'יצירת אמנות'. אנשים חושבים שכמה פילטרים ומשחקים של דקה או שתיים עם הגדרות התמונה מספיקים כדי להפוך את הצילום הסתמי שלהם לאמנות וזה ממש לא ככה. אין ערך או הבנה ממשית מהי אמנות, מתי צילום נחשב יצירת אמנות, מתי יש לו אמירה, הכל מאוד מטושטש ולא ברור. הגבולות היטשטשו ובאופן טבעי יש בזה דברים טובים של פריצת גבולות ונורמות ומצד שני זה מאוד שוחק את התחום. העשייה האמנותית מוצפת באנשים שרוצים-להיות ואנחנו נשארים עם אמנות אינסטנט חסרת כל ייחוד".

כשיש סמארטפון אפשר להשאיר את המצלמה בבית 

עבור טלמון, שמוכרת ברחבי העיר בזכות נוכחותה המובחנת באירועים הנחשבים ובצילומיה הייחודיים, הצילום הוא חלק בלתי-נפרד מהחיים. הרבה לפני עידן הרשת, היא הסתובבה עם מצלמה בארץ ובעולם, ותיעדה רגעים שקפאו בזמן ונלכדו בזיכרונותיה. כעת הטכנולוגיה הופכת את התחביב שלה לזמין ונגיש, בפרט בכל הקשור לשיתוף הצילומים מחייה. "כשאני הולכת לצלם אני לוקחת איתי את המצלמה, אבל יותר ויותר אני מוצאת את עצמי מצלמת דווקא עם הסמארטפון שלי שמצוייד במצלמה איכותית וגם פלאש. הוא זמין יותר ונוח יותר ואפשר לפרסם את התכנים במהירות ברשתות החברתיות".

האינסטגרם יוצר עומק שדה מזויף בכך גורם לתמונה להראות אמיתית(צילום: שחר שושן)

לסמארטפונים תפקיד מכריע בשינוי צורת העבודה של העיתונאים, אומרת טלמון, והם משפיעים על מקצוע צילום העיתונות. "בעצם יש היום מצב שבו צלמי עיתונות כבר לא נחוצים - כשבכל אירוע חדשותי יש תמיד מישהו עם סמארטפון ומצלמה, הכל מתועד ועולה ישר לרשת. קל למערכות להשיג חומרים גרפיים ולא צריך לשלוח צלם ולשלם לו כסף עבור משהו שאנשים מן השורה מוכנים לפרסם ובחינם תמורת ה'כבוד' להתפרסם במדיה", היא אומרת.

שחיקה במקצוע

החשש המרכזי של רוב צלמי העיתונות הוא מפני פגיעה במעמדם במערכות. "משלמים כל כך מעט היום, שאתה צריך להחזיק בכוח את הג'וב שלך ולקוות שלא יעיפו אותך", מספר א', צלם באחד מהעיתונים הגדולים בארץ. "הרוב המוחלט של צילומים בעיתונות הם צילומי יחצ"נים, צילומי גולשים או כאלו שנרכשים מסוכנויות. רק חלקיק מהכסף מגיע לצלם, שהוא היוצר הכמעט בלעדי של היצירה. במצב כזה אתה מעדיף לא לדבר, כדי שלא יכעסו ויעיפו אותך בבעיטה. זו צנזורה עצמית שאני לוקח על עצמי מחוסר ברירה".

לא, אין כאן רגש. זו סתם תמונה של בובה עם פילטר(צילום: שחר שושן)

גם טלמון מספרת על מצב דומה. "היום המערכות כמעט ולא מוכנות לשלם כסף עבור צילומים. אמנם יש כמה מקומות שכן משלמים, אבל גם שם המחיר הוא זניח - שמונים, תשעים, מאה שקלים לצילום. מאתיים במקרה הקיצוני. זה כלום. זה בטח לא משקף את רמת ההשקעה או את המשמעות האמנותית או המקצועית של צילום כזה. אבל זה גם משהו. בעידן שבו יש כל כך הרבה אנשים שרוצים לצלם בחינם תמורת קרדיט, המערכות הופכות חמדניות ועורכים באמת לא מבינים למה צלמים 'מתעקשים' לקב כסף עבור התמונות שלהם. במקרה כזה, העורכים פשוט עוברים למקור הבא, ומוכנים לשלם סכומים יפים רק כשמדובר בצלמים קבועים של המערכת או בצילומים מאוד מיוחדים או נדירים", היא אומרת.

א', שבניגוד לטלמון עוסק במקצוע במשרה מלאה, נחרץ הרבה יותר. "כל מיני חובבנים עם מצלמות יקרות ועדשות ופילטרים בטוחים שהם המציאו את הגלגל. הם לא מכירים טכניקות ובקושי מבינים בעניינים של קומפוזיציה או אפילו שימוש נכון במצלמה שלהם. אבל זה לא מפריע מהם לצלם ולהציף את התקשורת בצילומים גרועים ובינוניים שבמצב הכלכלי של העיתונות היום - מספקים והופכים לכותרת. וזה לפני שהזכרנו את סוכנויות הידיעות שהיום מוכרות צילומים במחירים מגוחכים, לרוב בתשלום חודשי קבוע, והצלמים מקבלים פרוטות עבור ימי צילום ארוכים ומפרכים. הטכנולוגיה לא אשמה, כמובן, וגם לא האנשים שמצלמים, אבל בהחלט קורה היום משהו מאוד מטריד ויש שחיקה עצומה במקצוע ובביקוש לצלמים".

חשיפה מיידית ומהירה לקהל גדול ואוהד 

לצד השחיקה במעמדם של צלמי העיתונות, לרשתות החברתיות יש גם צדדים חיוביים ביותר. אחד מהם הוא הנגישות המיידית של התכנים המצולמים למיליוני עיניים סקרניות, באמצעות מנגנוני הפצה ויראליים. צילומים טובים וייחודיים זוכים ברשתות השונות, דוגמת פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם, למידה רבה מאוד של תשומת לב והם יכולים להיות בסיס מצויין לצלמים הרוצים לרכוש לעצמם קהילת עוקבים יציבה ולבנות להם מוניטין מקצועיים בארץ כמו גם בחו"ל.

צב אמנותי ללא פירה(צילום: שחר שושן)

אחד מהצלמים שמפיק מהרשת לא מעט הוא רון שושני - שצילומיו זוכים ברשתות החברתיות לפופולריות גבוהה במיוחד, בפרט בפייסבוק. שם תמונותיו מקבלות מאות לייקים ועשרות שיתופים. לשושני יחסים חמים עם העולם הווירטואלי. "אני פעיל בלא מעט רשתות חברתיות ומשתמש במספר רב של שירותים על מנת לנהל את הנוכחות האינטרנטית של הצילום שלי: ב- פליקר, טוויטר, פייסבוק, גוגלפלוס, טמבלר, פינטרסט, במספר בלוגים וכן בשלושה אתרים שונים שבהם ניתן לעיין בצילומים, ולרכוש אותם בפורמטים שונים. לשושני יש הרבה סיבות טובות להיות מרוצה מעולם האונליין. "הוא עשה רק טוב לתחום הצילום", לדבריו, "האפשרות של צלמים מקצועיים לחשוף את גוף העבודות שלהם לפני קהל רחב זה מקדם כח מאוד משמעותי."

הטכנולוגיה בשירות הקאמבק של הצילום 

"לפני מספר שנים הספידו את עולם הצילום והיתה תחושה של שעמום, ולפתע האדרנלין משתולל וההתעניינות רק הולכת וגדלה. בשנת 2011 צולמו בעולם כמות תמונות השווה לכל מה שצולם ב-100 שנים שלפני. זאת מהפכה", אומר שושני. לדברי שושני, ההסבר לפריחה המחודשת בתחום הצילום קשורה לגורם אחד ויחיד: הסמארטפון. "זה לא שעולם האונליין שינה את המשחק, שהרי רשתות כמו פליקר קיימות לא מעט שנים והן לא הביאו מהפכה צילומית משמעותית. הסמארטפון עלייך כל הזמן ובכל מקום, ומה שצילמת מיורט לאויר העולם בזמן אמת."

הפילטרים נותנים אווירה כאילו יש פה עומק רגשי(צילום: שחר שושן)

לדברי שושני יתרון נוסף הגלום בפעילות המקוונת, הוא החשיפה לעבודותיהם של צלמים אחרים וקבלת השראה תמידית וישירה. "החשיפה לחומרים ויזואלים שאני רואה דרך הרשתות החברתיות הינה השראה ענקית ומוטיבציה יומיומית להשתפר בטכניקות ובכלל בכל תהליך הצילומי." טלמון מסכימה. "עולם האונליין מציף אותך בגירויים כל הזמן, זה מסחרר, זה מהיר, זה מעיר את כל החושים. אי אפשר להישאר רדום כשאתה כל הזמן מגלה דברים חדשים."

הפריטים הקטנים מהחיים שלא מעניינים את אף אחד(צילום: שחר שושן)

שושני, עבורו הצילום הוא מקצוע בלעדי וממנו הוא מתפרנס, אינו מודאג מאיבוד לקוחות או משחיקה במעמדו כצלם."ייתכן וצילום חדשותי נפגע עקב העובדה שהיום כל אחד יכול לצלם ולשדר מהשטח, אבל מערכות העיתונים והברודקאסט לא יכולות להסתמך על זה." "הרשת החברתית היא רק דלת כניסה נפלאה - יש שביל המשך שבו מי שבאמת רוצה להפוך את התחביב הצילום למקצוע, יכול להפוך את התחביב לקריירה ולמקצוע".