האורך כן גורע: מה אומרים בעולם על "ההוביט"?
רגע לפני יציאת "ההוביט: מסע בלתי צפוי", מהללים המבקרים את החזון הטכנולוגי של פיטר ג'קסון, אך תוהים מדוע נדרש מהצופים ביקור מייגע של שלוש שעות בארץ התיכונה של טולקין - וזה רק החלק הראשון. מסע בלתי צפוי או בלתי ניתן לצפייה?
יציאתו של "ההוביט: סיפור בלתי צפוי" היא אירוע קולנועי בינלאומי - אין בכך ספק. חזרתה למסך של הארץ התיכונה על דרקוניה, הוביטיה, אורקיה, טרוליה, אלפיה ושאר היצורים (כולל גולום - האחד והיחיד) שהציג בפנינו ג'יי.אר.אר טולקין בספריו (ופיטר ג'קסון בסרטיו), היא רגע חד פעמי שרבים המתינו לו ברחבי העולם. טרילוגיית "שר הטבעות" העצימה את הציפיות של הקהל, והאופק של הבמאי הניו זילנדי נתן לה מעמד אפי שמזכיר את סאגת "מלחמת הכוכבים".
כמו במקרה של "מלחמת הכוכבים" של ג'ורג' לוקאס וטרילוגיית הפריקוולים המאוחרת שיצר בסוף שנות התשעים, גם פה יש חשש שכגודל הציפיות, כך גודל האכזבה. האם "ההוביט" יכול לעמוד בסטנדרטים יוצאי הדופן שקבע ג'קסון בטרילוגיה הראשונה - עליה גם זכה באוסקר? אחרי שהוקרן לראשונה בניו זילנד בשבוע שעבר, צפוי הסרט לצאת השבוע בשאר העולם (החל מיום רביעי בישראל) ולפחות בכל הנוגע למבקרי הקולנוע, גם פה נרשמת אכזבה קלה.
בהסתמך על חוות הדעת שהתפרסמו כבר ברחבי העולם, נראה כי המבקרים כולם מסכימים על דבר אחד חיובי: היכולות הטכניות של ג'קסון וצוות האפקטים שלו הגיעו לשיאים חדשים ב"ההוביט". הוא החליט לצלם את הסרט בתלת ממד וב-frame rate גבוה של 48 פריימים לשנייה, ובכך העניק לאפוס הקולנועי המתחדש שלו חווית צפייה חסרת תקדים - בכך אפשר לראות את הסרט כפורץ דרך.
מצד שני, הדעות חלוקות לגבי הצד העלילתי. בני המזל שזכו לצפות בסרט עוד לפני צאתו, דיווחו כי למרות שהארץ התיכונה כבר מוכרת לנו לרוחבה ולאורכה - פרי למידה של שלושה סרטים וכמעט תשע שעות צפייה בטרילוגיית "שר הטבעות" - הבמאי השקיע יותר מדי בהיכרות המחודשת שלנו עם זירת ההתרחשות והנופים (של ניו זילנד) ופחות מדי בסיפור. גיבור העלילה, בילבו באגינס (בגילומו של מרטין פרימן שזוכה לשבחים על תפקידו), לא נכנס לפעולה עד לשלבים מתקדמים ביותר בסרט.
לכן, אפשר להבין מדוע "ההוביט: מסע בלתי צפוי" נמתח לאורך 169 דקות (כלומר שעתיים ו-49 דקות). רבים מהמבקרים סבורים כי אין הצדקה לסרט ארוך כל כך. "יש בסרט החדש אלמנטים שהם ספקטקולריים כמו בטרילוגיית 'שר הטבעות', אבל לצדם יש גם הרבה דברים שטחיים ומעייפים, במיוחד בהתחלה", קובע טוד מקארת'י מה"הוליווד ריפורטר". "יתכן שמדובר בפרויקט שבו במקום להציע ב-DVD את גרסת הבמאי המורחבת, יש תיאבון לגרסה מקוצרת שלו".
לשבור את החומה הצינית
הציניקנים סבורים כי ג'קסון רצה למנף את גלי ההערצה העצומים להם זכו סרטיו הקודמים וההערכה לה הוא זוכה מצד הקהל הרחב וגם בהוליווד, ועל כן עשה בסיפורו של טולקין כבשלו. "ההוביט: מסע בלתי צפוי" לבטח ירוויח מאות מיליוני דולרים בכל העולם, ואם זה המצב, למה לא לחלקו לשלושה חלקים נוספים, וליצור טרילוגיה עמוסת פרטים? בשנה הבאה מתוכנן לצאת הסרט "The Hobbit: The Desolation of Smaug" ואחריו ב-2014 "The Hobbit: There and Back Again".
"ה'הוביט' מתגמל ומנצל את התיאבון של הצופים לארץ התיכונה", כותב פיטר דברוג ב"וראייטי". "בעוד שהפריקוול של פיטר ג'קסון ל'שר הטבעות' מספק עוד ממה שעשה את הטרילוגיה הקודמת שלהם למדהימה כל כך - דמויות צבעוניות במסע אפי על רקע הנופים המהממים של ניו זילנד - הוא לא מחדש מספיק כדי להצדיק שלושה סרטים ותשע שעות".
"אחרי שלושת סרטיו מהוללים של פיטר ג'קסון בטרילוגיית 'שר הטבעות', מה עוד אפשרי ללמוד על הארץ התיכונה?", תוהה ג'ניפר וייניארד בטלגרף הבריטי. "היינו בפלך, עברנו את סצינת ריבנדל. שמענו כל מיני עצות חכמות מגנדלף ואלרונד. היינו שם. כך שאם הצופים אמורים לעשות את המסע הזה שוב, האם לא כדאי להציע להם יותר מארוחת בוקר שנייה?".
ספק רב אם המעריצים של סרטי טולקין והעולם הקולנועי העשיר שג'קסון יצר בהשראתם, יקבלו את הביקורות על "ההוביט", על אף שרבים מהם כבר התבטאו בפורומים שונים על איטיותו. רוברט ביילי מה"ניו זילנד הראלד" התייצב לצדו של הבמאי - אזרח של כבוד במדינת הקיווי - ופירגן: "בשנים האחרונות סבלתי מכאבי ראש בגלל סרטי תלת ממד... פה לא סבלתי משום תופעות לוואי, חוץ מלהיות מסוחרר לגמרי, בקטע טוב".
ביילי הודה כי ההתחלה של הסרט היתה מייגעת, אולם חלקו האחרון היה מרשים ואפקטיבי, וגדוש סצינות אקשן אדירות שמועצמות באמצעות הטכנולוגיה. רודריגו פרז הצטרף אליו בביקורת מפרגנת משלו באתר indiewire וכתב: "השימוש ב-48 fps בהחלט קונה את לבם של רבים, ואלו שירצו תמונה 'נקיה' יותר יצטרכו ללכת לגרסת ה-24 fps/תלת ממד לפני שייכנסו לעולם חדש ואמיץ זה של HD".
"בסופו של דבר, האורך לא משנה כל כך כי כש'ההוביט' מתחיל להתגלגל ככדור שלג, המומנטום מתעצם באופן מענג לאורך שעתיים ו-50 דקות", מנחם פרז את חסרי הסבלנות, ומכריז על 'ההוביט' כהישג אדיר נוסף של ג'קסון: "למרות
שהסרט המתרחב הזה מאיים לקרוס תחת המשקל של עצמו וחשיבותו העצמית, ברור שפיטר ג'קסון מאמין שהוא הרוויח את זכות הראשונים ועשה סרט בן שלוש שעות כמעט שישבור קופות כבר עם יציאתו".
בניגוד לביילי, פרז והמחנה הגדול שתומך בג'קסון ובפועלו, המבקר של סוכנות AP, דיוויד ג'רמיין, יצא נגד המורשת הקולנועית של הבמאי. "זוכרים את הסופים המתעתעים והבלתי נגמרים של 'שיבת המלך' - הסרט זוכה האוסקר שחתם את סדרת 'שר הטבעות' של ג'קסון?", שואל ג'רמיין, "ב'ההוביט: מסע בלתי צפוי' יש נפיחות דומה לאורך כל שלוש השעות שלו, במהלכן הסיפור הזריז של טולקין על הוביט קטן ואמיץ נסחט ומדולל באמצעות קיצורים מיותרים שעדיף היה להשאירם כתוספות במהדורת ה-DVD".
לפנייה לכתב/ת 
