פיילוט לטיהור מי התהום באדמות תעש המזוהמות

• למרות הזיהום: אושרה בנייה בתעש רמת השרון
• מעבר לגדר מתחם תעש בשרון: בי"ס וגן ילדים
• זיהום מי התהום ברמת השרון הגיע לת"א והרצליה
• בתוך הקרקע: אלפי זיהומים ממתינים לשיקום
  

מדובר בתוכנית ראשונית שאמורה להציג לרשות המים את יכולת ההיתכנות לטיפול בזיהום הנרחב של מי התהום במקום. בפיילוט הושקעו 11 מיליון שקל ואם הוא יוכתר בהצלחה, ייצא מכרז לבחירת החברה המבצעת את טיהור המים. הטיהור הכולל של מי התהום עתיד להתבצע בהשקעה של כ-600 מיליון שקל, שימומנו מאוצר המדינה ומנהל מקרקעי ישראל.

אבל תושבי האזור, הנאבקים מזה מספר שנים נאבקים בתוכנית, מתקוממים. הם דורשים שניקוי מי התהום יתבצע במקביל לניקוי הקרקע, שממנה מחלחל הזיהום, בעוד שהתוכנית הנוכחית כוללת בשלב זה רק את ניקוי מי התהום. רק בשלב הבא - כשתוכניות הבנייה יחלו לצאת אל הפועל - יחל גם ניקוי הקרקע.

תושבים: "לא פתרון מספק"

מתחם תעש משתרע על 7,460 דונם באזור השרון ומשמש לתעשיית אמצעי לחימה. הקרקע באזור זוהמה משנים רבות של ייצור תחמושת ועל פי החשד, הזיהום חדר לקרקע ולמי התהום בהיקף גדול גם מחוץ למתחם. התוכנית, שמקדם מינהל מקרקעי ישראל ואושרה להפקדה, קובעת כי המתחם יפונה מהשטח ובמקום תיבנה אחת מתוכניית הבנייה הגדולות ביותר במרכז הארץ, עם 23 אלף יחידות דיור ופארק תעשייה ותעסוקה בשטח של 1.3 מיליון מ"ר.

תוכנית תעש

תושבי האזור, שהגישו התגדויות לתוכנית, דורשים שהיא תכלול גם עריכת מקיף שיבחן את רמת זיהום הקרקע ואת ההוצאה הנדרשת לטיפול בו. "אנחנו רוצים בדיקה כללית של הקרקע", מתקומם רוני רום, יו"ר עמותת אחל"ה (איכות חיים לתושבי השרון). "זה לא פתרון מספק. המדינה בוחרת לקחת סיכונים על חשבון הציבור. מקדמים תוכניות בלי ביצוע סקר קרקע כולל על מנת שלא נדע מה יש בקרקע. רק אחרי סקר כזה, ראוי לתכנן יחידות דיור עבור 100 אלף תושבים".

המינהל טוען מנגד, כי המפתח לטיהור הקרקע טמון בתוכנית, שכן מכירת הקרקעות תממן את הטיהור. לפי תוכנית המינהל, בשלב הראשון יתבצע רק טיהור של מי התהום, ובשלב הבא יחלו לבצע את תוכנית הבנייה בחלקים, כאשר בכל חלק יטופל הנושא של טיהור הקרקע בנפרד.

איך זה יעבוד?

אורי בן-פורת, מנכ"ל שיכון ובינוי מים, מספר שהחברה האמריקאית השותפה לפרויקט, מתמחה בפעולות דומות ברחבי העולם של טיהור קרקעות מזוהמות בחומרי לחימה ונפץ. המתקן יתבסס על טכנולוגיה לטיהור ביולוגי באמצעות חיידקים בשם FBR - מי התהום יישאבו במצעות צינור שאיבה ויגיעו למיכל עם מצע חיידקים, שיפרקו את הפחמן. לצד זה יתבצעו טיפולי שיקוע וסינון מתקדמים.

בן-פורת מסביר כי המתקן יפעל כ-15-10 שנים וכי בפיילוט תיבדק יכולת המערכת  לסלק מזהמים עמו פרכלורט, ניטראט ו שאריות RDX וכרומאטים ממי התהום באתר. הוא מוסיף כי ניתן לראות תהליכים דומים שכבר עובדים באתרי תעשיות צבאיות בארצות הברית, למשל, באתר בשם טורנוקס בנוואדה, שם טיהרה החברה מים מזוהמים שמשמים כיום לשתייה.

אך מה לגבי הקרקע, שמהווה את המקור לזיהום? בן פורת מסביר כי החברה שתזכה במכרז, תציב את מתקן הטיהור במקום למשך זמן ממושך על מנת להתגבר על המשך הזיהום שמחלחל ממנה. עוד סברה היא שטיפול לאורך שנים במי התהום, מאפשר לטהר עם הזמן גם את הקרקע, מאחר שמי הגשמים יגרמו למזהמים לשקוע ואלה יטוהרו.

שרה אלחנני, מנהלת אגף איכות המים ברשות המים, אומרת שמדובר בצעד הראשון לפתרון אחת מבעיות הזיהום המשמעותיות של מקורות המים. "הצעד מהווה הישג ותקדים חשוב להכרה של המדינה באחריותה לממן פעולות לשיקום מי התהום, שזוהמו כתוצאה מפעילות שהתקיימה לפני עשרות שנים, בהעדר ידע ומודעות לפוטנציאל הזיהום הסביבתי הטמון בה".

מנגד, ד"ר שמואל ברנר, יועץ סביבתי ומשנה למנכ"ל משרד הגנת הסביבה לשעבר, סבור כי הטיפול במי התהום, גם אם יתבצע לאורך שנים, לא יפתור באמת את בעיית הזיהום בקרקע. ברנר, שסיפק חוות דעת לעמותת אחל"ה בנושא, הוסיף כי על מנת לדעת איך לטפל בזיהום, יש לבדוק את מהות הבעיה ולבצע סקר כולל לקרקע. 

ממינהל מקרקעי ישראל נמסר שהוא פועל בנושא טיהור הקרקעות לפי הנחיות המשרד להגנת הסביבה ובנושא טיהור המים הוא פועל לפי הנחיות רשות המים.

במינהל הוסיפו כי נעשה בעבר סקר היסטורי שבדק את הקרקע וכי בעתיד ייערך סקר מפורט, בסמוך למועד ביצוע הטיהור בפועל. הסיבה לכך, על פי המינהל, היא המשך התפשטות הזיהום. עוד נמסר שהעלות הכוללת של ביצוע הסקר לטיהור הקרקע עומדת על עשרות מיליונים ועלות הביצוע בפועל מוערכת במיליארדים.